רשות העתיקות חשפה בירושלים מאגר מים מבית ראשון

לפי הרשות, הגילוי משנה את התפישה לגבי אספקת המים לעיר בתקופה. ארכיאולוגים מותחים ביקורת על שיטת העבודה: מונעת ממניעים פוליטיים

ניר חסון
ניר חסון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניר חסון
ניר חסון

לראשונה נחשף בירושלים מאגר מים גדול, ככל הנראה ממלכתי, מתקופת בית המקדש הראשון. המאגר נחשף בחפירות רשות העתיקות, במימון עמותת אלע"ד ובשיתוף רשות הטבע והגנים, סמוך לכותל המערבי.

בשנים האחרונות עורכים חוקרי רשות העתיקות חפירה בתעלת ניקוז הגדולה שעברה מתחת לרחוב מאזור הר בית לעבר בריכת השילוח בתקופת בית שני. כבר כיום ניתן לצעוד בתעלה מתחתית עיר דוד שבסילוואן ועד סמוך מאוד לרחבת הכותל. בחפירה התגלו כמה מבנים קדומים יותר שנהרסו על ידי מי שבנה את התעלה והרחוב, וככל הנראה גם את הכותל המערבי המתנשא מעל.

בין המבנים שהתגלו עד היום נמצא מקווה טהרה שתוארך, באמצעות הטיח שלו, למאה השנייה לפני הספירה, מה שהופך אותו ככל הנראה למקווה הקדום ביותר בירושלים. לפני כחודש, בחפירות ברצפת התעלה, כדי לתארך אותה, נפער חור ברצפה. החור הוביל לחלל חצוב ענק שהתגלה כבור מים שניקז מים בתקופת בית ראשון מערוץ הטירופיאון - הנחל שחצה את ירושלים הקדומה. במשך כמה שבועות ניקו הארכיאולוגים את הבור שהיה מלא בסחף ובוץ בקוטר כמטר. גודל הבור הוא כ-250 קוב, אם כי במקור הוא כנראה היה גדול יותר שכן אחד מחדריו נחסם בתקופה מאוחרת יותר.

אלי שוקרון במאגר המים מימי בית ראשון שנחשף בירושליםצילום: אמיל סלמן

ממצאים מתקופת בית ראשון בירושלים הם נדירים יחסית לתקופות שבאו לאחריה. עד היום, למרות שהחפירות הארכיאולוגיות בעיר נמשכו ברציפות מאז המאה ה-19, לא נמצא מאגר מים גדול בעיר מהתקופה הזו. המאגר מטויח היטב ועל גבי קירותיו ניכרים עד היום סימני הידיים והמברשות של הפועלים שטייחו אותו. המאגר מזכיר בצורת הבנייה שלו ובטיח בורות מים קדומים מאותה התקופה שנמצאו במקומות אחרים בארץ – בין היתר, בבית שמש, ערד ובאר שבע. איתור המאגר משנה את התפישה של הארכיאולוגים לגבי אספקת המים לעיר באותה התקופה. עד עתה האמינו החוקרים כי רוב המים שנצרכו בעיר זרמו ישירות ממעיין הגיחון ששוכן כיום בתחתית סילוואן, המרוחק יחסית מהר הבית. עתה מסתבר שלפחות חלק מצריכת המים נעשתה באמצעות מאגרים בחלקה העליון של העיר. גודלו של המאגר רומז על מאמץ ציבורי או ממלכתי לבנייתו.

"חשיפתו של המאגר הנוכחי, כמו גם בורות מים קטנים יותר שנחשפו לאורך הטירופיאון, מעידים בצורה ברורה כי תצרוכת המים בירושלים של תקופת הבית הראשון לא התבססה רק על תפוקת מעין הגיחון ומפעליו, אלא גם על מאגרי מים זמינים יותר, כגון זה שנחשף כעת", אומר אלי שוקרון, מנהל החפירה. "יתכן שמאגר המים הגדול, שנמצא בסמיכות להר הבית, שימש לפעילויות היום-יומיות של בית המקדש עצמו, וכן שירת את עולי הרגל שעלו לבית המקדש ונזקקו למי רחצה ושתייה", מוסיף הד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים ומומחה למקורות מים עתיקים.

תעלת הניקוז שבה נמצא המאגר פתוחה בחלקה הגדול לציבור, וברשות העתיקות מקווים כי בעתיד ניתן יהיה גם לפתוח את המאגר למבקרים. התעלה שמתחילה בבריכת השילוח מגיעה כיום עד מתחת לרחבת התפילה של הגברים בכותל.

ארכיאולוגים המזוהים עם השמאל תקפו היום את רשות העתיקות על החפירה בתעלות באזור זה, בטענה כי החפירות נעשות ממניעים פוליטיים ובניגוד לשיטות החפירה המקובלות כיום. "מבנים עתיקים לא ניתנים לתיארוך ראוי כאשר החפירה אינה נעשית בצורת סטרטיגרפיה מגובה פני השטח כלפי מטרה", אומר הארכיאולוג יוני מזרחי, איש עמותת "עמק שווה", שמאגדת ארכיאולוגים ביקורתיים כלפי רשות העתיקות ועמותת אלע"ד, "השיטה של חפירה במנהרות שייכת למחקר של המאה ה-19, לפני עידן הארכיאולוגיה כתחום מחקר אקדמי. החפירה נועדה ליצור רצף של מנהרות מהכפר הפלסטיני סילוואן, דרך רחבת הכותל ועד לרובע המוסלמי. להבנתנו רשות העתיקות שוב נרתמת למטרות פוליטיות של עמותות ימין במסווה של פעילות ארכיאולוגית".

מרשות העתיקות נמסר בתגובה לדברים: " דעותיו של מר מזרחי אינן חדשות, והן מונעות מטעמים פוליטיים שאינם מעניינה של רשות העתיקות כגוף מקצועי. בניגוד לטענות, חפירת מאגר המים לא נעשתה לא בעיר דוד ואף לא מתחת לרחבת הכותל. עבודתה של רשות העתיקות מתבצעת בכפוף לחוק העתיקות, תוך הקפדה על הכללים המדעיים, על שקיפות ועל מקצועיות".

בתוך כך, היום הפגינו כמה עשרות פעילי שמאל נגד עמותת אלע"ד בזמן שזו קיימה את הכנס השנתי שלה בגן הלאומי עיר דוד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ