חורבן המאיה לפני אלף שנים מהווה תמרור אזהרה גם היום

אלף שנים מאז ננטש, ורק לאחר שהפך לשטח פורה למלחמות קרטלי סמים וציד פרוע, הירתמות שלטונית מביאה חיים ליערות הגשם עם העבר הקדום

ג'ולי קיונן, גרדיאן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ולי קיונן, גרדיאן

בלוח הספירה הארוכה של בני המאיה, ה-21 בדצמבר, 2012, מסמל את סיום הבקטון ה- 13 ומעבר למחזור חדש. רבים האמינו כי עם התחלפות העידנים יגיע העולם לקיצו. לפי אמונה אחרת, רגע זה יסמן את תחילתה של תקופה חדשה של "הרמוניה טובה יותר עם אמא אדמה".

תרבות המאיה העתיקה, שאנשיה חיו באזורים עצומים ביערות גשם – שהיום נמצאים בגואטמלה, מקסיקו ובליז - חרבה כבר לפני כאלף שנים. עם דעיכת התרבות המפוארת, הניצולים נטשו את הערים הגדולות ונאלצו לעבור למובלעות קטנות ומבודדות.

כמה חוקרים מאמינים כי חורבן בני המאיה נבע מגידול אוכלוסין, שחיקת היער והקרקעות ובצורת. בעוד מנהיגיה הצליחו להקים אימפריה אדירה, הם כשלו לצפות ולסגל עצמם לאתגרים חברתיים שנבעו משינויי אקלים, פגיעה בסביבה הטבעית והצטמצמות המשאבים הטבעיים.

חלק נכבד מהשטח שאוכלס בעבר על ידי המאיה מתפרש כיום על פני כ-20 אלף קילומטרים רבועים בגואטמלה. שמורת הביוספירה של המאיה מגנה על חלקת היער הגדולה האחרונה של מרכז אמריקה. מתחת לחופת העצים, ניצבים שרידי מקדשים אדירים כעדות אילמת לפאר עבר. יער הגשם המכסה את השמורה מתהדר אף הוא בעולם חי עשיר. היגואר, סמל קדום למלכות המאיה, עדיין משוטט בחופשיות באחד מאזורי הפרא האחרונים של מרכז אמריקה.

ואולם, עד לפני שנים אחדות, גורל השמורה עמד אף הוא בסימן שאלה. מרגע הקמתה ב-1990, ברוא יערות אינטנסיבי גרע מדי שנה למעלה מ-20 אלף דונם - כ- 14% משטח יער הגשם. בין פגעי סופת ההוריקן אל ניניו לשינויי האקלים הגלובליים, התקופות היבשות נעשו חמות וצחיחות מאי פעם, ולוו בשריפות ענק. יתר על כן, קטע השמורה העובר לאורך גבול מקסיקו-גואטמלה הפך לציר מרכזי בנתיב הסחר בקוקאין ושימש רקע למלחמות סמים מדממות. קשרים בין בעלי אדמות אמידים לברוני הסמים הביאו לכריתת חלקות יער גדולות עבור חוות בקר, שכיסו על עסקי הלבנת כספים. ציד פרוע וביזת עתיקות פשו אף הן בשמורה. זאת, בשעה שקבוצות אינדיאניות חוקיות, ובהן צאצאי המאיה, נאבקו על גישה לשירותי יסוד כמו מקומות עבודה, חינוך, בריאות ומים נקיים.

שרידים של מקדשי מאיה בגואטמלהצילום: רויטרס

לפני כארבע שנים החלה ממשלת גואטמלה לעבוד בשיתוף עם ארגונים אזרחיים ופעילי שימור סביבה לשיקום האזור. בתקופה שחלפה הצליחה הממשלה להלאים כ- 1,173,588 דונם משטח השמורה שהיה עד אז נתון לאחיזת הקרטלים, ולפנות 10,000 ראשי בקר מחוות לא חוקיות. כמו כן נקטה הממשלה בשורה של צעדי מנע נגד איומים פוטנציאליים - הוקמו 13 מרכזי שליטה והגנה לפיקוח על התנועה בשמורה ותוגברו סיורים של כוחות צבא, משטרה ושומרי יערות. רבים מקרב הקהילות המקומיות החלו לאייש מערך התראה חדש שנועד לדווח ביעילות על פריצת שריפות, או גויסו לכוחות סיור נגד צייד לא חוקי.

בזכות ההתערבות הממשלתית, ירד שיעור ברוא היערות בשמורה ב-60% מ-2008 ונרשמה ירידה ניכרת בשריפות. אתרים ארכיאולוגים זוכים עתה לשמירה משופרת, כריתת העצים מבוקרת ונעשית תוך שמירה על עקרונות הקיימוּת. בנוסף, חלה התקדמות בשילוב הקהילות המקומיות במקצועות שימור הסביבה, בתשתית החינוך ושירותי הבריאות. גם עולם החי והצומח בשמורה נהנה מפריחה מחודשת: השנה נרשמו נתוני שיא בספירת גוזלים מסוג התוכי הססגוני ארה סקרלט. נכון להיום, ארגונים בחברה האזרחית כמו האגודה לשימור חיות הבר (WCS) מסייעים לממשלת גואטמלה כדי להבטיח את עתידה של שמורת המאיה.

הצלחות אלה נטעו תקווה מחודשת ביחס לעתיד השמורה. אולם, כפי שנוכחו בני המאיה לגלות, השבריריות שבהיעדר מנהיגות חזקה יכולה להוביל לאסון. כל שדרוש להבטחת המשך השגשוג של אחד האתרים המרשימים בעולם החדש הוא מעורבות מתמשכת מצד ארגונים אזרחיים ומחויבות איתנה של הממשלה.

עם תומו של הבקטון ה-13 ותחילתו של ה-14, המין האנושי ניצב בפני חשבון נפש, בין אם בגואטמלה או במקומות אחרים בעולם. אם המערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות הקיימות לא יתמודדו עם הפגיעה המתמשכת בסביבה הטבעית, הצטמצמות החי והצומח ושינויי האקלים, כי אז החברה האנושית עשויה לפגוש גורל דומה לזה שפקד את בני המאיה. אבל אם נשכיל לכבד את סביבתנו הטבעית ואת המערכות האקולוגיות של כדור הארץ, אולי תהיה לנו הזדמנות להפוך דף ביומן ולהתחיל עידן עולמי חדש.

ד"ר ג'ולי קיונן, ראש מחלקת אמריקה הלטינית והקריביים באגודה לשימור חיות הבר (WCS), הובילה מחקר ב- Maya Biosphere Reserve ובבליז כחלק מעבודת דוקטורט שכתבה בנושא הארכיאולוגיה של בני המאיה.

תרגום: יותם מורציאנו

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ