חופי ישראל מהצפופים בעולם: 4,500 מבקרים לקמ

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

עונת הרחצה שנפתחת היום תאפשר גישה ל-140 חופי רחצה עם שירותי מציל. אבל השנה וגם בעתיד נראה שחופים אלו יהיו צפופים במיוחד ושטחם ילך ויקטן על רקע תוכניות הבנייה הרבות המאיימות עליהם.

על פי נתוני משרד הפנים, בישראל 306 קילומטרים של חופים (כולל הכנרת, ים המלח ומפרץ אילת), ואולם מתוכם 18.8 קילומטרים בלבד מוכרזים לרחצה, 163 קילומטרים מוגדרים אסורים לרחצה ו-124.2 קילומטרים הם חסרי מעמד (הרחצה על אחריות המבקר). חופים אלו, כך נקבע בדו”ח של תוכנית הפעולה של האו”ם להגנת הים התיכון שפורסם באחרונה, הם מהצפופים ביותר בים התיכון.

הדו”ח סקר את מספר תיירים לכל קילומטר חוף, וישראל דורגה שנייה אחרי מונקו, עם 4,500 מבקרים לקילומטר חוף בעונת השיא. לשם השוואה, במונטנגרו, שחופיה דורגו בין הצפופים פחות, ישנם מאות בודדים של מבקרים. לפי הדו”ח, מגמה זו רק עומדת להחריף, ועל פי תחזית החוקרים, בשנת 2025 יהיו כ-7,000 מבקרים לכל קילומטר חוף בישראל.

צילום: דניאל בר און

אחת הסיבות להחרפה זו היא תוכניות הבנייה הרבות שעדיין מאיימות על החופים או על המצוק הסמוך להם, למרות שזה כעשור יש בישראל חוק להגנת הסביבה החופית. השנה שעברה התאפיינה בריבוי של מאבקים ציבוריים נגד תוכניות בנייה אלו, בהם המאבק נגד הקמת כפר הנופש בפלמחים, שעדיין לא הוכרע. היום אף צפוי דיון מכריע במועצה הארצית לתכנון ובנייה לגבי כפר הנופש המתוכנן בנחשולים (חוף הכרמל), שלו מתנגדים תושבי האזור.

בתל אביב, הרצליה ובת ים מתנהלים זה כמה חודשים מאבקים נגד תוכניות בנייה שמקדמות העיריות עצמן על החופים, וכך, למשל, בתל אביב פועלים נגד הקמת חניונים וכבישים על מצוק החוק בצפון העיר, והרחבת הטיילת על חשבון החוף במרכזה. לאחרונה החל מאבק ציבורי נוסף באזור הצפון נגד תוכניות בנייה על החוף שמקדמת עיריית נהריה. לעומת זאת חל שיפור בפעילות נגד בנייה בלתי חוקית בחופים, והמשרד להגנת הסביבה דיווח על הריסת 14 מבנים כאלו (בעיקר מסעדות) בשנה שעברה.
באשר לזיהום הים, המשרד להגנת הסביבה דיווח כי בשנה שעברה צומצמה הזרמת השפכים לים (הנעשית בהיתר של ועדה בין-משרדית מיוחדת) בשיעור של יותר מ-10% לעומת השנה שקדמה לה. לעומת זאת, בעמותת “צלול” טענו בדו”ח שפרסמו לקראת עונת הרחצה, כי כיום לא נעשה שימוש מספק באמצעים כלכליים כדי להפחית את הזיהום המגיע לים. הדו”ח בחן את השימוש בהיטל המוטל על כל גוף שקיבל אישור להזרים שפכים לים. להערכת העמותה, סך ההיטל שנגבה כיום הוא כ-6 מיליון שקלים, סכום קטן משמעותית, לדבריהם, לעומת כמות השפכים הגדולה שמותרת להזרמה. העמותה קוראת להגדיל את סכום ההיטל על מנת ליצור תמריץ להפחתת כמויות השפכים המוזרמים כיום אל הים.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי “הוועדה למתן היתרי הזרמה אינה מעניקה היתרי הזרמה למי שלא השתמש קודם לכן בטכנולוגיה סביבתית מתקדמת לטיפול בשפכים. גובה ההיטל על ההזרמה הוא פרי עבודה כלכלית רחבה והותאם לנהוג באוסטרליה, הידועה כמחמירה בנושאי שמירה על הסביבה. עקרון בסיסי בקביעת ההיטל הוא שהמזרימים ישלמו היטל גבוה אם השפכים מזוהמים והיטל נמוך אם השפכים מטוהרים”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ