לראשונה מאז הקמתם: הכפרים המוכרים בנגב יזכו לאיסוף אשפה

סבך משפטי מונע מהרשויות לגבות ארנונה מהתושבים, ולכן לא נמצא מימון לטיפול בפסולת. כעת יוזם המשרד להגנת הסביבה הקצאת תקציב מיוחד לעניין

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

יותר מחמש שנים לאחר שזכו כמה מהכפרים הבדואים צפון-מזרחית לבאר שבע בהכרה רשמית מהמדינה, תסבוכת בירוקרטית גורמת לכך שעשרות אלפי תושביהם עדיין אינם זוכים לשירותי איסוף אשפה. הזיהום הסביבתי ההולך ומחריף והסכנה לבריאות התושבים, הביאו את המשרד להגנת הסביבה להתערב בנושא, ובשבועות הקרובים תוגש לממשלה הצעת החלטה שתאפשר הקצאת תקציב מיוחד שיממן את איסוף האשפה, וזאת לראשונה בתולדות הכפרים.

ביום שלישי ביקר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, באחד היישובים, אום-בטין, ומול נחל גדוש בערימות פסולת, פרסו בפניו נציגי הרשויות המקומיות, המועצות האזוריות של אל-קסום ונווה מדבר, את הסבך המשפטי והתכנוני שמונע מהם לגבות מיסים ולממן פעולות לאיסוף הפסולת.

סבך זה נובע מכך שלמרות ההכרה, עדיין לא הוסדרה שאלת תביעות הבעלות על הקרקע של תושבי הכפר המתנהלות מול המדינה. לכן, גם לא הוסדר מעמדם של בתיהם, שעדיין מוגדרים בלתי-חוקיים, וללא מעמד חוקי לבתים, אין לרשות יכולת לגבות ארנונה מהתושבים. התוצאה היא שהרשות המקומית נותרה ללא תקציב מספיק לטיפול שוטף בפסולת. כיום ישנו מספר מוגבל של מתקנים מרכזיים לאצירת פסולת, שהתושבים משתתפים במימון שליש מעלותם.

ערימות פסולת לצד בתי התושבים באום בטיןצילום: צפריר רינת

המחסור בפתרון מוביל למצב סביבתי הולך ומחריף. התושבים משליכים ערימות פסולת באזור, שלאחר הצטברותן, נשרפות וחושפות את התושבים לסיכונים בריאותיים. המשרד להגנת הסביבה ניסה להפעיל לחץ על ראשי הרשויות לטפל במפגע ואף איים בתביעה משפטית נגד אחד מהם, רחמים יונה, העומד בראש מועצת אל-קסום, במידה ולא ינקוט בפעולות לניקוי הפסולת. עם זאת, ללא תקציב, לא הצליח ראש המועצה לפעול והגיש עתירה לבג"ץ נגד הליכי האכיפה שנפתחו נגדו. מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הסביר כי פתחו בהליכים אלו, "כי ציפינו מהרשות המקומית שתמלא את חובתה, ואם היא לא מצליחה, שתדרוש ממשרד הפנים לסייע לה".

לפיכך, הבינו במשרד להגנת הסביבה כי יש להתערב בעניין באופן ישיר, וכבר בשנה שעברה גיבשו הצעת החלטה להקצבת 43 מיליון שקלים לצורך מימון איסוף וטיפול בפסולת לטובת כל הרשויות הבדואיות בנגב (כולל העיירות הוותיקות יותר). עם זאת, אישור ההחלטה התעכב בגלל ויכוח בין המשרדים על מקור התקציב. פרץ אמר כי בכוונתו להביא את התוכנית לאישור הממשלה כבר בשבועות הקרובים.

במקביל, הכינו הרשויות המקומיות עצמן תוכנית לטיפול בפסולת, הכוללת גם פינוי של מה שהושלך בעבר והצטבר בערימות גדולות ברחבי הכפרים. מדובר בין השאר בכמויות אדירות של פסולת בניין המושלכת כיום לגדות הנחלים ולסביבה לאחר הקמת בתים או שיפוצים. התוכנית צפויה לכלול גם מיזם ניסיוני לחלוקת מתקני ייצור קומפוסט לתושבים, בו ניתן יהיה בהמשך להשתמש כדשן חקלאי. כמו כן יוקמו באזור מרכזי מיחזור לשימוש התושבים.

עם זאת, אישור התקציב בממשלה עדיין לא יפתור את הבעיות הרבות העומדות בפני פתרון בעיית הפסולת ביישובים הבדואים. כך למשל, שאלת האחריות לאיסוף הפסולת מהכפרים הלא-מוכרים בשטחים הגליליים, שבהם אין למועצות האזוריות סמכויות. "נצטרך לחשוב אולי גם על שינויי חקיקה שיתנו יותר סמכויות למועצות", ציין פרץ. "בכל מקרה זו חייבת להיות תוכנית שיש לה סיכוי לעבוד, כולל תוכנית חינוכית בקרב התושבים, כי אין טעם שנפזר פה סתם כסף ובסוף הפסולת תמשיך לזהם את הסביבה".

פסולת הבניין בגדות הנחל באום בטיןצילום: צפריר רינת

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ