בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים מתווכחים: האם אנחנו נהנים מאמנות כמו שאנחנו נהנים מסקס?

מאמר שבו טענה חוקרת מוח כי אמנות מפעילה את המוח בצורה ייחודית, וגורמת לעונג שונה מזה המופק מאכילת ממתקים או שימוש בסמים, הצית פולמוס סוער. לדבריה, אמנות מפעילה מערכות עצבים "הקשורות לזיכרון ותחושת עצמי שמוסיפות נדבך לעונג"

14תגובות
ראש ממשלת צרפת אדואר פיליפ מביט ביצירה La Belle Ferronniere של לאונרדו דה וינצ'י בביקור במוזיאון באבו דאבי, בפברואר
CHRISTOPHER PIKE/רויטרס

פסיכולוגים, חוקרי מוח ומדענים עסוקים בימים אלו בדיון סוער בדבר העונג האנושי, וליתר דיוק, בשאלה האם העונג שבני אדם מפיקים מיצירות אמנות שונה מזה שחשים כשאוכלים ממתקים, מקיימים יחסי מין, עושים ספורט או משתמשים בסמים. הדיון מתנהל במדיומים שונים - מטוויטר ועד כתבי עת מדעיים.

הוא ניצת בעקבות מאמר דעה שכותרתו "מכורים לעונג נמצאים בכל מקום!", שפרסמה בשנה שעברה ג'וליה כריסטנסן, חוקרת מוח מאוניברסיטת לונדון, בכתב העת Proceedings of the Royal Society B. כריסטנסן חקרה את תגובותיהם של אנשים לריקוד והסיקה שרבים מבני האדם הפכו "נרקומנים של עונג שמוותרים על הרצון החופשי שלהם עבור מנת הדופמין הבאה", שמספקות רשתות חברתיות, פורנוגרפיה או סוכר. הפתרון שהציעה כריסטנסן היה לא קונבנציונלי — אמנות.

לדבריה, אמנות פועלת על בני אדם בדרכים שונות מאלו של גורמי עונג אחרים, ויכולה "לסייע בביטול ההשפעות המזיקות של תשוקות ודחפים שנילווים לחוסר תפקוד". המאמר הרגיז כמה מעמיתיה של כריסטנסן, שבחודש שעבר פרסמו תגובה תקיפה באותו כתב עת. התיאוריה שלפיה אמנות מפעילה את המוח בצורה ייחודית נמצאת בסביבה זמן רב מדי והגיע הזמן להפריך אותה אחת ולתמיד, טענו המתנגדים.

"יש שלל ראיות שמפריכות את הטענה של כריסטנסן כי ההנאה שמופקת מיצירת אמנות היא ייחודית", כתבו הפסיכולוג מרקוס נדאל מאוניברסיטת האיים הבלאריים, שחוקר תגובות אנושיות לארכיטקטורה ואמנות, וחוקר המוח הדני מרטין סקוב, שחוקר תהליכי קבלת החלטות. דבריהם עוררו חוקרים אחרים לצאת להגנתה של כריסטנסן. ציוץ של סקוב בנושא המאמר שחיבר עם נדאל:

ציוץ של חוקר המוח מרטין סקוב בנושא המאמר שחיבר על ההנאה מאמנות עם נדאל - דלג

הוויכוחים סביב מאמרה של כריסטנסן הפנו זרקור לפולמוס שמתנהל בתחום המוכר בשם נוירו־אסטתיקה, או חקר התהליך העצבי שנמצא ביסוד ההערכה לאמנות או יופי. למרות שיש קווי יסוד שרבים מסכימים עליהם, אין הסכמה בשאלה אם התהליך העצבי שנלווה להנאה מיצירה של לאונרדו דה וינצ'י שונה מזה הנלווה לקיום יחסי מין או ביקור במסעדה. 

נדאל אומר כי ככל הנראה, "לבני אדם יש מערכת עונג אחת שמעריכה כמה נעימה או לא נעימה חוויה חושית מסוימת". לדבריו, גם אם העונג שנגרם מאכילת עוגה או מצפייה בפסל שונה, המוח מעבד אותו באותה הדרך. "זו אחת מהתגליות החשובות ביותר ב–15 השנים האחרונות בחקר המוח", הוא מוסיף. תגובות של אנשים שמביטים בציור "מושיע העולם" של לאונרדו דה וינצ'י:

תגובות אמיתיות של אנשים שמביטים ביצירה "מושיע העולם" של אונרדו דה וינצ'י - דלג

מדענים אחרים שחוקרים את נושא העונג אינם משוכנעים בכך. פול בלום, מרצה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ייל, אומר כי "לדבר במושגים של מערכות עצבים משותפות זה מטופש". לדבריו, "אמנות יוצרת סוגים שונים של תחושות". הוא מציין כי אף שצפייה ב"סופראנוס" וחניית מכונית מופעלות על ידי המוח, אין זה אומר ששתי הפעולות זהות.

כריסטנסן, שלמדה ריקוד לפני שפנתה למחקר מוח, אומרת כי אין לה ויכוח עם הטענה שמערכת תגמול אחת מעבדת את כל תחושות העונג. אולם לדבריה, עובדה זו לא שוללת את האפשרות שאמנות מפעילה מערכות עצבים נוספות "הקשורות לתהליכי זיכרון, תחושת עצמיות והבנה שמוסיפה נדבך נוסף לעונג מסוים".

הדברים הללו מעלים את התהייה הבאה: אם כל תחושות העונג דומות כל כך, מדוע אנשים לא מגיעים לאורגזמה מאכילה או אמנות? מסתבר שיש גם כאלו. לדברי דברה הרבניק, מנהלת המרכז לקידום הבריאות המינית באוניברסיטת אינדיאנה, יש דיווחים שלפיהם אכילת עגבניה בשלה או קריאת רומן לא־אירוטי הביאו לאורגזמה, וכך גם הליכה ללא נעליים. הרבניק לא יודעת מה הסיבה לכך. "יש הרבה דברים שאנו, כמדענים, לא מבינים בעניין העונג", היא מוסיפה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו