בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיור מוגן לעצים: פארק יוסמיטי עבר שיפוץ מקיף שמטרתו להגן על הצומח

הריצוף ביער מריפוסה, בית משכנו של עץ הסקויה הענק "ענק הגריזלי", הוחלף בשבילים עשויים עפר דחוס משולב בשרף - ועתה המבקרים יכולים לגעת בגזעי העצים רק בחלק העליון של היער

תגובות
השביל החדש ביער מריפוסה
MAX WHITTAKER / NYT

במרחק 45 דקות נסיעה מתחתית עמק יוסמיטי ובתוך הפארק בעל אותו השם, שוכן לו יער מריפוסה — מקום משכנו של ענק הגריזלי. חרף שמו, אין המדובר בדוב גדול ומאיים הרודף בלילות אחר המבקרים בפארק ופריטי המזון שהם מביאים עמם — כי אם בעץ סקויה. גדול הוא כן, אפילו עצום ממדים; היקף גזעו כ–30 מטרים. הוא גם זקן, בן 1,800 שנה ("פלוס או מינוס כמה מאות שנים", נמסר מהפארק הלאומי). 

לאורך השנים הוא קיבל לא מעט מבקרים שבאו להתרשם מהדייר הוותיק ולא רק ממנו. ביער מריפוסה כ–500 עצי סקויה ענקיים, חלקם חברים במועדון גיל הזהב של הגריזלי. אלא שבמהלך שלוש השנים האחרונות עברו עצים אלו לדיור מוגן, וביקוריהם של בני האדם הצטמצמו למינימום. למעשה, רק אלו מביניהם שדאגו לשלומם של העצים הורשו להתקרב. 

הסיבה לכך היא תהליך שיפוץ ארוך ויקר (עלותו הגיעה לכדי 40 מיליון דולר), שלא נעשה למען המבקרים, כי אם למען הדיירים. 

ההכרח בשיפוץ נבע ממה שקורה בדרך כלל בחודשי הקיץ. אז, בימים בהם היתה תנועת המבקרים ערה במיוחד, לעתים יותר מ–7,000 כלי רכב גדשו את הפארק, המצוי במרחק של כארבע שעות נסיעה מסן פרנסיסקו. הפקק שנוצר בין המפלים הגועשים במורד מדרונות הגרניט של עמק יוסמיטי, הפך את המקום לסוג של אתר בילוי בטבע תוך נסיעה במכונית. 

אך הבילוי המשפחתי הזה נצר בחובו גם איומים לכמה מהצמחים החיים הקדומים בעולם. מעבר לפיח שפלטו כלי הרכב, גם האספלט עליו הם נסעו הציב סכנה. זאת מאחר שלסקויות הענק אין שורש ראשי. תחת זאת הן מפתחות רשת לא עמוקה של שורשים, בעומק של כמטר, שעשויה להתפשט למרחק של כ–60 מטרים מהגזע, אומרת סו ביטי, מומחית לרסטורציה סביבתית שסייעה בניהול הפרויקט. לשורשים נשקפה סכנה מהאספלט ומבני האדם שרמסו את הקרקע סביב העצים.

על כן, השיפוץ כלל סילוק ריצוף בשטח של כמעט ארבעה דונם סמוך לעצים, במקום שבו עברו מכוניות וקרוניות, והחלפתו בשבילים עשויים עפר דחוס משולב בשרף. קרוניות הדיזל הרועשות והמעשנות שהובילו את המבקרים לסיור ביער סולקו מהמקום. ובמקומן יש קו הסעות חינמי ממגרש החניה החדש, המצוי במרחק נסיעה של עשר דקות משם, לסביבת העצים. "מטרת הפרויקט היתה הגנה על העצים", הוסיפה ביטי, "רצינו לשפר את כושר ההישרדות שלהם".

עם תום השיפוץ נפתח בחודש שעבר מחדש יער מריפוסה למבקרים. עתה, מי שיגיע לאתרים הראשיים יגלה כי את העצים מקיפות גדרות עשויות עץ אורן. רק בחלק העליון של היער יכולים המבקרים להתקרב לגזעי העצים. כחמישה מיליון בני אדם מבקרים בפארק יוסמיטי מדי שנה. "אנחנו לא מנסים לגזול ממישהו את החופש לפעול כרצונו", אומר סקוט גדימן, דובר הפארק, "קחו את המכוניות שלכם, אבל תחנו בחוץ ולכו ברגל". לדבריו, "בעבר נהגו לבנות מגרש חניה ליד כל אטרקציה, אבל בימינו זה לא נעשה".

פרנק דין, שומר יערות לשעבר המשמש כעת כראש ארגון Yosemite Conservancy, מתאר את שיפוץ היער כחלק מתהליך הדומה להתנהלותם של האמריקאים במערב ארצות הברית: כיבוש, גילוי ושימור. כך, כאשר הגיעו המבקרים הראשונים ליער, הם חצבו חור בעץ ענק (אחד לפחות), שהיום ידוע בשם עץ המנהרה של קליפורניה — ועד היום מבקרים יכולים לעבור דרך גזעוׁ. "כעת מבינים יותר עד כמה הם מיוחדים ופגיעים", אומר דין על החי והצומח בפארק, "החברה התפתחה. כעת אנחנו נזהרים מלפגוע בסביבה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו