כדי למנוע עכברת: תקודם הקמת מתקני מים להרחקת עדרים מנחלים ברמת הגולן - מדע - הארץ

כדי למנוע עכברת: תקודם הקמת מתקני מים להרחקת עדרים מנחלים ברמת הגולן

המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים ביקשו הבוקר תקציב למניעת התפשטות החיידק שגורם לעכברת. השקתות יוקמו במרחק ממקורות מים, כדי למנוע מעדרים להתקרב ולזהם אותם

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נחל הזוויתן, שבו נמצא זיהום
צפריר רינת
צפריר רינת

רשות הטבע והגנים תקדם תוכנית להקמת שקתות ברמת הגולן, שמטרתה להרחיק עדרי בקר ממקורות מים כדי למנוע את התפשטות החיידק שגורם למחלת העכברת. התקציב לתוכנית עומד על 15 מיליון שקלים, ובדיון חירום שהתקיים היום (ראשון) על מחלת העכברת ביקש המשרד להגנת הסביבה תקציב ייעודי לתוכנית מניעה כוללת. עם זאת, משרד החקלאות טוען שהקמת השקתות תמנע רק באופן חלקי את התקרבות הבקר למקורות המים, וכי היא לא מטפלת באוכלוסיית חזירי הבר - שממנה לפי החשד נדבקו העדרים בחיידק.

לפי המשרד להגנת הסביבה, התוכנית למיגור העכברת כוללת גם הזרמת מים למעיינות, חיסון עדרים נגועים ופעילות לשיפור רמת התברואה באזור. משרד החקלאות הוסיף כי בשלב זה נמצאו שני עדרים נגועים בחיידק.

לדברי ניסים קשת, ראש אגף סביבה ברשות הטבע והגנים, הרשות בנתה תוכנית להקמת שקתות כדי להרחיק עדרי בקר והחלה ליישם אותה במקומות שונים בארץ כבר לפני כמה שנים. לפי התוכנית, שקתות מוקמות במרחק מה ממקורות מים, וזאת כדי למנוע את הגעת הבקר למקורות המים וזיהומם. עם זאת, יישומה של התוכנית ברמת הגולן - שבה התפרץ באחרונה החיידק שגורם לעכברת - לא תוקצב עד היום. "התחלנו לבצע את התוכנית להקמת השקתות בשלבים באזורים אחרים בארץ", אמר קשת. "כעת אנו מתכוונים לזרז את הפעולות להשגת התקציב, ונזדקק לשיתוף ובסיוע של הגורמים הרלוונטיים".

ההשפעה של רעיית הבקר על מקורות המים החלה להתברר בעקבות כמה מחקרים שנערכו כבר בעשור הקודם. ההפרשות של הפרות מכילות ריכוזים גבוהים של חנקן וזרחן, הגורמים לפגיעה קשה באיכות המים, לצומח ולחי.

מחקרים שנערכו ברמת הגולן גילו שהצבת שקתות במרחק של חצי קילומטר לפחות ממעיינות ונחלים הפחיתה ב-60-100% את נוכחות הפרות במקורות המים. על רקע הממצאים האלו גובשה התוכנית להקמת השקתות.

באחרונה פרסמה רשות הטבע והגנים את הממצאים של סקר מעיינות נרחב שערכה באזור הגליל המזרחי התחתון. לפי הסקר, האיום המרכזי על איכות מי המעיינות ברמת הגולן היא תוצאה של נוכחות של פרות ורביצה ממושכת שלהן בתוך מקורות המים.

בעקבות הזיהום שגרם להתפרצות מחלת העכברת, נאסרה הרחצה בשישה נחלים ברמת הגולן: זוויתן, משושים, מג'רסה, דליות, ג'ילבון ויהודיה. בשבוע שעבר החלו רשות הטבע והגנים, חברת מקורות ואגודת המים הפועלת ברמת הגולן להזרים לנחלים מים נקיים, כדי להפחית את הזיהום בהם. משרד הבריאות מסר בשבוע שעבר כי 32 בני אדם אובחנו עם עכברת.

המשרד להגנת הסביבה: התוכנית תסייע לצמצום מחוללי הזיהום

מהשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות, זן עכברת, (בלועזית - לפטוספירה פומונה), המתפשט בישראל, מותאם לחזירים, כולל חזירי בר. מסקרים שנעשו באזורים שונים בישראל, נמצא כי למעלה מ-16% מחזירי הבר נדבקו בחיידק. חזירי בר מצויים בכמות גדולה בגולן, בקרב מקווי המים לשתייה כמו גם בשטחי המרעה משותפים להם ולבקר. השליטה באוכלוסיית חזירי הבר, נמצאת בסמכות רשות הטבע והגנים, ועל כן, יש לפנות אליהם בנושא".

לפי השירותים הווטרינריים, "התוכנית להקמת השקתות הועלתה בשנת 2012, אך כיוון שהצבת השקתות תמנע באופן חלקי בלבד את הגעת הבקר אל הנחלים ולא תמנע את הגעתן של חיות אחרות, הפצת המחלה לא תימנע. במקביל, השירותים הווטרינריים כבר החלו בניטור אקטיבי יזום של עדרי הבקר בדרום רמת הגולן ובחיסונם של שני עדרי הבקר שנמצא כי נדבקו בחיידק, ככל הנראה בעקבות חשיפה דרך חזירי בר. יש לציין כי בשלב זה נמצאו שני עדרי בקר נגועים בלבד".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "ככלל, יובהר כי נושא הרגולציה על גידול הבקר נמצא בידי השירותים הווטרינריים ומשרד החקלאות. עם זאת, ביחד עם משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וגופים רלוונטיים נוספים, הכין המשרד להגנת הסביבה בעבר תוכנית למניעת הגעת חומרי הזנה (זרחן וחנקן) לנחלים ולאגן ההיקוות של הכינרת באמצעות הצבת שקתות".

לפי המשרד להגנת הסביבה, "תוכנית זו נדרשה בתקצוב בין-משרדי בסך כ-15 מיליון שקל שלא התקבל, ולאחר התאמות בהתאם לצרכים העדכניים בשטח, תוכל התוכנית לתת מענה גם לצמצום מחוללי זיהום חיידקי.

"בדיון חירום שהתקיים הבוקר במשרד הבריאות עם כלל הגורמים הרלוונטיים, בהם המשרד להגנת הסביבה, סוכם על פעולה משותפת למיגור "העכברת", זאת תוך פנייה למשרד האוצר למתן תקצוב ייעודי לתוכנית כוללת. כאשר אחד הצעדים יהיה הסדרת מקורות השתייה ושטחי המרעה של הבקר, בין היתר באמצעות הצבת שקתות; לצד צעדים נוספים להזרמת מים על ידי למעיינות, חיסון עדרים נגועים ופעילות לשיפור רמת התברואה על ידי הרשויות המקומיות".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ