בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"חייבים ללמוד איך להיכשל": גוף המחקר הגדול בגרמניה מגיע לישראל

בראיון ל"הארץ" מספר נשיא אגודת הלמהולץ על ההחלטה המפתיעה לפתוח בשבוע הבא נציגות בתל אביב כדי לקדם את יישום פריצות הדרך המדעיות: "רוצים להדק את הקשרים עם אומת הסטארטאפ"

18תגובות
מעבדת מחקר של הלמהולץ בדרזדן, ב-2014. התקציב השנתי שלהם מתקרב לחמישה מיליארד אירו
HZDR / Oliver Killig

בפארק תעשייה בפאתי ברלין פועל מאיץ חלקיקים בעל השם החביב "בסי 2". מאיץ זה אינו מיועד ליצירת התנגשויות בין חלקיקים כדי לחשוף את סודות היקום, אלא רק לצורך הסתייעות באלקטרונים הנעים בו במהירות גבוהה כדי לבחון חומרים ברמת המבנה האטומי שלהם. לכן, בניגוד למאיצים שאורכם עשרות קילומטרים, כמו המאיץ המפורסם בשווייץ, בסי 2 הוא מכונה בצורת טבעת בגודל של איצטדיון ממוצע בלבד. מתוך הטבעת הזו יוצאים עשרות צינורות דקים שאליהם נשלחים האלקטרונים, ומדענים מכל העולם יכולים להגיש בקשות לזמן עבודה במאיץ - כלומר להביא את דגימות החומרים המתקדמים שהם מפתחים במעבדותיהם ולבחון לעומק כיצד הם בנויים.

בסי 2 נמצא באחד מ-18 מרכזי המחקר השייכים ל"אגודת הלמהולץ", גוף המחקר הגדול בגרמניה שמעסיק עשרות אלפי מדענים. התקציב השנתי שלה מתקרב לחמישה מיליארד אירו. אחת הסיבות לתקציב העצום של הלמהולץ היא אחריות מדעניה לתפעול, לתחזוק ולפיתוח מתקני התשתית המדעיים הגדולים של גרמניה, בהם ספינות שוברות קרח, לוויינים, מאיצי חלקיקים וכורים גרעיניים (אף שהאחרונים יוצאים בהדרגה משימוש בגרמניה בשל ההתנגדות הציבורית). בשיחות עם חוקרים בכירים בשלושה מרכזים שונים של הלמהולץ - בברלין, בדרזדן ובהיידלברג - שבה ועולה מטרה זו בעבודתם: להציע לחוקרים מרחבי העולם את האפשרות להשתמש בתשתיות מדעיות אלה לטובת האנושות כולה.

קנה המידה והתקציבים שמושקעים במתקני המחקר השונים של הלמהולץ עוצרי נשימה. בין השאר עלו מנהלי המאיץ בברלין על מגבלה קשה שניצבת בפני חוקרים הרוצים להשתמש במכונה: מדען במעבדה כלשהי בעולם מגיש בקשה ומקבל כמה שעות לבחון את החומר החדש שפיתח. הוא יושב במעבדה שלו, מפתח את הדגימות. מקווה שהן ישרדו את הטיסה לגרמניה. בוחן אותן במאיץ. חוזר עם הנתונים למעבדה ומגלה שמרבית הדגימות נכשלו. כדי להמשיך במחקר הוא צריך להגיש עוד בקשה ולחכות חודשים להזדמנות נוספת. כדי להתגבר על בעיה זו, המנהלים של בסי החליטו לבנות מעבדה מודולרית חדשה, צמודה למאיץ, ובה מדענים יוכלו להביא את הציוד שלהם, לחבר אותם לתשתית הקיימת, ואחר כך לגדל ולבחון את דגימות החומר שהם חוקרים במקום, בלי טיסות ובלי עיכובים.

חוקרים במרכז של הלמהולץ. מתקשים להפוך את פריצות הדרך ליישומיות
HZDR / Oliver Killig

במקרה אחר, במרכז של הלמהולץ בדרזדן, קבוצת מדענים החליטה לנסות לחקור את השדה המגנטי של כדור הארץ בדרך חדשה. מגנטיות של פלנטות נוצרת מהתנועה הסיבובית של המתכת הנוזלית שבתוך הכדור. כדי לגלות כיצד בדיוק זה עובד, החוקרים החליטו לראות מה קורה כשמסובבים שמונה טונות של נתרן נוזלי בתוך מכל. הבעיה: נתרן נוזלי הוא דליק מאוד. בשל כך הם בנו בהשקעה של מיליונים בניין שלם בקמפוס בדרזדן, כדי לערוך בו את הניסוי (ואז צירפו לו עוד מחקרים קשורים). ומה יעשו עם המתקן אחרי השלמת הניסוי? ד"ר אנדרה גיישק, שמוביל את המחקר, מסביר כי הוא בטוח שמדענים שונים מרחבי העולם ימצאו שימושים חדשים למתקן שלהם בשביל מחקרים נוספים.

ועתה גוף המחקר העצום והעשיר הזה פותח משרד בתל אביב, בראשות מנכ"לית האוניברסיטה העברית לשעבר, בילי שפירא. עד היום היו להלמהולץ שלושה משרדים בלבד מחוץ לגרמניה: בבריסל - כדי לתאם מחקרים ברחבי האיחוד האירופי, במוסקבה - כדי להקל את ביצוע מחקרי האקלים, שרבים מהם נערכים בסיביר, ובסין - כי סין היא בכל זאת העתיד. אם כן, מדוע החליטו בהלמהולץ שהמקום הבא על מפת העולם המצריך תשומת לב מיוחדת הוא דווקא ישראל?

התשובה הקצרה של נשיא הלמהולץ, פרופ' אוטמר ויסטלר, היא "אנחנו רוצים להדק את הקשרים עם אומת הסטארטאפ המרתקת". בשיחה עם "הארץ" ויסטלר מסביר כי למדענים של הלמהולץ מספר רב של שיתופי פעולה על בסיס אישי עם חוקרים ישראלים, וגם כמה שיתופי פעולה מוסדיים. בתפקידו הקודם היה ויסטלר מנהל המרכז לחקר הסרטן של הלמהולץ בהיידלברג, שמשתף פעולה עם מכון ויצמן בתוכנית משותפת כבר יותר מ–40 שנה - התוכנית הוותיקה ביותר בגרמניה לשיתוף פעולה מחקרי בינלאומי. עם מינויו לנשיא הארגון כולו החליט ויסטלר למסד את ההצלחה של הקשר עם ישראל גם ב-17 המרכזים האחרים של הלמהולץ.

ויסטלר מוסיף כי לישראל ולגרמניה אינטרסים משותפים בכמה נושאים מרכזיים כמו מחקר ביו־רפואי, חקר האקלים, אנרגיה, תעופה וחלל. אחד הנושאים שבלטו בשיחה עמו הוא היכולות הישראליות בתחום עיבוד המידע וטכנולוגיות המידע. "אנחנו מייצרים יותר נתוני מחקר מכל ארגון אחר באירופה. אחת מהמשימות העתידיות הניצבות בפנינו היא לנצל את כל הכלים החדשים בטכנולוגיות מידע ובעיבוד מידע כדי להוציא ידע חדש מהעושר העצום הזה של הנתונים. בכל פעם שאני מבקר בישראל אני שם לב שיש לכם המון כוח והמון כישרון שמושקע בחיפוש דרכים חדשות לעבד מידע", הוא מסביר.

מעל הכל, מדבריו של ויסטלר עולה הערכה רבה לתרבות החדשנות הישראלית - וגם הצצה לאחד מהקשיים העיקריים של החברה הגרמנית להתמודד עם אתגרי התקופה הנוכחית: החשש מכישלון. אורח הכבוד באירוע השנתי של האגודה היה הפעם נשיא מכון ויצמן, פרופ' דניאל זייפמן. בהרצאתו, שהרגיזה חלק מהמדענים שישבו בקהל, דיבר פרופ' זייפמן על מדע המונע מסקרנות ועל החשיבות שבמתן אפשרות להיכשל כדי לגלות את פריצות הדרך הבאות. פרופ' ויסטלר מסכים לגמרי עם הדברים, והוא סבור (אם כי לא כולם יסכימו) שהמדענים הגרמנים אינם חוששים להיכשל.

הבעיה, לפי נשיא הלמהולץ, היא השלב שבא אחרי פריצות הדרך המדעיות - הפיכתן ליישומיות. לדבריו, הדבר חשוב במיוחד לגוף כמו הלמהולץ, שמקבל את מימונו מהציבור הגרמני כדי להפוך את פריצות הדרך המדעיות ליישומים מעשיים. "זה מה שהציבור מצפה מאיתנו", הוא אומר. בכך נחשפת גם בעיה בתרבות הגרמנית - החשש מכישלון שמונע צמיחת תרבות סטארטאפ. "אנשים מחליטים להקים חברה משל עצמם ונכשלים. זה משהו שקשה להתאושש ממנו במערכת הגרמנית", הוא אומר. "אני יודע שזה שונה לגמרי בישראל, וגם בארה"ב. אם תדבר עם אנשים שהצליחו מאוד, הם בדרך כלל יספרו שהיו להם כישלונות איומים בהתחלה, אבל יוסיפו שזה רק הגביר אצלם את המוטיבציה להמשיך. זה משהו שאנחנו חייבים ללמוד בגרמניה".

הכותב היה אורח אגודת הלמהולץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו