אחרי 500 שנה - גשם ירד לראשונה במדבר היבש בעולם, ומרבית צורות החיים במקום נכחדו - מדע - הארץ

אחרי 500 שנה - גשם ירד לראשונה במדבר היבש בעולם, ומרבית צורות החיים במקום נכחדו

מחקר מראה שמינים שחיו במדבר שבצ'ילה חדלו מלהתקיים בגלל החורבן שגרמו הגשמים. בשל הדימיון בין התנאים במקום לתנאים במאדים עשויים ממצאי המחקר ללמד על האפשרות של חיים בכוכב הלכת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מים שנקוו במדבר אטקמה. נחשב לאחד המקומות שתנאיו הם הדומים ביותר לתנאים במאדים
מים שנקוו במדבר אטקמה. נחשב לאחד המקומות שתנאיו הם הדומים ביותר לתנאים במאדים צילום: Carlos González Silva

מה קורה כשיורד גשם לראשונה זה 500 שנה במדבר היבש והעתיק בעולם? בניגוד למה שאפשר היה לצפות, הגשם לא הביא לפריחת הצמחייה בלב מדבר אטקמה, אלא זרע חורבן ומוות בקרב צורות החיים הייחודיות המתקיימות בסביבה היבשה. כך מדווחים מדענים במחקר חדש שהתפרסם השבוע בכתב העת Scientific Reports. מדבר אטקמה, שנחשב למקום היבש בעולם, נמצא בצפון צ'ילה. הלב המדברי של אטקמה לא ראה טיפת גשם אחת כבר 500 שנה לפחות.

אולם המצב השתנה בשלוש השנים האחרונות: לראשונה, תועד גשם בלב המדבר. התוצאה, כפי שגילה צוות חוקרים בינלאומי בהובלת מדענים מספרד, היתה הרס נרחב של צורות החיים המיקרוסקופיות ששגשגו באדמת המדבר היבשה. "הצוות שלנו גילה שבניגוד למה שאפשר לשער, הגשם לא הביא לשגשוג של החיים באטקמה, אלא פגע קשות במינים שאכלסו את האזור", הסביר ד"ר אלברו פייראן, מהחוקרים המעורבים במחקר. "האדמה היבשה במיוחד אוכלסה על ידי 16 מינים מיקרוסקופיים קדומים. אחרי הגשם, הצלחנו למצוא רק שניים עד ארבעה מינים", הוסיף פייראן.

מים במדבר אטקמה
מים במדבר אטקמהצילום: Carlos González-Silva

החוקרים קשרו את הגשם שירד לראשונה זה מאות שנים (לפחות) בלב המדבר לשינוי דפוסי האקלים באוקיינוס השקט. לפי המחקר, הגשם ירד לראשונה באטקמה ב-25 במארס 2015, ואז ב-9 באוגוסט באותה שנה. הגשם ירד בשלישית ב-7 ביוני 2017. מודלים של מזג אוויר שפיתחו המדענים צופים שאירועי גשם כאלה יתרחשו באזור פעם במאה שנים בממוצע. אולם לא נמצאה כל עדות לגשם שירד שם ב-500 השנים שקדמו ל-2015. לפי ממצאי המחקר, הגשם הביא להכחדה של 85% מהחיים המיקרוסקופיים במדבר, כתוצאה מהלחץ האוסמוטי הפתאומי שנוצר בשל שפע המים המפתיע. המיקרו-אורגניזמים, שהיו מותאמים היטב למצות את מעט הלחות מהסביבה היבשה במיוחד של המדבר, לא הצליחו להתמודד עם השיטפון ומתו מעודף מים.

למחקר השלכות גם על הבנת האפשרות של קיום חיים במאדים. אטקמה נחשב לאחד המקומות הדומים בתנאיהם ביותר לתנאים על פני השטח במאדים כיום. הבנת השפעת הופעה פתאומית של מים בתנאי יובש כאלה יכולה לספק תובנות על האבולוציה האפשרית של חיים מיקרוסקופיים על כוכב הלכת האדום. "בתקופה הראשונה בהיסטוריה של מאדים (בין 4.5 ל-3.5 מיליארד שנה), היה שפע מים על פני השטח שלו", הסביר פייראן בהודעה לתקשורת שהוציאה המועצה הלאומית למחקר בספרד, שריכזה את המחקר. בהמשך מאדים איבד את מרבית האטמוספרה שלו, ואת המים שעל פניו, והפך לכוכב הצחיח שאנו מכירים היום. אולם בתקופה שבין 3.5 ל-3 מיליארד שנה, שיטפונות עצומים התרחשו על גבי הפלנטה. לפי פייראן, אם בתקופה זו היו על פני השטח מיקרו-אורגניזמים שהתרגלו לתנאי היובש, שפע המים הפתאומי היה גורם להם להגיב בצורה הדומה למה שקרה לחיים באטקמה.

המחקר משליך גם על הבנת הניסויים שנערכו באדמת מאדים בשנות ה-70, אז שתי גשושיות של נאס"א נחתו על פני השטח של כוכב הלכת האדום וערכו ניסויים באדמת הפלנטה, שכללו השריה של דגימות בתמיסות מימיות. "ממצאינו מראים לראשונה שאספקה של כמויות גדולות של מים למיקרו-אורגניזמים, שמתואמים היטב להפקת לחות מהסביבות היבשות ביותר, יגרום למותם כתוצאה מהלם אוסמוטי", סיכם פייראן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ