אירופה מפחדת מטרור, אך מודאגת יותר מאיום השריפות - מדע - הארץ

אירופה מפחדת מטרור, אך מודאגת יותר מאיום השריפות

לצד כלי מציאות מדומה וחליפות מגן, בכנס מחקר ביטחוני בבריסל בלטו פתרונות למניעת דליקות ענק ואזהרה מוקדמת מפניהן ■ האירופאים הולכים בעקבות ישראל בניטור הרשת, אך מציבים גבולות ברורים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
כיבוי שריפות ליד אתונה
כיבוי שריפות ליד אתונהצילום: REUTERS/Costas Baltas

לוחמה בטרור אאוט, התמודדות עם שריפות אין: הנושא החם בתחום המחקרים הביטחוניים באירופה, כפי שמשתקף בכנס למחקר ביטחוני שערכה הנציבות האירופית השבוע בבריסל, הוא מתן מענה טוב יותר לאיום הגובר של שריפות. לצד טכנולוגיות לניטור איומים ברשת וכלי מציאות מדומה להכשרת חוקרים, בלטו הפתרונות השונים לבעיית השריפות, על רקע האסונות של השנה האחרונה שזעזעו בכירים העוסקים בתחום: יותר ממאה הרוגים בני אדם ביוון בקיץ והשריפות שהשתוללו בחודשים האחרונים בקליפורניה.

"שריפות יקרו", הסביר בכיר בארגון בינלאומי האחראי לתיאום תגובה לאסונות טבע, "האתגר הוא להעביר את המידע במהירות למקומות שזקוקים לו". בכיר באחת מהמדינות החברות באיחוד היה פסימי יותר: "אנחנו מתמודדים עם אתגר חדש. אין תגובה שיכולה להתמודד איתו".

בכנס הסבירו אמנם כי לא ניתן לשלוט בשריפות הענק, אך החוקרים עומלים על פתרונות אחרים. מחקר רב מושקע כיום בפיתוח מערכות אזהרה מוקדמת וחיזוי כיווני ההתקדמות של שריפות, כדי לספק לאנשים זמן רב יותר להימלט מאזורי האסון. תחום מחקר נוסף עוסק במה שמכונה "אזור האדם המת" (Dead-Man Zone) – ניסיון להגדיר ולאפיין את המקומות מהם לא ניתן יהיה להימלט בזמן למקום מבטחים, ואת ההמלצות שיש לתת למי שנכלאו באזורים אלה. תשומת לב מחקרית מושקעת גם בניהול טוב יותר של הצמחייה באזורים המועדים לפורענות. האסון ביוון, לדוגמה, התרחש לאחר 40 שנות הזנחה של הצמחייה באזור הכפרים שעלו באש, ללא אזהרה מוקדמת ומבלי שהקהילה נערכה כראוי לאפשרות של אסון.

המחקר הביטחוני, תחום חדש יחסית שהוגדר רשמית על ידי מוסדות האיחוד האירופי רק בשנת 2007, צובר תאוצה בשנים האחרונות. בריסל לא מהססת להשקיע בתחום סכומי עתק – יותר משני מיליארד דולר בעשור האחרון - במגוון נרחב של מחקרים הקשורים לביטחון הציבור, התמודדות עם אסונות טבע, שיפור התגובה של כוחות ההצלה, הגנה על מתקני תשתית ומניעת אסונות מעשה ידי אדם (כימיים, ביולוגיים וכן הלאה), שיפור ההגנה על הגבולות והתמודדות עם איומי טרור ופשע מאורגן.

צילום של השריפות בקליפורניה

בכירים באיחוד העוסקים בתחום מסבירים כי למרות שכל מדינה נושאת באחריות לביטחון תושביה, המחקרים הביטחוניים נוטים להיערך במסגרת ובפרספקטיבה רב-מדינתית. בכיר בנציבות האירופית מציין כי למרות שלרוב האיחוד האירופי מממן בין 8% ל-15% מהעלות של מחקרים שונים, בתחום הביטחון  בריסל מממנת כ-50% מהעלות. שאר המימון מגיע מהמדינות עצמן.

לומדים מישראל

אחת התערוכות בכנס ריכזה 50 דוכנים שהציגו פרויקטים מחקריים-טכנולוגיים שמומנו על ידי האיחוד האירופי. אמנם ניתן היה למצוא בין הדוכנים חליפות הגנה חדישות לכוחות ההצלה ופרויקט לשיפור המענה לאסירים משוחררים כדי למנוע הקצנה, אך נראה שבכל הנוגע לטרור אירופה הולכת בעקבות ישראל. כמו בישראל, אירופה מאמצת את המעקב אחר הרשתות החברתיות ככלי מרכזי למניעת התקפות.

לפחות ארבע חברות בכנס הציגו אבי-טיפוס לאלגוריתם שסורק את הרשתות החברתיות ומזהיר את הרשויות מפני התבטאויות קיצוניות. החברה הספרדית אינסיקט (Insikt), לדוגמה,  מציעה למשטרות באיחוד שירות מעקב אחר התבטאויות המעידות על הקצנה. עוזרת מנהל הפרויקט של החברה, דאנה טנטו, מסבירה כי בחודש הבא החברה תתחיל בפיילוט של המוצר במדינות שונות באירופה, מפורטוגל ועד יוון. לשאלה לגבי האפשרות שהתוכנה תזהה אנשים תמימים כתומכי טרור היא משיבה "אנחנו לא יודעים" ומוסיפה, "בשביל זה אנחנו מריצים את הפיילוט".

בכירים באיחוד מבהירים שהמחקרים שמומנו על ידיו עונים לקריטריונים אתיים מחמירים, שכוללים הגנה על המידע האישי של אזרחים. "אם פעמוני האזהרה יצלצלו", אמר אחד הבכירים, "אני לא מאמין שיתעלמו מהם". בעת התמודדות עם הבדלים בחוקי ההגנה על הפרטיות בין המדינות באיחוד, הוועדות הקובעות כיצד לפזר את המימון פועלות לפי הגרסה המחמירה ביותר. המחקרים צריכים לעמוד בקריטריונים של כל מדינות האיחוד, כך שמה שאסור במדינה אחת אסור בכולן.

תרגול לוחמה בטרור בפריז, ב-2015. חלק מהטכנולוגיות נועדו לשפר את תגובת רשויות הביטחון
תרגול לוחמה בטרור בפריז, ב-2015. חלק מהטכנולוגיות נועדו לשפר את תגובת רשויות הביטחוןצילום: Michel Medina/אי־פי

אולם מגבלות אלה לא מונעות פיתוח כלים שמציעים מגוון אפשרויות למעקב אחר הרשת, כולל סקירה של "הרשת העמוקה" (Deep web) בחיפוש אחר סימנים לפעולת טרור צפויה. אחת החברות, פריקלס (Pericles), משלבת אלגוריתם לזיהוי הקצנה ברשת לממשק שמתאם בין הרשויות השונות ומציעה מענה טיפולי לאדם שזוהה כמקצין אפשרי. החברה מציעה גם הכשרת אנשי מקצוע שיכולו להתמודד עם האתגר.

מגמה שנוספת שבלטה בכנס היא השקעה מחקרית וטכנולוגית באתגר ההגנה על מרחבים ציבוריים וקהלים גדולים, זאת על רקע פיגועי הדריסה הקטלניים באירופה בשנים האחרונות. חלק מהפתרונות המוצעים הם טכנולוגיות לעצירת ההתקפות, כמו מכשולים בשטח לחסימת רכבים, ושיפור תגובת אנשי הביטחון וההצלה בעזרת הידע המחקרי שנצבר בנושא. אחד הפיתוחים משתמש בכלי מציאות מדומה או רבודה כדי להכשיר אנשי הצלה להגיב לתקריות טרור, על בסיס ניתוח אירועי עבר.

כלי נוסף, שפותח בהובלת צוות חוקרים מאוניברסיטת בר אילן, עושה שימוש בטכנולוגית מציאות מדומה כדי להכשיר חוקרים בעזרת "חדר חקירות וירטואלי". חוקרים צריכים להתמודד היום עם חקירות בינלאומיות וחשודים מתרבויות אחרות, מסבירה איילת ספיר מיחידת המחקר והפיתוח האירופי של אוניברסיטת בר אילן, ולא תמיד יש להם את הכלים הנדרשים לשתף פעולה עם שוטרים ממדינות אחרות או לפענח את הקודים החברתיים של הנחקרים. הכלי מאפשר להכשיר חוקרים בהתמודדות עם חשודים וירטואליים, שהמדריכים יכולים לקבוע את התנהגותם. בסוף החקירה הווירטואלית, התוכנה מנתחת את ביצועי החוקר, וספיר מקווה שבעתיד גם תדע לתת המלצות. ומה לגבי ההבדל באופני החקירה בין משטרות שונות? "החוקרים מוכשרים לפי כללי האו"ם", עונה ספיר. "אצל האירופאים הכל עומד בכללים אתיים מאוד ברורים".

הכותב היה אורח הנציבות האירופית

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ