בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גברים זוכרים כאב בצורה אחרת מנשים, וזה הופך אותם לרגישים יותר

מחקר שבוצע על בני אדם ועכברים גילה שזכרים הופכים לחוצים כשהם חוזרים לסיטואציות מכאיבות מהעבר, בניגוד לנקבות. החוקרים מקווים שהממצאים ישפרו את הטיפול בכאבים כרוניים

8תגובות
הכדורגלן הברזילאי ניימאר אחרי שנפצע במשחק מול מקסיקו במונדיאל האחרון, ביולי האחרון
DAVID GRAY/רויטרס

גברים ונשים זוכרים כאב אחרת, והזיכרון משפיע על הרגישות העתידית שלהם לכאב – כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם היום (חמישי) בכתב העת המדעי Current Biology. צוות החוקרים, מאוניברסיטת מקגיל בקנדה ואוניברסיטת טורונטו-מיסיסאוגה, גילו כי גברים ועכברים זכרים זוכרים חוויות של כאב בבהירות רבה יותר, וכתוצאה מכך, הם לחוצים ורגישים יותר לכאב כשהם שבים לסיטואציה שבה חוו כאבים בעבר. בניגוד לכך, נשים ועכברות לא הפגינו סימנים לכך שחוויות כאב בעבר משפיעות על מצבן הנוכחי. החוקרים מקווים שמסקנות המחקר יסייעו בעתיד לפיתוח טיפולים מותאמים מגדרית לכאבים כרוניים.

המחקר החל בניסיון של המדענים להבין לעומק את התופעה של רגישות מוגברת לכאב, והם הופתעו לגלות שיש הבדלים ברורים ברמות הרגישות בין עכברים זכרים ונקבות. "אז החלטנו להרחיב את הניסוי לבני אדם ולראות אם גם שם התוצאות דומות. נדהמנו לגלות שיש את אותם הבדלים בין גברים לנשים שזיהינו בעכברים", הסביר פרופסור ג'פרי מוגיל, מומחה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מקגיל שהוביל את המחקר, בהודעה לתקשורת שהוציאה האוניברסיטה. "מה שהיה מפתיע עוד יותר היה שגברים הגיבו יותר לכאב, כי ידוע שנשים הן יותר רגישות לכאב", הוסיפה פרופסור לורן מרטין מאוניברסיטת טורונטו מיסיסאוגה, שהשתתפה גם היא במחקר.

נערה אמריקאית מקבלת חיסון נגד פפילומה בבית ספרה, ב-2015
John Amis / AP

כדי לבחון את השפעות הכאב והזיכרון, נדרשו החוקרים להכאיב לנבדקיהם – העכברים ובני האדם. כיצד הם עשו זאת? הנבדקים (41 גברים ו-38 נשים בין הגילים 18–40 במקרה של בני האדם) הוכנסו לחדר ספציפי או הונחו בכלוב ניסוי בעל צורה ספציפית. שם הם נחשפו לרמה נמוכה של כאב שנוצר מהצמדת גוף חם לזרועם או לרגלם האחורית. בני האדם נדרשו לדרג את מידת הכאב בסולם של אחד עד מאה. מידת הכאב בעכברים נמדדה דרך המהירות שבה הם מיהרו להתרחק ממקור החום.

בשלב השני של הניסוי, הנבדקים נחשפו לכאב משמעותי יותר. הנבדקים האנושיים התבקשו לעשות תרגילי כושר עם ידיהם כשלזרועם מחוברת רצועה למדידת לחץ דם המנופחת יותר מדי. רק שמונה מתוך 79 הנבדקים דירגו את החלק הזה של הניסוי ככואב פחות מ-50 בסולם הכאב של אחד עד מאה. אצל העכברים, החוקרים השתמשו בשיטה ישירה ואכזרית יותר לגרום לכאב: הם הזריקו לעכברים חומץ מדולל שגרם להם כאבי בטן למשך כחצי שעה.

כדי לבדוק את השפעת הזיכרון על חוויות הכאב, ביום השני של הניסוי חלק מהנבדקים נשלחו לחדר (או לכלוב הניסוי) שבו חוו את הכאב ביום הקודם, ואחרים נשלחו לחדרים המעוצבים אחרת. אז חזרו החוקרים על השלב הראשון של הניסוי עם החשיפה לחום מכאיב. תוצאות השלב הזה של הניסוי היו נחרצות: כאשר הגברים והעכברים הזכרים נלקחו לאותו חדר כמו ביום הקודם, הם דירגו את רמת הכאב ביום השני כגבוהה יותר מאשר הדירוג שהם נתנו לאותה חוויה מכאיבה ביום הקודם. אצל נבדקים שנמצאו בחלל חדש לא נמצא הבדל ברמת הכאב בין היום הראשון ליום השני. עבור הנבדקות, האנושיות והמכרסמות, לא נמצאה כל השפעה של זיכרון הכאב של היום הקודם על רמת הכאב הנוכחית – בלי קשר לחדר בו נערך הניסוי.

"אנחנו סבורים שהעכברים והגברים ציפו למודד לחץ הדם, או לחומץ, ועבור הזכרים, חרדת הציפייה גרמה לרגישות מוגברת יותר לכאב", הסביר פרופסור מוגיל. "הגיוני לצפות שנמצא רגישות מוגברת לכאב ביום השני, אבל לא היתה לנו סיבה לחשוב שזה יהיה ספציפי לזכרים. זו היתה הפתעה מוחלטת".

כדי לוודא את תפקיד הזיכרון ברגישות לכאב, החוקרים חזרו על הניסוי בעכברים. אבל הפעם הם הזריקו להם לפני הניסוי חומר שמונע הצטברות זיכרונות בעכברים. הפעם, ללא זיכרון הכאב של היום הקודם – לא נמצא הבדל בתגובת העכברים והעכברות לחשיפה לחום ביום השני. "זהו ממצא חשוב, כי ישנה הצטברות של ראיות לכך שכאב כרוני קשור לאופן שבו זוכרים אותו", סיכמה פרופסור מרטין. "אם זיכרון הכאב הוא הכוח המניע מאחורי כאב כרוני, ואנחנו מבינים כיצד אנו זוכרים כאב – אולי נוכל לעזור לחלק מהסובלים בטיפול במנגנונים העומדים בבסיס הזיכרון עצמו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו