השיטפון ניקה חלקית את נחל אשלים, וכעת תידרש עבודה רבה לשיקומו

שנה לאחר דליפת שפכים תעשייתיים לנחל אשלים בנגב, שיטפון מי גשמים שהתחולל בו לפני חודשיים הביא לניקוי חלקי של אפיקו. עם זאת, גם כעת נדרשות עבודות טיהור נרחבות ומורכבות כדי לשקם את הנחל. בינתיים הוא מוסיף להיות סגור למבקרים בגלל החשש לחשיפה לחומרים מסוכנים.

זיהום נחל אשלים אירע בסוף חודש יוני בשנה שעברה לאחר קריסת הדופן של בריכה גדולה של מפעל רותם אמפרט. בבריכה היו מים ובהם שאריות גבס מתהליכי ייצור במפעל שהכילו כמות גבוהה של חומצות וחומרים רעילים נוספים. השפכים זרמו לכל אורך אפיק נחל אשלים המוביל אל ים המלח. בנוסף לזיהום הנחל הם גרמו גם לזיהום מאגר מי שיטפונות ליד מפעלי ים המלח.

• קו פרשת המים: מסע לאורך נחל אשלים המזוהם
• 3 חודשים אחרי הדליפה: חשש שמי הגשמים שיצטברו בחורף בנחל אשלים יזדהמו

מיד לאחר הדליפה ביצעה רותם אמפרט בהנחיית המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים פעולות לשאיבת המים התעשייתיים שהצטברו בבריכות העונתיות (גבים) בחלק של הנחל. אולם בדיקות שנערכו בשטח הראו שכמות גדולה של זיהום הצטברה בקרקע ונותרה באפיק. מאז הזיהום החלו המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים לבצע מעקב אחר מצב הנחל ולבחון אפשרויות שונות לשיקומו. בינתיים נשאר אפיק הנחל סגור למבקרים. עם זאת, רשות הטבע והגנים מאפשרת תנועה בדרך העוברת מעל האפיק. עד לפני חודשים היתה דרך זו סגורה למטיילים.

בעת השיטפונות העזים של חודש אפריל באזור זרמה כמות גדולה של מים גם בחלק התחתון של נחל אשלים. מיד לאחר מכן נערכו בדיקות לבחינת השפעת הזרימה על ריכוזי הזיהום. "השיטפון הביא בחלק מהגבים לירידה משמעותית של רמת החומציות", אמר גלעד גבאי, מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים. "אבל ההשפעה של השיטפון היתה בחלק מאורכו של האפיק וגם לא לכל רוחבו, ורמת ירידת הזיהום השתנתה בין הגבים. משמעות הדבר היא שיהיה צורך בפעולות נוספות לניקוי הנחל". בחלק של הנחל שבו לא עבר השיטפון עדיין יש זיהום רב ומורגשים ריחות עזים של חומצות. אחת הפעולות האפשריות שנבחנות היא הזרמה מתוכננת של מים בצינור בכמות גדולה כדי לשטוף מהקרקע שאריות זיהום שעדיין נותרו בה.

פעילות נוספת הנדרשת לשיקום האזור היא הוצאת הקרקע המזוהמת שנסחפה עם הנחל והגיעה בסופו של דבר לתעלת הטיה של נחל אשלים שהוקמה לפני שנים רבות ונועדה למנוע זרימת שיטפונות לכיוון מפעלי ים המלח. המים התעשייתיים וקרקע מזוהמת הצטברו בסופו של דבר במאגר שאליו מובילה תעלת ההטיה. המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים דרשו ממפעלי כימיקלים לישראל, שרותם אמפרט נמצאת בבעלות החברה, לבצע תוכנית לניקוי הקרקע באזור. תוכנית זו טרם בוצעה ואחד הגורמים המעכבים אותה הוא חשש שיש במקום מוקשים שהונחו בעבר על ידי הצבא.

במקביל לפעולות השיקום של נחל אשלים, נמשכת החקירה הפלילית של הדליפה שמנהל המשרד להגנת הסביבה. בחודש שעבר הגישה רשות הטבע והגנים באמצעות פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד כימיקלים לישראל ורותם אמפרט. במסגרת תובענה זו, אם תאושר, יידרשו המפעלים לשלם למדינה פיצוי בסך 307 מיליון שקלים בגין הנזקים שנגרמו לנחל וסביבתו. במסגרת חוות דעת שצורפה לבקשה טענה המדינה שחברת רותם אמפרט לא עשתה את הנדרש כדי למנוע את הדליפה.

מחברת כימיקלים לישראל נמסר: "החברה פעלה בכל דרך אפשרית על מנת להקטין את הפגיעה הסביבתית, והעמידה את כל האמצעים הנדרשים לשיקומו המהיר והמיטבי של הנחל. החברה פעלה ותמשיך לפעול בשיתוף מלא עם הרשויות".