אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבט לירח

האם יש מים על הירח?

מים בירח
רק בשנות ה-80 וה-90 הצליחו חוקרים להציץ אל המתרחש במכתשים החשוכים (צילום: NASA/GSFC/Arizona State University)

אחד מהמיתוסים של הדת האצטקית מספר כי כאשר קויולצ'אוהקוי, בתה של הכוהנת קואטליקה, גילתה שאמה בהריון, היא זממה להרוג את האם בעזרת אחיה. כשהם נאספו לקראת ההתקפה, התינוק שבבטן, הויצילופוצ'טי, גילה את המזימה, ונולד מבטן אמו כשהוא בוגר וחמוש — בדיוק בזמן כדי לכרות את ראשה של אחותו. האח הצעיר היה לאל השמש, וראשה של אחותו הבכורה הושלך מעלה לשמים ונהפך לירח. דימויים של אלת הירח האצטקית מציגים אותה עם מפל מים יוצא ממנה, והניצחון של אל השמש עליה מייצג את תחילתה של העונה החמה במקסיקו האצטקית.

מכתש פירי
מכתש פירי (צילום: NASA/GSFC/METI/ERSDAC/JAROS)

כאשר האסטרונאוטים של אפולו הגיעו לירח, החיפוש אחר מים במדבריות הצחיחות ונטולות האטמוספרה של הלבנה לא היה בראש מעייניהם. אולם בתחילת שנות ה–60, במקביל להקמתה של תוכנית אפולו, פורסם מאמר שטען לראשונה כי למרות החזות הצחיחה, ניתן למצוא מים (ליתר דיוק קרח) ושאר חומרים נדיפים במכתשים באזורי הקוטב של הלבנה.

לפי המחקר, ההבדל בין זווית הסיבוב של הירח ביחס לשמש לזווית הסיבוב שלו סביב עצמו, קטן בהרבה מהיחסים האלה בין כדור הארץ לשמש. לכן השמש נשארת תמיד בגובה קו המשווה של הירח, ומסיבה זו ישנם מכתשים שנמצאים באזורי הקטבים שבהם שורר צל תמידי. ללא אטמוספרה שתכלא את חום השמש, הטמפרטורה במכתשים אלה נותרת נמוכה מאוד — מספיק כדי לשמור חומרים נדיפים במצב מוצק ולמנוע בריחתם לחלל.

עוד טענו החוקרים כי מולקולות המים מגיעות אל פני הירח, למשל עם פגיעת כוכבי שביט. בשל הכבידה הנמוכה הן "מקפצות" ברחבי הירח. חלקן נמלטות בחזרה לחלל, אבל אחרות עוברות ממקום למקום עד שמגיעות לאחד מהמכתשים הקפואים הללו — ונתקעות שם. הטענות על אפשרות להצטברות קרח בקטבים של הירח נותרו תיאורטיות במשך עשרות שנים, בין השאר בשל חוסר היכולת למדוד במדויק מרחוק את המתרחש במכתשים החשוכים בקטבים של הלבנה, והקושי הרב בנחיתה באזורים אלה.

שיגור החלליות LRO ו-LCROSS של נאס"א לחקר הירח
שיגור החלליות LRO ו-LCROSS של נאס"א לחקר הירח (צילום: Pat Corkery, United Launch Alliance)

רק בשנות ה–80 וה–90 הצליחו להציץ אל המתרחש במכתשים החשוכים בעזרת מדידות מכ"ם, וראו שאכן יש שם חומר מחזיר אור (ככל הנראה קרח). LRO, החללית של נאס"א שמקיפה את הירח מאז שנת 2009 (Lunar Reconnaissance Orbiter) הצליחה למדוד את הטמפרטורה במכתשים אלה, וגילתה שם טמפרטורות הנמוכות ממינוס 250 מעלות — מהמקומות הקרים ביותר שנמצאו עד היום במערכת השמש.

באותו טיל שיגור ששיחרר את LRO מכוח המשיכה של כדור הארץ היתה גשושית נוספת, LCROSS, שנבנתה בזריזות (ובזול) כי בסוכנות החלל האמריקאית גילו שנותר להם מקום פנוי על הטיל. בסוף 2009 הגיעה LCROSS לירח ושיחררה חללית הקטנה יותר, שהיא נשאה בתוכה, קנטאור, כדי שזו תתרסק באחד ממכתשי הקוטב. גשושית־האם חלפה דרך ענן האבק שהתרומם כתוצאה מההתנגשות ומדדה את הרכבו, לפני שהתרסקה בעצמה על אדמת הירח. בנובמבר 2009 הודיעו מדעני נאס"א כי במדידות האחרונות של LCROSS נמצאו מולקולות מים.

מאז העניין הציבורי במים על הירח הולך וגובר ומשימות מחקר עתידיות מתכננות לנחות ליד המים ולגלות אם ניתן לנצל אותם. אם יצליח המין האנושי להגיע אל מי הירח, ההישג יספק תובנות על מקור המים בכדור הארץ, שהם הבסיס להתפתחותם של חיים על הפלנטה שלנו. אבל בתפר שבין מדע למדע בדיוני, ניתן לדמיין הקמת בסיס "אור וצל" (מאויש או רובוטי) על שפת אחד מהמכתשים הללו. למעשה, מדעני נאס"א כבר איתרו מקום לבסיס שכזה, על השוליים הצפוניים של מכתש פירי (Peary) הסמוך לקוטב הצפוני.

בסיס הממוקם בנקודה כזאת יוכל ליהנות מאנרגיה רציפה מהשמש המאירה תמיד מצדו האחד, ומאספקת מים עצומה לניצול מצדו השני. סוכנויות חלל של מדינות שונות בוחרות לעתים קרובות בשמות מיתולוגיים לפרויקטים שלהן. שם מתאים (אם כי מעט שובר שיניים) לבסיס ירחי שכזה, על התפר בין חום השמש למים הקפואים, הוא קויולצ'אוהקוי, אלת הירח האצטקית — שהמים והאש בקרבה מייצגים פוריות וצמיחה - שאולי תגיע יום אחד גם מעבר לגבולות הפלנטה שלנו. חזרה לעמוד הראשי>



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות