אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבט לירח

מתי נצעד שוב על הירח?

האדר פרק 4
בלב ההתעניינות המחודשת עומדת התקווה לשימושים מסחריים במשאבי הירח (צילום: AFP)

במאות השנים האחרונות התחלפה בהדרגה הפליאה האנושית לנוכח הלא מובן בדחף לא ניתן לעצירה לגילוי והבנה. המיתולוגיה סביב תופעות טבע מתפוגגת ומוחלפת בידע מדעי מעמיק יותר ויותר. האלים ובניהם הוחלפו בגיבורים (וברשעים) בשר ודם, והרגעים המיתיים של התרבות האנושית של ימינו הם כולם מעשה ידינו. אירוע כזה של מיתולוגיה מודרנית, ואחד מהרגעים המפורסמים של המאה ה–20 הוא הפעם הראשונה שבה נציג המין האנושי צעד על אדמת הירח, שגולם במשפט המיתולוגי שאמר אז ניל ארמסטרונג, "צעד קטן לאדם, זינוק עצום לאנושות".

פחות מארבע שנים חלפו מאז ירדו ארמסטרונג ובאז אולדרין מהחללית של אפולו 11 עד לביקור האחרון של בני אדם בירח — עם ג'ן סרנן וג'ק שמידט שהגיעו לשם ב"אפולו 17". מאז לא שבו נציגי המין האנושי לצעוד על הלבנה (יותר נכון, לדלג בשל הכבידה הנמוכה). בשנים האחרונות התחדש המרוץ לירח עם הפרויקט הסיני, שכבר הביא לנחיתת גשושית ראשונה בצד הרחוק של הלבנה, וההכרזה של טראמפ שהוא רוצה לראות אסטרונאוטים אמריקאים שבים לירח עד 2024.

תושבי ניו יורק צופים בשידור חי בנחיתה על הירח
תושבי ניו יורק צופים בשידור חי בנחיתה על הירח (צילום: Marty Lederhandler / AP)

"יחסית, מבחינה טכנולוגית וגם כספית, אנחנו קרובים בהרבה ליכולת לשלוח אדם למאדים, ובטח לירח, מאשר היינו ב–1962, כשקנדי נשא את הנאום המפורסם שלו על כך ש'אנחנו רוצים להגיע לירח' באוניברסיטת רייס בטקסס", אומר פרופ' עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן. ובכל זאת הם השיגו את היעד בתוך פחות מעשר שנים. "ההבדל הוא במוטיבציה".

"המוטיבציה מאחורי הטיסה של בני אדם לירח אינה מדעית", אומר פרופ' אהוד בכר, דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון, שעמד בעבר בראש מכון אשר לחקר החלל. את סודות הירח ניתן לגלות בעלות נמוכה בהרבה בעזרת חלליות רובוטיות. "כל תוכניות החלל שעסקו ועוסקות בשיגור בני אדם לחלל מונעות מגאווה לאומית ויצר הרפתקנות", הוא אומר. לדבריו, נאס"א וסוכנויות חלל אחרות משתמשות בנימוק המדעי כ"מסך עשן" להצדיק את התקציבים המוקדשים לחקר החלל.

אך פרופ' בכר מדגיש כי אין פסול במרוץ לירח שמונע ממניעים אחרים. ראשית, הוא אומר, שהרצון לגילוי הוא בסיסי בטבע האנושי, מקולומבוס ועד למטפסים על האוורסט. שנית, אמנם המדע הוא לא המניע האמיתי של המרוץ לשלוח בני אדם לחלל, אבל פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים רבים נדרשים להגשמת היעד — והם מגיעים בסופו של דבר לציבור הרחב ("למשל, נאס"א לוקחת קרדיט על המצאת החיתולים החד־פעמיים", מזכיר פרופ' בכר).

אפשרות נוספת, שרבים מציינים שעומדת מאחורי ההתעניינות המחודשת בחקר החלל בכלל והירח בפרט, היא התקווה לשימושים מסחריים במשאבי הירח. "צריך עוד להוכיח שאפשר להרוויח כסף מהחלל", נועץ פרופ' בכר בלון גם בסיכה הזאת. "עלות כרטיס הכניסה לחלל היא מאוד גבוהה". ואם יש פוטנציאל לרווח מניצול משאבי הירח, לחברות פרטיות יהיה זול בהרבה להפיק משאבים אלה בעזרת רובוטים, בלי להתמודד עם סדרי הגודל האחרים של מחיר השיגור של בני אדם לירח (והשבתם משם). "אולי אילון מאסק, שהבטיח ליישב את מאדים, ישלח בני אדם לירח כאבן דרך אל כוכב הלכת האדום", משתדל פרופ' בכר להישאר חיובי.

שיגור אוריון: הטיל שהיה אמור לשגר את האמריקאים לירחFox News

שיגור אוריון: הטיל שהיה אמור לשגר את האמריקאים לירח (צילום: Fox News)

ומה עם היעד של טראמפ להגיע לירח בתוך פחות מחמש שנים? "המועד נקבע בלי להתייעץ עם מדענים", אומר החוקר מהטכניון בנחרצות. עמיתו ממכון ויצמן שומר על אופטימיות יחסית, ואומר שיש סיכוי סביר שבני האדם יחזרו לצעוד על הירח בתוך כעשור. פרופ' בכר לא משוכנע. עלות מוערכת של השבת האדם אל הלבנה היא בין 20–30 מיליארד דולר, ולמרות ההצהרות הפומפוזיות של נשיא ארה"ב ואנשיו, התקציב של נאס"א לא הוגדל בהתאם כדי להשיג את היעד הזה בתוך חמש שנים, או בכלל. "אני בספק אם האמריקאים בכלל רציניים בתוכנית שלהם להגיע לירח", הוא אומר.

בניגוד לארה"ב, תוכנית החלל הסינית נראית רצינית ומבוססת בהרבה. הסינים מתכננים להנחית את אנשיהם על המאדים בשנות ה–30 של המאה הנוכחית, ויש להם יעדים סדורים וברורים להשגת יעד זה. "וגם המוטיבציה הלאומית הסינית מאוד גבוהה", אומר פרופ' בכר. בינתיים, פרופ' אהרונסון אומר שהוא מקנא בהתגייסות שהיתה סביב פרויקט אפולו, שהעסיק בשיאו כמעט חצי מיליון בני אדם וריתק חלק ניכר מהמין האנושי כולו. ולמרות הספקנות שלו, גם פרופ' בכר בטוח שכך או אחרת, בטווח הרחוק האדם יחזור לירח, ואף יגיע רחוק יותר: "הדחף לגלות לא ייעלם", הוא מסכם. חזרה לעמוד הראשי >



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות