לדף הבית של הארץ

ביקור נדיר במעמקים:

48 שעות על ספינת מחקר בלב ים

אסף רונאל
שתפו בוואטצאפשתפו בוואטצאפ
צילומים: אוהד צויגנברג

השעה היתה עשר בערב באחד מימי הקיץ האחרון, כאשר הספינה שיקמונה עמדה להפליג מנמל חיפה אל לב הים התיכון. המים היו נוחים, אבל הצוות על הסיפון צפה שהגלים יהפכו סוערים בתוך 24 שעות. קבוצת המלחים, שכללה ביולוגים, גיאופיזיקאית, מהנדסים, מומחי בנייה בלב ים וגם נציג של רשות הטבע והגנים, ידעה שעליהם להשלים את משימתם במהירות. 

היעד הראשון היה לאתר את תימו - מעבדת מחקר צפה במרחק 55 ק"מ מחופי ישראל, היכן שניתן לצלול ק"מ וחצי לפני שפוגשים את הקרקעית. שם, כך תכננו המדענים, הם יערכו תוך שעות ספורות שורת ניסויים, חלקם במסגרת שיתופי פעולה חוצי גבולות, שנועדו כולם לחשוף את סודות המעמקים.

ד״ר רועי דיאמנט, מומחה לאקוסטיקה תת-ימית מהחוג לטכנולוגיות ימיות באוניברסיטת חיפה, עמד בראש המסע, שנועד גם לבחון טכנולוגיות חדשות ולחלץ כלי מחקר שהונחו על קרקעית הים יותר משנה קודם לכן. באותה הזדמנות, תכננו אנשי הצוות, הם יתקדמו צעד משמעותי לקראת מענה על השאלה כמה דגים יש בים, שלה משמעויות סביבתיות, כלכליות וחברתיות נרחבות.

במשך 48 שעות התלווה "הארץ" לדיאמנט ואנשיו. לאורך ההפלגה הוצגו האפשרויות העצומות - כמו גם האתגרים הרבים - שיש בניסיון לגלות כל מה שניתן על התנועה בים. מהאדמה והאבק, דרך בעלי החיים שמאכלסים אותו ועד זרמי המים עצמם. 

יורדים למטה

במשך כל הלילה הראשון פילסה שיקמונה את דרכה דרך הגלים, עד שהגיעה עם הזריחה ליעדה. כעת, בעוד השמש מתחילה את עלייתה האיטית בשמים, ניגשו החוקרים לעבודתם.

60 מטר מתחת לפני היםעוגן במשקל 2.5 טונות1,290 מטר מתחת לפני הים

המעבדה הצפה כוללת מצוף וכבל שיורד עד קרקעית הים בעומק 1,300 מטר ונושא חיישנים שמיועדים למחקרים שונים. על המצוף עצמו ישנם חיישנים שמודדים את מזג האוויר, הלחות, זרם הים בעמודת המים וגובה ומחזור הגלים. מדובר בחלק ממערך של שלושה כבלים שיורדים אל המעמקים אחד ליד השני ומשמשים את החוקרים

עשרות חיישנים שמותקנים לאורך הכבל מודדים את עכירות המים, המליחות, זרמים בים והטמפרטורה בעומקים שונים. המידע שנאסף משודר דרך אנטנה על המצוף שאליו מחובר הכבל למגדל של אוניברסיטת חיפה. המידע מוצג באתר שפתוח לכלל הציבור בצורה חופשית, ומשמש למטרות שונות כמו בניית מודלים של מזג אוויר, מחקר על תנועת הזרמים בים והתרעות על צונאמי. הכבל ועליו חיישנים נוספים ממשיך עד לעוגן על הקרקעית

מצוף תת מימי מחובר לכבל נוסף שעליו מותקן מכשיר מדידה בשם ״פרופיילר״. מכשיר זה מתייחד בכך שהוא עולה ויורד לאורך הכבל כמו מעלית. התנועה מספקת לחוקרים מבט מעמיק ברזולוציה גבוהה על השינויים במים בעומקים השונים

הפרופיילר משדר את המידע שהוא אוסף בעזרת תקשורת אקוסטית תת-מימית אל המעבדה הצפה ומשם דרך האנטנה אל מאגר המידע שבחוף. אך החוקרים לא שמעו מהמכשיר זמן רב, ואחת ממטרות השיט היתה לגלות מה קרה למכשיר המשוכלל ואיזה מידע הצטבר בו מאז השידור האחרון. הכבל של הפרופיילר ממשיך עד לעוגן על הקרקעית

מצוף תת מימי נוסף מחובר למכשיר בשם "מלכודת משקעים" שאוסף דגימות אבק וחול

מלכודת המשקעים נמצאת קרוב לקרקעית הים. משקעים שנעים בים נכנסים למשפך ונאספים בבקבוקונים בתחתיתו, וכל חודש מתחלף הבקבוקון. ד"ר רויטל בוכמן, מהחוג למדעים גאו-ימיים באוניברסיטת חיפה, מקווה שמלכודות משקעים בנקודות שונות יאפשרו לה לזהות עד היכן ובאיזה קצב נפלט הזיהום ממפרץ חיפה. בינתיים, המלכודת מסייעת להבין איך נעה האדמה בים

"הים הוא תופעה מורכבת", אומר דיאמנט, ומסביר שכדי להבין תהליכים משמעותיים שמתרחשים בו צריך לעקוב אחר משתנים רבים בנקודה קבועה ולאורך זמן. מבחינה זו, מוסיף החוקר, תימו הוא נקודת מידע שאין דומה לה במזרח התיכון, והוא מאפשר ליצור מודלים של מזג אוויר ולעקוב אחר שינויים בקנה מידה גלובלי. יתרון נוסף של תימו הוא העובדה שהוא משדר מידע ללא הפסקה. "יש דברים שאפשר לאבחן רק בזמן אמת, כי צריך לצאת לעשות מדידות", כמו במקרה של הופעת זיהום או פריחת אצות רעילות.  

השתתפו בהכנת הכתבה: אסי אורן: פיתוח, אורי טלשיר: ניהול פרויקט דיגיטלי, ירדן מיכאלי: עורך אחראי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

הכתבות המעניינות של השבוע