חומה גדולה שנמצאה בתל לכיש מציתה מחדש ויכוח ארכיאולוגי על מהימנות המקרא

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיארכו את החומה לימי רחבעם, ולדבריהם הגילוי מוכיח כי ממלכת יהודה התפשטה והפכה משמעותית מוקדם משחשבו. ארכיאולוגים ביקורתיים טוענים כי לא הוכח שלממצאים יש קשר לממלכה

ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר חסון

הפעם הראשונה שמקום בשם לכיש עלה על בימת ההיסטוריה היה במכתבי אל-עמארנה, ארכיון מצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה שהתגלה במקרה על ידי עובדת אדמה מצרית במאה ה-19. במכתבים, שנשלחו מארץ ישראל למלך מצרים בתקופת הברונזה (התקופה הכנענית על פי המקרא), תוארה לכיש כעיר גדולה וחשובה בשפלה. במאה ה-12 לפני הספירה נחרבה לכיש הכנענית ונעלמה מההיסטוריה עד שצצה שוב כ-250 שנה מאוחר יותר - בספר דברי הימים. שם, היא מוזכרת כאחת הערים שבוצרו בידי רחבעם מלך יהודה, כ-400 שנים אחרי תקופת מכתבי אל-עמארנה, במאה העשירית לפנה"ס. "וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם", מסופר בדברי הימים ב', י"א. "וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה. וַיִּבֶן אֶת-בֵּית-לֶחֶם וְאֶת-עֵיטָם, וְאֶת-תְּקוֹעַ. וְאֶת-בֵּית-צוּר וְאֶת-שׂוֹכוֹ, וְאֶת-עֲדֻלָּם. וְאֶת-גַּת וְאֶת-מָרֵשָׁה, וְאֶת-זִיף. וְאֶת-אֲדוֹרַיִם וְאֶת-לָכִישׁ, וְאֶת-עֲזֵקָה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ