בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלדים שנמצאו בגליל מעידים על הגירה פרה-היסטורית לישראל מאיראן וטורקיה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפצח את הרצף הגנטי של 22 מתוך כ-600 שלדים שנמצאו במערת נטיפים ליד פקיעין. תנאי המערה יצרו על העצמות ציפוי גיר ששמר על החומר הגנטי שבתוכן

23תגובות
מערת הקבורה בפקיעין
ד"ר הילה מאי

שלדים של 22 בני אדם, שנקברו בגליל לפני 6,500 שנה ונמצאו בשנת 1995, מעידים על הגירה פרה-היסטורית מאזור טורקיה ואיראן לישראל. מחקר ד-נ-א שנערך באוניברסיטת תל אביב, מצא כי האוכלוסייה שטמנה את מתיה במערת הקבורה היתה ממוצא מעורב של אוכלוסייה מקומית ומהגרים מהצפון - טורקיה ואיראן של ימינו.

מערת הקבורה התגלתה בעבודות על הרחבת כביש פקיעין שבגליל העליון. בחפירות בה, התגלו שרידים של יותר מ-600 בני אדם מהתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,500 שנה. מדובר היה במערת קבורה גדולה שהשלדים בה נקברו בקבורה משנית בתוך קנקנים ומיכלים עשויי טין. על הכדים והתיבות התחלו עיטורים של פנים, ידיים ושדיים.

תיבות הקבורה שנמצאו במערה
מריאנה זלצברגר / באדיבות רשות העתיקות

במסגרת המחקר, ניסו החוקרים להוציא חומר גנטי מהשלדים כדי ללמוד על מוצאה של האוכלוסייה בגליל באותה התקופה. עד כה התקשו מאוד חוקרים בהפקת ד-נ-א מעצמות פרה-היסטוריות, משום שהחומר הגנטי נהרס עם השנים בשל תנאי האקלים בישראל. לאחר מאמצים, הצליחו לאתר רצפי ד-נ-א בעצמותיהם של 22 מהשלדים.

לדברי פרופ' ישראל הרשקוביץ, שערך את המחקר יחד עם ד"ר הילה מאי – שניהם מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם – העובדה שמדובר במערת נטיפים יצרה ציפוי גירני על עצמות, והוא בודד אותן מהסביבה ושמר על החומר הגנטי שבתוכן.

ארונות הקבורה שאותרו במערה
מריאנה זלצברגר / באדיבות רשות העתיקות

המחקר משתלב בוויכוח ארוך שנים בקרב ארכיאולוגים ואנתרופולוגים בארץ, בשאלה אם צמיחת התרבות החומרית בתקופה הכלקוליתית בארץ היא תוצאה של התפתחות פנימית, או תוצאה של הגירת אוכלוסיות חדשות לארץ, שהביאו איתן רעיונות, טכנולוגיות וכלים שלא היו מוכרים באזורנו. "המערה בפקיעין היא דוגמה טובה לפיצוץ התרבותי שמופיע בבת אחת", אמר פרופ' הרשקוביץ. לדבריו, הממצאים במערה מעידים על עושר תרבותי שלא נראה כמוהו בארץ באותה תקופה. "עולה השאלה מי הם האנשים שקבורים בתוך המערה", הוסיף.

"לא נמצאה רציפות גנטית בין אוכלוסיית פקיעין הכלקוליתית לאוכלוסיות מאוחרות יותר", אמרה ד"ר מאי, "הדבר מצביע על שינוי דמוגרפי נוסף באזור, שהביא להיעלמותה של התרבות הכלקוליתית". 

מהד־נ־א של נקברי המערה אפשר ללמוד דברים נוספים. לדוגמה, עורם היה בהיר יחסית, וכך גם עיניהם. בהמשך, מקווים החוקרים ללמוד עוד על תכונות תושבי הגליל הכלקוליתים, למשל אם הם נשאו בגופם את הגן שאפשר לעכל לקטוז, מה שנתן להם יתרון תזונתי על תושבי הארץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו