שלדים שנמצאו בגליל מעידים על הגירה פרה-היסטורית לישראל מאיראן וטורקיה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפצח את הרצף הגנטי של 22 מתוך כ-600 שלדים שנמצאו במערת נטיפים ליד פקיעין. תנאי המערה יצרו על העצמות ציפוי גיר ששמר על החומר הגנטי שבתוכן

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מערת הקבורה בפקיעין
מערת הקבורה בפקיעיןצילום: ד"ר הילה מאי
ניר חסון
ניר חסון

שלדים של 22 בני אדם, שנקברו בגליל לפני 6,500 שנה ונמצאו בשנת 1995, מעידים על הגירה פרה-היסטורית מאזור טורקיה ואיראן לישראל. מחקר ד-נ-א שנערך באוניברסיטת תל אביב, מצא כי האוכלוסייה שטמנה את מתיה במערת הקבורה היתה ממוצא מעורב של אוכלוסייה מקומית ומהגרים מהצפון - טורקיה ואיראן של ימינו.

מערת הקבורה התגלתה בעבודות על הרחבת כביש פקיעין שבגליל העליון. בחפירות בה, התגלו שרידים של יותר מ-600 בני אדם מהתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,500 שנה. מדובר היה במערת קבורה גדולה שהשלדים בה נקברו בקבורה משנית בתוך קנקנים ומיכלים עשויי טין. על הכדים והתיבות התחלו עיטורים של פנים, ידיים ושדיים.

תיבות הקבורה שנמצאו במערה
תיבות הקבורה שנמצאו במערהצילום: מריאנה זלצברגר / באדיבות רשות העתיקות

במסגרת המחקר, ניסו החוקרים להוציא חומר גנטי מהשלדים כדי ללמוד על מוצאה של האוכלוסייה בגליל באותה התקופה. עד כה התקשו מאוד חוקרים בהפקת ד-נ-א מעצמות פרה-היסטוריות, משום שהחומר הגנטי נהרס עם השנים בשל תנאי האקלים בישראל. לאחר מאמצים, הצליחו לאתר רצפי ד-נ-א בעצמותיהם של 22 מהשלדים.

לדברי פרופ' ישראל הרשקוביץ, שערך את המחקר יחד עם ד"ר הילה מאי – שניהם מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם – העובדה שמדובר במערת נטיפים יצרה ציפוי גירני על עצמות, והוא בודד אותן מהסביבה ושמר על החומר הגנטי שבתוכן.

ארונות הקבורה שאותרו במערה
ארונות הקבורה שאותרו במערהצילום: מריאנה זלצברגר / באדיבות רשות העתיקות

המחקר משתלב בוויכוח ארוך שנים בקרב ארכיאולוגים ואנתרופולוגים בארץ, בשאלה אם צמיחת התרבות החומרית בתקופה הכלקוליתית בארץ היא תוצאה של התפתחות פנימית, או תוצאה של הגירת אוכלוסיות חדשות לארץ, שהביאו איתן רעיונות, טכנולוגיות וכלים שלא היו מוכרים באזורנו. "המערה בפקיעין היא דוגמה טובה לפיצוץ התרבותי שמופיע בבת אחת", אמר פרופ' הרשקוביץ. לדבריו, הממצאים במערה מעידים על עושר תרבותי שלא נראה כמוהו בארץ באותה תקופה. "עולה השאלה מי הם האנשים שקבורים בתוך המערה", הוסיף.

"לא נמצאה רציפות גנטית בין אוכלוסיית פקיעין הכלקוליתית לאוכלוסיות מאוחרות יותר", אמרה ד"ר מאי, "הדבר מצביע על שינוי דמוגרפי נוסף באזור, שהביא להיעלמותה של התרבות הכלקוליתית". 

מהד־נ־א של נקברי המערה אפשר ללמוד דברים נוספים. לדוגמה, עורם היה בהיר יחסית, וכך גם עיניהם. בהמשך, מקווים החוקרים ללמוד עוד על תכונות תושבי הגליל הכלקוליתים, למשל אם הם נשאו בגופם את הגן שאפשר לעכל לקטוז, מה שנתן להם יתרון תזונתי על תושבי הארץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ