אסף רונאל
"אגם העצמות" שבלב ההימלאיה
"אגם העצמות" שבלב ההימלאיהצילום: Atish Waghwase
אסף רונאל

חוקרים צללו לתוך התעלומה שסובבת את "אגם העצמות", הנמצא בגובה של יותר מ-5,000 מטרים בחלק ההודי של רכס ההימלאיה. הם גילו כי פתרון השאלה מהיכן הגיעו אותן עצמות רק מעורר שאלות חדשות, ובהן מדוע הגיעו לאגם מבודד זה במזרח אסיה מטיילים מהים התיכון לפני כמה מאות שנים, ואז מתו באתר ההררי.

אגם רופקונד, גוף מים זעיר (שקוטרו 40 מטרים) שנמצא בגובה של 5,029 מטרים מעל פני הים בהרי ההימלאיה, מפורסם בזכות עצמות של מאות בני אדם קדומים שנמצאות סביבו. הממצאים מסקרנים חוקרים כבר שנים רבות, ותיאוריות שונות הוצעו כדי להסביר את מספרם הרב של השלדים שנמצאו במקום. לפי המסורת המקומית, מלך ומלכה מהאזור קיימו עלייה לרגל יחד עם משרתיהם למקדש של ננדה דווי, אלת ההרים המקומית, שנמצא בסמוך. אולם בשל התנהגותם הפרועה והלא מכבדת, האלה כילתה את זעמה בהם וכל מה שנותר מאחור הם השלדים. הסברים אחרים מדברים על צבא קטן או קבוצת סוחרים שנלכדו במקום בסערה ולא שרדו, או לחילופין, שהגופות הן קורבנות של מגפה שפגעה במקום בעבר.

כדי לפתור את התעלומה, צוות של חוקרים מהודו, גרמניה וארה"ב חקרו במשך יותר מעשור עצמות של עשרות שלדים שנמצאו במקום במגוון כלים, החל מריצוף הדנ"א הקדום, דרך איזוטופים בעצמות, המלמדים על תזונת בני האדם הקדומים, תיארוך פחמן-14 לקביעת מועד המוות שלהם וניתוח אוסטאולוגי (של מבנה העצמות) בניסיון להבין את סיבת המוות. להפתעתם, גילו החוקרים כי בניגוד לתיאוריות המקובלות, מוצא המתים במקום מתחלק לשלוש קבוצות שונות - וכי הם לא נהרגו כולם בבת אחת. אלף שנים מפרידות בין האסונות שהביאו למותם של שלדים שונים שנמצאים סביב האגם.

המחקר, שהתפרסם היום (שלישי) בכתב העת המדעי Nature Communications, מציג לראשונה גנום עתיק מהודו שרוצף במלואו, וחושף כי השלדים במקום שייכים לשלוש קבוצות מובחנות. "הבנו לראשונה שישנן קבוצות מובחנות שונות ברופקונד לאחר שריצפנו את הדנ"א המיטוכונדריאלי של 72 שלדים. בעוד שלרבים מהפרטים הדנ"א מאפיין אוכלוסיות החיות כיום בהודו, מצאנו גם מספר רב של פרטים עם דנ"א שמאפיין יותר אוכלוסיות החיות במערב אירו-אסיה", אמר אחד מהחוקרים הבכירים במחקר, קומרסמי תנגראז' מהמרכז לביולוגיה תאית ומולקולרית בהידראבאד שבהודו, שיזם את הפרויקט לפני יותר מעשור.

בעקבות זאת, פנו החוקרים לריצוף הדנ"א המלא של 38 שלדים. המחקר העלה ש-23 מהם שייכים לאוכלוסיות עם קשר גנטי לתושבים החיים בהודו היום, אולם שמקורם לא באוכלוסייה אחת, אלא במגוון קבוצות אתניות. הקבוצה השנייה בגודלה היתה של 14 שלדים עם קשר גנטי לאוכלוסיות החיות במזרח הים התיכון – בייחוד בכרתים ואיים אחרים של יוון. והשלד הנותר, כך גילו החוקרים, שייך לגבר עם קשר גנטי לאוכלוסיות החיות בדרום מזרח אסיה. "הופתענו מאוד מהגנטיקה של השלדים ברופקונד. נוכחות פרטים עם שושלות המאפיינות את מזרח הים התיכון מצביעה על כך שאגם רופקונד משך מבקרים מרחבי העולם", אמרה אחת החוקרות, אידאוין הרני מאוניברסיטת הרווארד.

שלדים בסמוך לאגם רופקונד
שלדים בסמוך לאגם רופקונדצילום: Schwiki

ניתוח האיזוטופים בעצמות אישר את המוצא המגוון של המתים סביב האגם. איזוטופים הם אטומים של יסוד מסוים, שמספרם האטומי ותכונותיהם הכימיות זהות, אולם מספר הנויטרונים בגרעין האטום שונה, ולכן המסה שלהם שונה. ניתוח של היחסים בין האיזוטופים בעצמות יכול ללמד את החוקרים מה היתה התזונה של כל אדם ואדם לפני מותו. במקרה זה, החוקרים גילו כי תזונת הפרטים הקרובים לאוכלוסיות החיות כיום בהודו היתה מגוונת ומצביעה על כך שהם השתייכו לקבוצות חברתיות שונות. בניגוד לכך, הדיאטה של המבקרים מהים התיכון נמצאה הומוגנית יותר.

ההפתעה הגדולה השנייה חיכתה לחוקרים בתוצאות תיארוך פחמן-14 של השלדים. הבדיקה העלתה כי קבוצת השלדים עם הקשר לתושבי הודו של היום מתה במקום בין המאה השביעית לעשירית לספירה. בעוד שקבוצת המבקרים מהים התיכון ודרום מזרח אסיה הגיעה למקום אלף שנים מאוחר יותר, מתישהו בין המאה ה-17 למאה ה-20.

החוקרים כותבים עוד כי השלדים שנבדקו היו של בני אדם בריאים, וכי אצל חלקם זוהו סימני פגיעה בעצמות שיכולות להיות קשורות לסופות ברד עוצמתיות הטיפוסיות לאזור. לפי החוקרים, העובדה שהאגם לא נמצא על דרך מסחר מצביעה על כך שקבוצת המתים הראשונה מתה במהלך מסע עלייה לרגל למקדש האלה הסמוך. אולם הקבוצה המאוחרת יותר מבלבלת את החוקרים. לפי הניתוח שלהם, נראה כי מדובר בתושבים שחיו תחת שליטת האימפריה העותמאנית, במקום מרוחק מן הים, לפני שנסעו להודו.

"יהיה זה מפתיע לגלות שמדובר בקבוצת גדולה של עולי רגל הינדים שמקורם באזור בו הדת ההינדית לא היתה נפוצה", כותבים החוקרים. או, בשורה התחתונה, "אנחנו עדיין לא יודעים מה הביא אנשים אלה לאגם רופקונד, ואיך הם מתו", סיכם חוקר נוסף, ניראז' ראי מהמכון בהידראבאד. "אנחנו מקווים שהמחקר הזה יהיה הראשון מבין רבים שמנתח את האתר המסתורי".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ