בניסיון לטעום את הפרי הקדום, חוקרות הנביטו שישה זרעי תמר בני 2,000 שנה

15 שנה לאחר שהונבט עץ תמר זכר שזכה לשם מתושלח, הצליח צוות חוקרות מישראל למצוא לו שידוך. כעת הן מקוות שהשתילים ייתנו פרי שייתן מושג על טעמו ואיכותו של התמר העתיק

ניר חסון
ניר חסון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
השתיל שהונבט מהזרע העתיק והתגלה כנקבה, "חנה". "יש לך רק סיכוי אחד עם כל זרע", אמרה ד"ר סולווי שהנביטה את הזרעים
השתיל שהונבט מהזרע העתיק והתגלה כנקבה, "חנה". "יש לך רק סיכוי אחד עם כל זרע", אמרה ד"ר סולווי שהנביטה את הזרעיםצילום: אלכס ליבק
ניר חסון
ניר חסון

חוקרות הצליחו להנביט שישה זרעים של תמר בני 2,000 שנה, וייתכן ששניים מהשתילים יוכלו לתת פרי. לפי מחקר שפורסם אתמול (רביעי) בכתב העת Science Advances, שניים מבין השתילים שצמחו התגלו כנקבות. כעת מקוות החוקרות שיהיה ניתן להשתמש באבקנים של זרע זכר שהונבט לפני 15 שנה כדי להרבות אותן ולקבל פרי. כך, יהיה ניתן לקבל מושג על הטעם והאיכות של התמרים העתיקים.

הזרע הזכר נודע בכינוי מתושלח, והוא הונבט ב-2005 על ידי ד"ר איליין סולווי, חוקרת ממכון הערבה ללימודי סביבה, מזרע שהתגלה במצדה. מתושלח הוא כיום עץ בוגר, אולם הוא זכר שלא נותן פירות. לכן, סולווי וד"ר שרה סלון מהמרכז הרפואי הדסה, החליטו לנסות להנביט זרעים נוספים כדי לאתר למתושלח בת זוג.

עץ התמר מתושלח, היום. הונבט ב-2005 מזרע שהתגלה במצדה
עץ התמר מתושלח, היום. הונבט ב-2005 מזרע שהתגלה במצדהצילום: אלכס ליבק

הזרעים התגלו בשנות ה-60 בעת החפירות של יגאל ידין במצדה, וכן בחפירות הארכיאולוגיות באתר קומראן שבצפון ים המלח. סולווי בחרה למחקר שלה 32 זרעים שהיו שלמים ונראו בריאים באופן יחסי. היא טיפלה בהם באמצעות חימום והוספת לחות באופן איטי ומדורג כדי שלא לגרום להם להרקיב. כאשר שישה מהם גילו סימני חיים, היא החלה להזין אותם בדשנים והורמונים. "פחדתי, כי יש לך רק סיכוי אחד עם כל זרע. השתמשתי במתקן לחימום בקבוקים לתינוקות", סיפרה. השישה גודלו תחת השגחה וזכו לשמות: אוריאל, בועז, חנה, אדם, יהודית וג'ון. שלושה מהשתילים - אדם, ג'ון וחנה - הועברו השנה מהעציצים לקרקע במכון הערבה.

לדברי ד"ר סולווי, התמרים חייבים את הישרדותם גם לתנאים המיוחדים של ים המלח. ייתכן כי העובדה שמדובר באתרים שנמצאים כ-300 מטרים מתחת לגובה פני הים סייעה להם בהגנה מפני קרינה לא רצויה. לאחר הנביטה נשלחו חלקים קטנים מהזרעים לשווייץ כדי לברר את גילם. הבדיקות העלו כי הזרעים הם מהתקופה שבין המאה השלישית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה. תקופת השיא של הפעילות האנושית באתר במצדה ובקומראן מתוארכת בין המאה הראשונה לפני הספירה למאה הראשונה לספירה.

השתילים שקיבלו את השמות אוריאל, בועז ויהודית, היום. שלושה מהשתילים שהונבטו הועברו השנה מהעציצים לקרקע במכון הערבה
השתילים שקיבלו את השמות אוריאל, בועז ויהודית, היום. שלושה מהשתילים שהונבטו הועברו השנה מהעציצים לקרקע במכון הערבהצילום: אלכס ליבק

בנוסף, ההרכב הגנטי של השתילים מצביע על כך שהם בני תערובת של שני סוגי הזנים של תמרים המוכרים בעולם: הזן המזרחי שגדל מאזור הים התיכון ועד להודו, והזן המערבי שגדל בצפון אפריקה. החוקרות מעריכות כי מקום המפגש בין שני הזנים היה ארץ ישראל.

החוקרות הוסיפו כי הזרעים העתיקים יותר הם בעלי דנ"א מזרחי יותר. מכך הן מסיקות שהזן המזרחי הוא הזן המקורי של התמר, ולכן ייתכן שהחקלאים שפעלו במדבר יהודה לפני 2,000 שנה ביצעו השבחת זנים באמצעות ערבוב מכוון של שני הזנים, המזרחי והמערבי.

ד"ר סולווי עם שתיל העץ שקיבל את השם יהודית, היום
ד"ר סולווי עם שתיל העץ שקיבל את השם יהודית, היוםצילום: אלכס ליבק

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ