מה קורה כששואלים 180 מדעני מוח את אותה שאלה?

בשנים האחרונות התברר כי תוצאות מחקרים אינן משוחזרות במלואן כשמבצעים את הניסוי מחדש. המשבר הוביל קבוצה של מדענים להשתתף בניסוי שמטרתו לשפר את כלי המחקר ולחזק את אמון הציבור במדע

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מוחות
אסף רונאל
אסף רונאל

מה קורה כאשר קרוב למאתיים מדענים מ-70 מעבדות מחקר ברחבי העולם מנתחים את אותן סריקות מוח? שאלה זו עומדת במוקד מחקר חדש, שהתפרסם היום (רביעי) בכתב העת המדעי Nature. מטרת המחקר היא לזהות את השונות הקיימת במסקנות של ניתוח מידע מדעי מורכב, ולמצוא דרכים חדשות להפוך את המדע למדויק ואמין יותר מבעבר.

ד"ר תום שינברג, מהמחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים ובית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, הוביל את המחקר עם ד"ר רותם בוטויניק-נצר, סטודנטית שלו בעבר וכיום פוסט דוקטורנטית בדארטמות קולג׳ בארה"ב. לדברי שינברג, הפרויקט - שעליו הם עובדים יותר מארבע שנים - נערך כחלק ממאמץ של מדענים ברחבי העולם מתחומי מחקר שונים לפעול למען מה שמכונה פעמים רבות "מדע פתוח״ (“Open Science”). זוהי גישה שחותרת לשפר את המתודות המדעיות המקובלות, כדי להפוך את מסקנות המחקרים למהימנות יותר, ולהגביר את אמון החוקרים והציבור במדע.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ