גוף של קרנף ומקור של צב: נמצא קרוב משפחה של היונקים מתקופת הדינוזאורים

עצמות מאובנות שנמצאו בפולין הפתיעו את החוקרים כשהתגלה שהן אינן שייכות למין דינוזאור מגודל, אלא ל"בן דוד" אוכל עשב של החיות הקדומות שמהן התפתחו היונקים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ציור החיה שהתגלתה. מציעה תפיסה אחרת לאבולוציה של היונקים
אסף רונאל-צרובה
אסף רונאל

הדימוי המקובל לאבות אבותיהם של היונקים שחיו לצד הדינוזאורים, גם בקרב מדענים, הוא חיות קטנות וחששניות שהתחבאו בחשכה. אולם מחקר חדש מציע תפיסה אחרת לאבולוציה של היונקים. לפי המחקר, קרוב משפחה אוכל עשב של היונקים הקדומים, שנראה כהכלאה בין קרנף לצב ושמשקלו דמה למשקל פיל אפריקאי, חי ושגשג לצד הדינוזאורים בשחר העידן של לטאות הענק.

במחקר, שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת המדעי Science, החוקרים מציגים מאובן מ"בן דוד" של היונקים בשם ליסוביקיה בויאני (Lisowicia bojani). גופו דומה לגוף קרנף, מקורו כמו של צב ומשקלו הכולל עד תשע טונות. המין החדש שייך לקבוצת בעלי חיים צמחוניים שנקראת דיסינודונט (dicynodont). משמעות השם היא "שן כלב כפולה", בהתייחס לשתי קרניים שמבצבצים מהלסת העליונה של בעלי החיים בקבוצה זו. למעט הקרניים הללו, הדיסינודונטים היו לרוב נטולי שיניים והתהדרו במקור המזכיר את זה של הצבים היום.

חפירות לחיפוש המאובנים בפולין. ב-11 שנות חפירה נמצאו יותר מאלף עצמותצילום: Tomasz Sulej

הדיסינודונטים שייכים לקבוצה אבולוציונית רחבה יותר הנקראת סינפאסידה, ובה נמצאים גם האבות הקדמונים של היונקים. הסינפאסידה היו בעלי החיים הגדולים והנפוצים ביותר בכדור הארץ בתקופה שבין אמצע תור הפרם לטריאס התיכון (לפני 270-240 מיליון שנה). החוקרים סבורים כיום כי הדיסינודונטים היו קבוצת בעלי החוליות הראשונה שהצליחה להתקיים מתזונה צמחית. הם התפתחו במגוון צורות: חלק מהם התחפרו באדמה כמו החפרפרות של היום. אחרים היו בעלי החוליות הראשונים שנמצא כי הם חיו על עצים. היו גם כאלה שהגיעו לגודל של היפופוטמים.

בינג' כתבות כבר עשית? | ממה מורכב היקום? כל פריצות הדרך שישנו את המחר

עד היום סברו החוקרים כי קבוצה זו היתה בדעיכה בעת שהופיעו הדינוזאורים הראשונים, וגם בשיאם הם לא הגיעו לגודלן של לטאות הענק. אולם אז גילו החוקרים את הליסוביקיה בויאני באדמת הכפר ליסוביצ'ה, כמאה קילומטרים מצפון מערב לקרקוב שבדרום פולין. ב-2006 קיבלו החוקרים טיפ ראשון על כך שמישהו מצא עצם מאובנת במקום. בביקור הראשון הם מצאו מאובנים כעבור פחות מרבע שעה. בסך הכל, ב-11 שנות חפירה, נמצאו יותר מאלף עצמות קדומות.

לחוקרים נדרש זמן להבין שמדובר במין חדש של דיסינודונט – בין השאר בגלל הגודל שלו. החוקרים סיפרו כי בהתחלה חשבו שהם מצאו עצמות דינוזאור מסדרת הזאורופודה – אוכלי העשב הגדולים ביותר שהתקיימו באותה תקופה. אולם מחקר מעמיק של שברי הגולגולות ושל עצמות הרגליים הצביע על כך שמדובר במין הגדול והמאוחר ביותר של דיסינודונט שנמצא עד היום. החוקרים קראו לחיה החדשה על שם הכפר שבו נמצאה (ליסוביצ'ה) ולודוויג היינריך בויאנוס, חוקר אנטומיה שפעל במאות ה-18 וה-19. הם מעריכים כי החיה הגיעה לאורך 4.5 מטרים וליותר מ-2.5 מטרים בגובהה. 

הנחת העבודה המקובלת במדע היא שהדינוזאורים אוכלי העשב הקדומים הפכו עצומים כל כך כדי להגן על עצמם וכדי לא להיות לטרף. עתה החוקרים משערים כי ייתכן שאותו לחץ אבולוציוני גרם לליסוביקיה בויאני לגדול לממדים כאלה. בחפירות בליסוביצ'ה נמצאו גם עצמות של טורף ענק, ככל הנראה דינוזאור, שגודלו כחמישה מטרים, לצד מאובנים של הפרשות שהכילו עצמות דיסינודונטים. בכוונת צוות המחקר לחפש מזרחה מפולין, ברוסיה ובאוקראינה, פרטים נוספים מקרוב המשפחה הקדום של היונקים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ