בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גוף של קרנף ומקור של צב: נמצא קרוב משפחה של היונקים מתקופת הדינוזאורים

עצמות מאובנות שנמצאו בפולין הפתיעו את החוקרים כשהתגלה שהן אינן שייכות למין דינוזאור מגודל, אלא ל"בן דוד" אוכל עשב של החיות הקדומות שמהן התפתחו היונקים

22תגובות
ציור החיה שהתגלתה. מציעה תפיסה אחרת לאבולוציה של היונקים
Tomasz Sulej and Grzegorz Niedzw

הדימוי המקובל לאבות אבותיהם של היונקים שחיו לצד הדינוזאורים, גם בקרב מדענים, הוא חיות קטנות וחששניות שהתחבאו בחשכה. אולם מחקר חדש מציע תפיסה אחרת לאבולוציה של היונקים. לפי המחקר, קרוב משפחה אוכל עשב של היונקים הקדומים, שנראה כהכלאה בין קרנף לצב ושמשקלו דמה למשקל פיל אפריקאי, חי ושגשג לצד הדינוזאורים בשחר העידן של לטאות הענק.

במחקר, שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת המדעי Science, החוקרים מציגים מאובן מ"בן דוד" של היונקים בשם ליסוביקיה בויאני (Lisowicia bojani). גופו דומה לגוף קרנף, מקורו כמו של צב ומשקלו הכולל עד תשע טונות. המין החדש שייך לקבוצת בעלי חיים צמחוניים שנקראת דיסינודונט (dicynodont). משמעות השם היא "שן כלב כפולה", בהתייחס לשתי קרניים שמבצבצים מהלסת העליונה של בעלי החיים בקבוצה זו. למעט הקרניים הללו, הדיסינודונטים היו לרוב נטולי שיניים והתהדרו במקור המזכיר את זה של הצבים היום.

חפירות לחיפוש המאובנים בפולין. ב-11 שנות חפירה נמצאו יותר מאלף עצמות
Tomasz Sulej

הדיסינודונטים שייכים לקבוצה אבולוציונית רחבה יותר הנקראת סינפאסידה, ובה נמצאים גם האבות הקדמונים של היונקים. הסינפאסידה היו בעלי החיים הגדולים והנפוצים ביותר בכדור הארץ בתקופה שבין אמצע תור הפרם לטריאס התיכון (לפני 270-240 מיליון שנה). החוקרים סבורים כיום כי הדיסינודונטים היו קבוצת בעלי החוליות הראשונה שהצליחה להתקיים מתזונה צמחית. הם התפתחו במגוון צורות: חלק מהם התחפרו באדמה כמו החפרפרות של היום. אחרים היו בעלי החוליות הראשונים שנמצא כי הם חיו על עצים. היו גם כאלה שהגיעו לגודל של היפופוטמים.

עד היום סברו החוקרים כי קבוצה זו היתה בדעיכה בעת שהופיעו הדינוזאורים הראשונים, וגם בשיאם הם לא הגיעו לגודלן של לטאות הענק. אולם אז גילו החוקרים את הליסוביקיה בויאני באדמת הכפר ליסוביצ'ה, כמאה קילומטרים מצפון מערב לקרקוב שבדרום פולין. ב-2006 קיבלו החוקרים טיפ ראשון על כך שמישהו מצא עצם מאובנת במקום. בביקור הראשון הם מצאו מאובנים כעבור פחות מרבע שעה. בסך הכל, ב-11 שנות חפירה, נמצאו יותר מאלף עצמות קדומות.

לחוקרים נדרש זמן להבין שמדובר במין חדש של דיסינודונט – בין השאר בגלל הגודל שלו. החוקרים סיפרו כי בהתחלה חשבו שהם מצאו עצמות דינוזאור מסדרת הזאורופודה – אוכלי העשב הגדולים ביותר שהתקיימו באותה תקופה. אולם מחקר מעמיק של שברי הגולגולות ושל עצמות הרגליים הצביע על כך שמדובר במין הגדול והמאוחר ביותר של דיסינודונט שנמצא עד היום. החוקרים קראו לחיה החדשה על שם הכפר שבו נמצאה (ליסוביצ'ה) ולודוויג היינריך בויאנוס, חוקר אנטומיה שפעל במאות ה-18 וה-19. הם מעריכים כי החיה הגיעה לאורך 4.5 מטרים וליותר מ-2.5 מטרים בגובהה. 

הנחת העבודה המקובלת במדע היא שהדינוזאורים אוכלי העשב הקדומים הפכו עצומים כל כך כדי להגן על עצמם וכדי לא להיות לטרף. עתה החוקרים משערים כי ייתכן שאותו לחץ אבולוציוני גרם לליסוביקיה בויאני לגדול לממדים כאלה. בחפירות בליסוביצ'ה נמצאו גם עצמות של טורף ענק, ככל הנראה דינוזאור, שגודלו כחמישה מטרים, לצד מאובנים של הפרשות שהכילו עצמות דיסינודונטים. בכוונת צוות המחקר לחפש מזרחה מפולין, ברוסיה ובאוקראינה, פרטים נוספים מקרוב המשפחה הקדום של היונקים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו