אסף רונאל
קוף מקוק בפארק הקופים בבן שמן, ב-2015
קוף מקוק בפארק הקופים בבן שמן, ב-2015. "המדענים רואים בקופים ככלי"צילום: דודו בכר
אסף רונאל

הקהילה המדעית בסין הציבה לעצמה יעד חדש בתחום ההנדסה הגנטית. לצד ביקורת עזה על בסיס אתי מפוקפק, היעד, הקמת מפעל לייצור קופי מקוק משוכפלים גנטית עם מגוון מחלות נפשיות ונוירולוגיות כמו אלצהיימר, מעורר בקרב חוקרים ברחבי העולם תקווה לפריצות דרך מדעיות בהבנת מחלות אנושיות מורכבות.

בשבוע שעבר הודיעו מדענים מהמכון למדעי המוח בשנחאי כי הם נעזרו בטכנולוגיה לעריכה גנטית (קריספר) כדי להשבית בקופים את פעולתו של גן הממלא תפקיד מרכזי במנגנון השעון הביולוגי של הגוף. הקופים שאצלם הושבתה פעולת הגן, הפגינו עלייה בתסמינים דמויי חרדה, דיכאון, ירידה בזמן השינה ואפילו "התנהגויות דמויות סכיזופרניה", כך נמסר בהודעה שהתפרסמה בתקשורת הסינית. אז לקחו החוקרים את הדנ"א מגרעין התא מרקמה של אחד הקופים, והשתילו אותו לתוך ביציות כדי לשכפל גנטית את הקוף החולה. התוצאה: חמישה גורי מקוק המפגינים את תסמיני המחלה הגנטית של הקוף התורם. תוצאות המחקרים פורסמו בשני מאמרים בכתב העת הסיני National Science Review.

זו הפעם הראשונה שחוקרים הראו כי ניתן לשכפל קוף שהגנום שלו נערך, וזוהי הוכחת העיקרון שניתן ליצור אוכלוסיות של פרימאטים מהונדסים גנטית בעלי דנ"א כמעט זהה. לפי מובילי המחקר, הכיוון בו הם הולכים יכול לחולל מהפכה במחקר הביו-רפואי. המחקר נעשה כחלק מפעילות המכון הבינלאומי לחקר מוח הפרימאטים, שהוקם באחרונה בסין במטרה ליצור אוכלוסיות של קופים נושאי מחלות גנטיות נוירולוגיות. לפי ראש המכון, מו-מינג פו, פרימאטים הם חיות המודל המתאימות ביותר לחקירת תפקודים שכליים גבוהים ואת השפעת מחלות נוירולוגיות על בני אדם.

"אין ספק שמדובר בכלי מחקרי שטרם נחקר ועשוי להניב הזדמנויות רבות לשימושים חדשניים", אמר מיטשל לזר, חוקר מחלות מטבוליות באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, לאתר החדשות של כתב העת נייצ'ר. לדבריו, יצירת מודלים בקופים של מחלות כמו אנמיה חרמשית וסיסטיק פיברוזיס "יהיו שימושיים עד מאוד ויאפשרו למין האנושי לטפל בהן". חוקרים ברחבי העולם כבר השתמשו בטכניקות לשינוי הגנום של קופים כדי ליצור חיות מודל למחלות שונות, כמו מחלת הנטינגטון או הפרעות קשות במערכת החיסונית. במכון הסיני יצרו גם קופים שהושבת אצלם גן שנקשר להתנהגות אוטיסטית בבני אדם. המכון היה גם הראשון בשנה שעברה ששכפל פרימאטים – שני קופי מקוק, לפני שנה.

קוף מקוק בפארק הקופים בבן שמן, ב-2015
קוף מקוק בפארק הקופים בבן שמן, ב-2015. "נוהל מפלצתי הגורם לסבל"צילום: דודו בכר

לפי ראש המכון פו, היתרון בשיטה החדשה לשכפול קופים הוא צמצום מספר החיות הנדרשות לביצוע סוגים מסוימים של ניסויים, כמו בדיקה אם תרופה מסוימת עובדת או לא. פעמים רבות חוקרים נדרשים לבחון תרופות על מספר רב של חיות כדי לקבוע שההשפעה שהם זיהו היא אכן תוצאת פעולת התרופה, ולא משהו שנגזר מגרסה גנטית של החיה הספציפית. פו מקווה שהשימוש בחיות זהות גנטית יוכל לצמצם חוסר ודאות זה, ולהקטין את מספר החיות הנדרשות לכל ניסוי.

במכון הסיני מתכננים ליצור חיות מודל למחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון ומחלות גנטיות נוספות הפוגעות במוח. מחלות אלה מתאפיינות בקצב התפתחות איטי, ופו הסביר לנייצ'ר שהוא מקווה שחיות המודל יאפשרו לחוקרים לעקוב בצורה צמודה יותר אחר התקדמות מחלות אלה. החוקרים מתכננים בשנים הקרובות להיעזר בחוקרים אחרים מרחבי העולם, וזאת כדי ליצור גם חיות מודל למחלות מטאבוליות, אשר פוגעות בתפקוד מערכת החיסון וגם גורמות לסרטן.

עם זאת, חוקרים מרחבי העולם הביעו גם ביקורת עזה על הפרויקט הסיני, מטרותיו והבסיס המדעי והאתי שלו – משאלות של זכויות בעלי חיים ועד לשימוש בעריכה גנטית. "ברור שהם רואים בקופים אלה ככלי", אמרה לאתר גיזמודו קרולין ניוהאוס, מומחית לביו-אתיקה ממכון הייסטינגס. החוקרים שעומדים מאחורי ההודעה רואים בסבל של הקופים – תסמיני החרדה, הדיכאון וה"התנהגות דמוית סכיזופרניה" – כהצלחה. אולם לפי ד"ר נויהאוס, בעיה אחת במחקר הנוכחי היא שלא נראה שלחוקרים הסינים יש טיפול או היפותזה מדעית שהם מנסים לבסס או להפריך. "במקום זאת, הם רק מנסים לראות מה קורה אם משביתים פעולה של גן חיוני. זה כמו למחוק קובץ בעל שם מסתורי בתיקיית המערכת של המחשב רק כדי לראות מה יקרה".

כמו כן, הקופים אמנם הציגו התנהגויות המקבילות למחלות אנושיות, אך ישנן מגבלות ביכולת לגזור מסקנות מהשוואות אלה. ייתכן שהשבתת הגן, BMAL-1, תגרום לתוצאות אחרות בבני אדם. לבסוף, החוקרת האמריקאית מצביעה על כך שישנן גם מגרעות בשימוש בקופים זהים גנטית. לדבריה, בבני אדם יש מגוון גנטי נרחב מאוד, כך שייתכן כי תרופה שפעלה היטב על קופי מקוק זהים גנטית תשפיע בצורה מסובכת בהרבה באינטראקציה עם הגנום האנושי. ד"ר נויהאוס מסכמת כי היא לא פוסלת על הסף שימוש בקופים שהגנום שלהם נערך, אולם "אם הייתי בוועדה האתית, הייתי מהססת מאוד לאשר (את הניסוי), בשל הסבל העצום שנגרם לחיות. הייתי מצפה שלמדענים שמציעים את המחקר הזה תהיינה תשובות מעולות לשאלות הקשות מאוד שהשיטות שלהם מעלות ולתועלת האפשרית של המחקר".

קוף מקוק בפארק הקופים בבן שמן, ב-2015
קוף מקוק בפארק הקופים בבן שמן, ב-2015. "המדענים רואים בקופים ככלי"צילום: דודו בכר

באירופה ובארצות הברית, המחקר בפרימאטים ניצב בפני מגבלות רגולטוריות קשוחות יותר ויותר, עלויות גוברות והתנגדות מסיבות ביו-אתיות. בניגוד לכך, סין פרסמה ב-2011 תוכנית חומש לאומית לשימוש בפרימאטים כחיות מודל למחלות. משרד המדע הסיני הודיע ב-2014 על השקעת כמעט ארבעה מיליון דולרים ביוזמה. הביקורת על מפעל השכפול של קופים חולים פורסמה גם בתקשורת הסינית. בעיתון הסיני בשפה האנגלית, סאות צ'יינה מורנינג פוסט, ציטטו את פרופ' אנדרו נייט, מומחה לאתיקה ורווחת בעלי חיים באוניברסיטת ווינצ'סטר שבבריטניה, שהסביר כי מחלות נפש אנושיות הן מורכבות ביותר, "והתועלת הצפויה מפגיעה בחיות באופן זה היא קטנה עד מאוד. אין ספק שהחיות יסבלו, וככל הנראה יסבלו מאוד. פרימאטים הם חיות אינטליגנטיות וחברתיות מאוד. זה לא אתי לפגוע בהן בכוונה, בייחוד כאשר הסיכוי לתועלת מעשית לחולים אנושיים הוא כה נמוך. זה מחקר מאוד לא אחראי".

מגבלה נוספת בכיוון המחקר הסיני הוא העלות הגבוהה של ההליך. כיום, שכפול קופים הוא פרוצדורה לא יעילה ויקרה מאוד. כדי ליצור את חמשת קופי המקוק המשוכפלים, החלו החוקרים עם 325 עוברים, אותם השתילו ב-65 קופות פונדקאיות. החוקר הראשי, פו, מעריך שהעלות הכוללת של הניסוי עומדת על כחצי מיליון דולרים. החוקרים השתמשו בניסוי בטכניקת השכפול הסטנדרטית, זו ששימשה ליצירת דולי, הכבשה המשוכפלת הראשונה. בשיטה זו, הדנ"א של תורם בוגר מושתל בביצית שרוקנה מהדנ"א שלה. בשיטה זו, החוקרים יכולים לוודא את השפעת העריכה הגנטית לפני השכפול.

כמו בשכפול חיות למטרות חקלאיות, אם השיטה תהפוך לנפוצה, העלות צפויה לרדת. פו משוכנע כי בחקר של מחלות נפש ומחלות נוירו-דגנרטיביות, הפרימאטים מציעים את חיות המודל המתאימות ביותר. הוא מתעקש כי המעבדה שלו פועלת בהתאם להנחיות בינלאומיות נוקשות, וכי השיטה שלו תצמצם את סבל החיות במעבדות בטווח הארוך מכיוון שהיא תקטין את מספר הקופים הנדרשים לכל ניסוי. ארגוני בעלי החיים, כמובן, עדיין לא השתכנעו מהטיעונים האלה. לאחר פרסום תוצאות המחקר, הפיץ הארגון האמריקאי פיט"א ("אנשים למען טיפול אתי בבעלי חיים") הודעה חריפה לתקשורת, בה הוא כינה את הניסוי כ"נוהל מפלצתי הגורם לסבל".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ