אסף רונאל
סצנה מתוך הסרט "משפחת אדמס"
מתוך הסרט "משפחת אדמס". החוקרים מקווים שהגילוי יסייע לטפל בבעיות זיכרון שנגרמו מפגיעה מוחיתצילום: Paramount Pictures
אסף רונאל

לא זוכרים איפה המפתחות? זרם חשמלי חלש לאזור מסוים במוח יכול לעזור למצוא אותם. כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת המדעי Journal of Cognitive Neuroscience, והראה כי גירוי חשמלי של אזור מסוים בקליפת המוח הקדם־מצחית משפר באופן משמעותי את יכולתם של נבדקים לשלוף זיכרונות. אך עוד לפני שניתן יהיה לקנות אביזרים לשיפור הזיכרון, החוקרים מקווים שהגילוי יסייע לטפל בסובלים מבעיות זיכרון בגלל פגיעות מוחיות.

"גילינו שביצועי הזיכרון השתפרו באופן משמעותי כשהגברנו את הגירוי של אזור זה", הסביר פרופ' ג'סי ריסמן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) והחוקר שהוביל את המחקר, בהודעה לתקשורת שהוציאה האוניברסיטה. לדבריו, האזור המדובר במוח (left rostrolateral prefrontal cortex), הנמצא מאחורי הצד השמאלי של המצח בין הגבה לקו השיער, ממלא תפקיד משמעותי בחשיבה גבוהה, כולל מעקב אחר עיבוד המידע באזורים אחרים במוח ושילובו יחדיו. "אנו מניחים שאזור זה של המוח חשוב במיוחד בהערכת מידע שנוצר בעבר וקבלת החלטות לגביו", הוסיף פרופ' ריסמן.

הסבר על קליפת המוח הקדם-מצחית

כדי לבחון את הנחתם, ערכו החוקרים ניסויים על 24 מתנדבים שגילם הממוצע הוא 20 (13 נשים ו–11 גברים). ביום הראשון של הניסוי הוצגה בפני הנבדקים סדרה של 80 מלים. כדי לסייע למלים להיטמע בזיכרון, משימת הנבדקים, בשלב זה של הניסוי, היתה לדמיין אינטראקציה עם משהו שקשור למלה הזו — של עצמם אם על המסך הופיעה גם המלה "עצמי", או עם אדם אחר אם על המסך הופיעה גם המלה "אחר". למשל, שילוב של המלים "זהב" ו"עצמי" יכול להביא נבדקים לדמיין עצמם עם טבעת זהב.

ביום השני של הניסוי, הנבדקים שבו למעבדה ועברו שלושה מבדקים — של יכולות הזיכרון, ההיגיון והתפישה החזותית שלהם. בשלב זה חבש כל אחד מהנבדקים מכשיר ששלח זרם חשמלי חלש, דרך אלקטרודה שהוצמדה לראש. המכשיר הגביר או צמצם את רגישות הנוירונים באזור המבוקש בקליפת המוח, את הקשר בין הנוירונים וכן את הסיכוי של כל נוירון לשגר אותות חשמליים, כך הסביר החוקר מ־UCLA. לכל הדואגים לשלום הנבדקים המחושמלים, החוקרים מסבירים כי שיטה זו לגירוי אזורים במוח גורמת למרבית האנשים לחוש תחושת דגדוג וחום קלה בדקות הראשונות שבהן הזרם פועל, והתחושה דועכת עם הזמן.

כל נבדק חובר למכשיר במשך שעה. בחצי השעה הראשונה כולם קיבלו גירוי מדומה — המכשיר הופעל לזמן קצר בלבד ואז כובה הזרם — אך הנבדקים חשבו שהם ממשיכים לקבלו. כך קיבלו החוקרים מדד של ביצועי כל אחד מהנבדקים בתאי ניסוי רגילים ללא זרם חשמלי. בחצי השעה השנייה, שליש מהנבדקים קיבלו זרם חשמלי שעודד את פעילות הנוירונים, קבוצה שנייה קיבלה זרם שצמצם את פעילות הנוירונים והקבוצה השלישית המשיכה לקבל את הזרם המדומה.

משתתפת בניסוי דומה של אוניברסיטת בוסטון שבחן זיכרון חזותי, באפריל
משתתפת בניסוי דומה של אוניברסיטת בוסטון שבחן זיכרון חזותי, באפרילצילום: Rob Reinhart/אי־פי

במבדק הזיכרון, ביקשו החוקרים מהנבדקים להיזכר במלים שהם ראו בניסוי ביום הקודם. בחצי השעה הראשונה, ללא גירוי חשמלי אמיתי, לא היה הבדל בביצועי שלוש הקבוצות. ביצועי הקבוצה שהמשיכה לקבל את הטיפול המדומה השתפרה ב–2.6% בשלב השני של הניסוי, שיפור שהחוקרים תולים בכך שהנבדקים היו יותר מנוסים במשימה. גם הנבדקים שהאזור המדובר בקליפת המוח שלהם עבר גירוי שצמצמם את פעילות הנוירונים השתפרה קלות לאורך שעת הניסוי — בכ–5% בחצי השעה השנייה בהשוואה למחצית הראשונה של הבדיקה. שיפור שלפי החוקרים גם הוא זניח סטטיסטית. אולם הנבדקים שקיבלו זרם חשמלי שעודד תקשורת בין נוירונים שיפרו את יכולות שליפת הזיכרונות שלהם ב–15.4% בהשוואה לפרק הזמן בו קיבלו רק גירוי מדומה.

בניגוד לשיפור המובהק בשליפת זיכרונות, הטיפול החשמלי לא שיפר את הישגי הנבדקים ביכולות הקוגניטיביות האחרות שנבדקו. "מחקרים קודמים שערכנו הראו פעילות מוחית רבה באזור זה של הקליפה הקדם־מצחית בעת שליפת זיכרונות", סיכם פרופ' ריסמן. "העובדה שאנשים הצליחו יותר במטלת זיכרון תחת גירוי חשמלי של האזור מספק ראיה סיבתית לכך שהוא מסייע בשליפת הזיכרונות". החוקר מקליפורניה מוסיף כי הם לא ציפו שהטיפול יצור אצל הנבדקים זיכרון מושלם, אבל לדבריו, המחקר מעודד תקווה שגישה זו תוכל לעזור לשפר את יכולתם להיזכר.

מה שכן, פרופ' ריסמן שב ומדגיש כי אל לאנשים לנסות בעצמם את השיטה לשיפור הזיכרון מחוץ למסגרת מעבדתית מפוקחת. "המדע נמצא בתחילת דרכו", הבהיר. "אם תנסו את זה בבית אתם עלולים לעורר את מוחכם בדרך לא בטוחה, אם זה בזרם חזק או ארוך מדי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ