סימנים ראשונים לסרטן עשויים להופיע בחולה זמן רב לפני שהמחלה מאובחנת

המחקר המקיף ביותר שנעשה במוטציות גנטיות ההופכות תאים לממאירים מצביע על חלון הזדמנויות ארוך יותר לאבחון המחלה ולטיפול בה. במחקר מתברר כי כמחצית מהמוטציות המוקדמות מתרחשות בתשעה גנים בלבד

גרדיאן
עידו אפרתי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חוקרת סרטן בטורונטו
חוקרת סרטן בטורונטוצילום: Steve Russell / Toronto Star via
גרדיאן
עידו אפרתי

סימנים ראשונים של סרטן יכולים להופיע שנים ואפילו עשרות שנים לפני שהוא מאובחן אצל החולה, כך עולה מהמחקר המקיף ביותר שנערך עד כה במוטציות גנטיות הגורמות לתאים בריאים להפוך ממאירים. הממצאים, שהתבססו על דגימות של יותר מ–2,500 גידולים ו–38 סוגי סרטן, מוכיחים שקיים חלון הזדמנויות ארוך יותר ממה שסברו עד כה, שבו ניתן לבדוק חולים ולטפל בהם בשלבי המחלה הראשונים. הם התפרסמו בכתב העת Nature.

"מדהים לראות כיצד חלק מהשינויים הגנטיים התרחש שנים רבות לפני האבחנה, זמן רב לפני שהופיעו סימנים אחרים להתפתחות אפשרית של סרטן, ואולי אפילו בריקמה נורמלית", אמרה קלמנסי ג'ולי, אחת מעורכי המחקר שנעשה במכון פרנסיס קריק בלונדון. 

"המשמעות של חשיפת הדפוסים האלה היא שכעת אפשר יהיה לפתח בדיקות אבחנה חדשות, שיחשפו סימנים לסרטן בשלב הרבה יותר מוקדם, כלומר, שיש חלון הזדמנויות", אמר חוקר נוסף, פיטר ואן לו. התגלית לא תשנה בעתיד הקרוב את הדרכים לגילוי סרטן, אך היא מצביעה על האפשרות לזיהוי מוקדם בהרבה בקרב אנשים הנמצאים בסיכון לפתח את המחלה.

מהמחקר מתברר כי כמחצית מהמוטציות המוקדמות ביותר מתרחשות בתשעה גנים בלבד. כלומר, יש מאגר קטן יחסית של גנים משותפים המעוררים תאים לסטות מההתפתחות הבריאה ולפתח סרטן. ייתכן שבעתיד יתגלו מוטציות כאלה באמצעות ביופסיות נוזליות, בדיקות גנטיות המגלות מוטציות בדנ"א חופשי שמרחף בדם, שיוכלו לרמז על נוכחות גידולים במקום אחר בגוף. "צריך לנסות לזהות את המוטציות המוקדמות האלה ולבצע הדמיה רגישה במיוחד בחולים שהתשובה אצלם היא חיובית", אמר ואן לו. "ייתכן שבעתיד הרחוק יותר, אפשר יהיה להמציא שיטות שיפעלו נגד התאים האלה, יאירו אותם בבדיקת הדמיה או פשוט יהרגו אותם בבת אחת. כרגע זה יותר בגדר מדע בדיוני".

אחד החוקרים, ד"ר מוריץ גרסטונג

תאי אדם עוברים מיליארדי מוטציות אך רק מעטות מהן, שנקראות "מוטציות מפעילות" (Driver mutations), גורמות לסרטן. החוקרים בדקו כמה פעמים הועתקו שינוי יחיד או מוטציה מפעילה ושוכפלו בכרומוזומים. בעזרת מה שתיארו כ"תארוך פחמן" הם הצליחו לשחזר את הסדר שבו הגנומים של תאי הסרטן התחילו לצבור טעויות, והגיעו למצב שבו הם נשאו מקטעים גדולים שהתערבבו או הועתקו. חברי הצוות מצאו שהמוטציות האלה אירעו "בשלב מוקדם במיוחד" בסרטן השחלות, ובשני סוגים של גידולים במוח, גליובלסטומה (Glioblastoma) שהיא צורה אלימה ביותר של סרטן המוח, ומדולובלסטומה (Medulloblastoma), סרטן המוח הנפוץ ביותר אצל ילדים.

מחקרים קודמים בגנטיקה של הסרטן התמקדו בקידוד אזורים בגנום, שמכילים הוראות לתאים לייצר חלבונים. המחקר האחרון מספק כמה מהתובנות המפורטות הראשונות לגבי התפקיד שיש ל–99% מהדנ"א האנושי — "החומר האפל" של הגנום — וכיצד האזורים האלה, שנחקרים פחות מאחרים, מסייעים להתפתחות הסרטן. המחקר גם זיהה כמה גנים חשובים המצויים מחוץ לאזור הקידוד. ד"ר לינקולן סטיין ממכון אונטריו לחקר הסרטן בקנדה, שגם הוא חבר במיזם, אמר כי זיהוי הגנים יגדיל את שיעור החולים שאצלם ניתן יהיה לאבחן מוטציה הגורמת לסרטן משני שלישים ל–95%. "עד כה, גיששנו באפלה לגבי כשליש מהחולים שבאו למרפאה", הוסיף.

השילוב של טכנולוגיות מתקדמות לריצוף גנטי עם יכולת חישובית וניתוח הררי מידע (ביג דאטה) נמצא כעת בחוד החנית של חקר הסרטן. העובדה שקיים קשר גנטי־סרטני (לא תורשתי בהכרח) היא הנחת העבודה מוסכמת שנמצאת בבסיס חקר הסרטן. ואכן, תחת התובנות התגליות הללו פותחו בדיקות וטיפולים מבוססי גנטיקה, שמאפשרים לנבא כיום סיכון מוגבר לסוגי סרטן שונים, להתאים טיפולים ולחזות את יעילותם. ואולם, שאלת תפקידו של הדנ"א במחלות הסרטן מורכב בהרבה, ופתרונה מחייב מחקר גם בטווח שבין הדנ"א, "הגלופה" שלפיה מיוצרים תאי הגוף, וה"תוצר הסופי", החלבונים המקיימים את הגוף בפועל.

ב–2015 הוענק פרס נובל לכימיה לתומאס לינדל משוודיה, פול מודריץ' מארה"ב ועזיז סאנייר מטורקיה, על כך שהצליחו לפצח ולמפות ברמה המולקולרית את המכניזם שבאמצעותו מצליחים התאים לתקן דנ"א פגום ולשמור על המידע הגנטי. "עבודתם סיפקה ידע בסיסי לגבי האופן שבו פועל התא החי וזו שימשה, בין היתר, לפיתוחם של טיפולים חדשים בסרטן", הסבירו נציגי ועדת הפרס.

מדי יום ניזוק הדנ"א שלנו מקרינת UV (קרניים אולטרה־סגולות) ומחומרים מסרטנים שונים. גם ללא הגורמים החיצוניים הללו, מולקולות הדנ"א אינן יציבות מטבען. אלפי שינויים ספונטניים מתרחשים בגנום של התא על בסיס יומיומי. הפגמים הללו נגרמים בין היתר בתהליכי השכפול וחלוקת התאים, תהליך שמתרחש מיליוני פעמים בגוף האדם מדי יום. לפי מומחים, מנגנוני תיקון הדנ"א נדרשים להתמודד עם כ–50–70 אלף ליקויים ביום.

ב–2015 פורסם בכתב העת Science מאמר שתיאר כשני שלישים ממקרי הסרטן כתוצאה של "מזל רע", וטען שלא ניתן היה למנוע אותם. במחקר שפרסמו חוקרים מהמרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור שבמרילנד בחנו החוקרים 31 סוגי סרטן שונים. לפי הממצאים, 22 מהם — בהם סרטן המוח, השחלות, האשכים, הלבלב והדם — יכולים להיות מוסברים במידה רבה במוטציות אקראיות. לעומת זאת, תשעה סוגי סרטן אחרים — כמו סרטן המעי הגס וסרטן הריאות כתוצאה מעישון — הושפעו במידה רבה מתורשה ומגורמים סביבתיים, כמו אורח חיים וחשיפה מסוכנת לחומרים מסרטנים.

תגיות:

תגובות