פרס נובל לרפואה הוענק על גילוי נגיף הפטיטיס C, שיכול לגרום לדלקת בכבד

החוקר הארווי אלטר הוכיח כי נגיף לא מוכר הוא גורם שכיח לדלקת הכבד, החוקר מייקל הוטון הצליח לבודד את הגנום של הפטיטיס C, והחוקר צ'ארלס רייס להוכיח כי הנגיף לבדו יכול לגרום לדלקת

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ההכרזה על הזוכים בשטוקהולם, היום
עידו אפרתי
עידו אפרתי

ועדת פרסי הנובל העניקה היום (שני) את פרס נובל לרפואה לשנת 2020 לשלושה חוקרים על גילוי נגיף הפטיטיס C הגורם לדלקת וסרטן בכבד. הארווי אלטר מארה"ב, מייקל הוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב, הם הזוכים בפרס. הוועדה הסבירה כי אלטר הוכיח כי נגיף לא מוכר הוא גורם שכיח לדלקת הכבד, שיכולה להתפתח לשחמת הכבד ולסרטן הכבד. הוטון הצליח לבודד את הגנום של הפטיטיס C, ורייס להוכיח כי הנגיף לבדו יכול לגרום לדלקת. טקס ההכרזה אירע במכון קרולינסקה שבשטוקהולם.

בטרם פורסמו עבודותיהם המדעיות של הזוכים, הכיר עולם הרפואה את נגיפי ההפטיטיס A ו-B, שגורמים אף הם לדלקת נגיפית בכבד - אך מקרים רבים של דלקת נגיפית בכבד נותרו בלתי מוסברים. "גילוי נגיף הפטיטיס C חשף את הסיבה לשאר מקרי ההפטיטיס הכרוני ואפשר פיתוח בדיקות דם ותרופות חדשות שהצילו מיליוני חיים", נכתב בנימוקי ועדת הפרס. הפטיטיס C (HCV) נפוץ בקרב 2% מאוכלוסיית העולם – כ-160 מיליון בני אדם. הוא כולל שבעה תת-סוגים (גנוטיפים) שנבדלים זה מזה במבנה שלהם ובתגובתם לטיפול.

דלקת כבד - או הפטיטיס (שילוב בין המילים כבד ודלקת ביוונית, ע"א) - נגרמת בעיקר מזיהומים נגיפיים, לצד צריכה כבדה של אלכוהול, רעלים סביבתיים ומחלות אוטואימוניות. בשנות הארבעים של המאה הקודמת התברר למדענים כי קיימים שני סוגי נגיפים שגורמים לדלקת כבד: הראשון, הפטיטיס A, מועבר בעיקר במים מזוהמים ומזון, ולרוב אינו בעל השפעה ארוכת טווח.

בינג' כתבות כבר עשית? | ממה מורכב היקום? כל פריצות הדרך שישנו את המחר

השני מועבר בנוזלי גוף ומערכת הדם ומהווה איום משמעותי יותר, שכן הוא יכול לגרום לדלקת כבד כרונית, שפוגעת ברקמות הכבד ובמצבים מתקדמים יותר לשחמת הכבד וסרטן הכבד. בשנות השישים גילה המדען האמריקאי ברוך בלומברג כי דלקת הכבד הנגיפית שמועברת במערכת הדם נגרמת מנגיף שלימים נודע בשם הפטיטיס B. תגלית זו הובילה לפיתוח בדיקות לאבחון הפטיטיס B וחיסון יעיל מפניו, ואף זיכתה את בלומברג בפרס נובל ב-1976.

באותה תקופה חקר הארווי אלטר במכון הבריאות הלאומי האמריקאי (NIH) את הופעתה של דלקת כבד בחולים שקיבלו עירוי דם. אף על פי שבדיקות הדם שנערכו להם לזיהוי הפטיטיס B הובילו לאבחון חלק מהמקרים, חלק גדול מהמקרים נותר בלתי מוסבר. גם לאחר שפותחו בדיקות לזיהוי הפטיטיס A, נותרו קבוצות חולים גדולות שמקור דלקת הכבד ממנה סבלו לא זוהה.

אלטר ועמיתיו הראו כי הדם של חולי הפטיטיס אלה יכול להעביר את המחלה לשימפנזים - המארח הרגיש היחיד לנגיף מלבד בני אדם. מחקרים שנערכו לאחר מכן הוכיחו כי הזיהום הלא מוכר הוא בעל מאפיינים של נגיף. המחקרים שערך אלתר הגדירו צורה חדשה ומובהקת של דלקת כבד כרונית שאינה נגרמת מהפטיטיס A או B.

עם ההכרה בכך שצורה זו של דלקת כבד כרונית נגרמת מנגיף חדש ונפוץ, החל שלב נוסף בניסיון לזהותו. מדענים ניסוי טכניקות ושיטות מחקר מסורתיות כדי לבודד את הנגיף, אך זה חמק מהחוקרים למעלה מעשור. מייקל הוטון, שעבד בחברת התרופות "Chiron", היה החוקר שהצליח לבודד את הרצף הגנטי של הנגיף. הוטון ועמיתיו עשו זאת באמצעות תהליך חיפוש גנטי מאומץ בשברי DNA שנמצאו בתאי דם של שימפנזה נגועה בהפטיטיס C.

גילוי הנגיף היה משמעותי, אך החוקרים עדיין התקשו לענות על השאלה האם הנגיף לבדו גורם לדלקת כבד. בשלב זה נכנס לתמונה צ'רלס רייס, חוקר מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שיחד עם מדענים אחרים שעבדו עם נגיפי RNA, איתר מקטע חשוב בגנום של נגיף הפטיטיס C – המקטע שאחראי על יכולת השכפול של הנגיף. התגלית אושרה במחקר שרייס ערך על שמפנזים, וכך הוכח באופן סופי כי נגיף הפטיטיס C יכול לגרום למקרים בלתי מוסברים של דלקת כבד שמקורה בעירוי דם.

"הגילוי של חתני פרס נובל על הפטיטיס C הוא ציון דרך במאבק המתמשך נגד מחלות נגיפיות", נכתב בנימוקי ועדת הפרס. "הודות לגילויים, בדיקות דם רגישות מאוד לנגיף זמינות כעת, ואלו למעשה הובילו למיגור הפטיטיס באזורים רבים בעולם ולשיפור הבריאות העולמית. גילויים אפשר גם התפתחות מהירה של תרופות אנטי-ויראליות נגד הפטיטיס C. לראשונה בהיסטוריה ניתן כעת לרפא את המחלה, מה שמעלה תקווה למיגור נגיף הפטיטיס C מאוכלוסיית העולם".

התפתחויות טכנולוגיות ברפואה

הכרזת פרס נובל ברפואה - או פיזיולוגיה - הפכה למעניינת במיוחד ב-15 השנים האחרונות לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום המחקר הרפואי. את פירות הקדמה ניתן לזהות, בין השאר, בפרסי נובל לרפואה שהוענקו בשנים האחרונות עבור חשיפה ושל מנגנונים ביולוגיים בסיסיים וחשובים והבנתם. שיבוש המנגנונים הללו עומד בבסיסן של מחלות רבות.

בשנה שעברה זכו בפרס החוקרים וויליאם קיילין וגרג סמנזה מארצות הברית ופיטר רטקליף מבריטניה. הם חשפו במחקרם מנגנוני פעולה חיוניים של התא, המאפשרים לו להסתגל לשינויים ברמות החמצן.

ההכרזה על הזוכים בשטוקהולם, היוםצילום: JONATHAN NACKSTRAND - AFP

המנגנון שחשפו החוקרים עומד בבסיסו של אחד מתהליכי ההסתגלות החיוניים ביותר לחיים. תגליתם סללה את הדרך להבנת האופן שבו רמות החמצן משפיעות על חילוף החומרים בתא ועל תפקודו הפיזיולוגי. פיצוח המנגנון הבסיסי של הסתגלות התאים לרמות משתנות של חמצן, סלל את הדרך לפיתוח אסטרטגיות חדשות לטיפול במחלות כמו אנמיה, סרטן ומחלות רבות אחרות.

בשנת 2018 זכו בפרס המדענים ג'יימס אליסון האמריקאי וטסוקו הונג'ו היפני עבור תגליות במחקריהם שהובילו לפריצות דרך בטיפול בסרטן. מחקריהם המקבילים של השניים סייעו בטיפול בסרטן על ידי גירוי המערכת החיסונית לתקוף גידולים. "אליסון וטסוקו הראו כיצד אסטרטגיות שונות לדיכוי הבלמים של מערכת החיסון יכולות לסייע בטיפול בסרטן", נכתב בנימוקי ועדת הפרס.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ