בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים זיהו את הגנים האחראים להנצה מהירה של קרניים באיילים

החוקרים מקווים שמציאת הגנים תקדם פיתוח טיפולים שעשויים לשחזר את הגדילה המהירה של קרני האייל בעצמות של בני אדם, ולהקל על הסובלים ממחלות דלדול עצם כמו אוסטאופורוזיס

2תגובות
אייל אציל בבושי פארק בלונדון, בחודש שעבר
HENRY NICHOLLS/רויטרס

מדי שנה, באביב, איילים זכרים עוברים הליך ביולוגי יחיד במינו: הנצה וצמיחה מחודשת מהירה של קרניהם המחודדות. הקרניים הן מערך מורכב של עצם, רקמה חיה וקצות עצבים, ואורכן עשוי להגיע ליותר ממטר אחד ומשקלן ליותר מ-20 ק"ג - לפני שהן נושרות עם בוא החורף. לקרניים יש תועלת רבה לאייל היחיד: הן מושכות נקבות לרבייה ומשמשות את הזכרים בעת לחימה, אך במקביל הן גם מגדירות את המין כולו: האייל הוא היונק היחיד שמסוגל לגדל מחדש חלקי גוף שאבדו לו.

במחקר חדש, שפורסם השבוע ב-Journal of Stem Cell Research and Therapy, נטען כי זוהו שני הגנים העיקריים האחראים לחידוש הקרניים באייל האציל, הקרוי גם אייל אדמוני. לפי החוקרים, גנים אלה מצויים גם אצל בני אדם, מה שלכאורה פותח נתיבים חדשים במחקר על פגיעות בעצם ומחלות עצמות.

אייל אציל בסקוטלנד
\ Andrew Swinbank / Shutterstock.

"בהיווצרות קרני האייל משתתפים מנגנונים ביולוגים הדומים לאלה המצמיחים עצמות בבני אדם, אלא שקרני האייל צומחות בקצב מהיר בהרבה", אמר פיטר יאנג, חוקר אורתופדיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד והמחבר הבכיר של המחקר. לפי יאנג, חקר הגנים האלה אצל בני אדם עשוי לאפשר למדענים לפתח טיפולים שעשויים "לשחזר את הגדילה המהירה של קרני האייל בעצם האנושית" ולהקל על חולים ממחלות דוגמת אוסטאופורוזיס.

עניינו של יאנג בקרניים התעורר לראשונה בחופשה שבילה בפארק הלאומי דינאלי שבאלסקה ב–2009. המדריך ציין שבקיץ קרני האיילים מסוגלות לצמוח בקצב של כ–2.5 ס"מ ביום. "הן ריתקו אותי מאז", אמר. יאנג ועמיתיו נסעו לחוות איילים בקליפורניה כדי לקחת מאיילים אצילים דגימות של רקמת קרניים צעירה הבנויה בעיקר מתאי גזע. לאחר שבחנו את הגנים בדגימות, הם השוו דגימות של רנ"א, המולקולה האחראית על תרגום החומר הגנטי לחלבונים, לרנ"א אנושי, בחיפוש אחרי חפיפות ביניהם. אחר כך עשו החוקרים מניפולציות בגנים הרלוונטיים אצל עכברים כדי לראות כיצד הדבר משפיע על צמיחת הרקמה.

אייל אדמוני
Christopher P McLeod / Shutterst

הצוות גילה שלשני גנים השפעה מכרעת על התהליך: uhrf1 ו–s100a10, שכבר נקשרו בעבר להתפתחות העצמות בבני אדם. החוקרים מצאו שכאשר נמנעה פעילותו של הגן uhrf1, שיעור הגדילה של העצמות בעכברים הואטה משמעותית. כאשר הואצה פעילותו של הגן s100a10, בניית העצם הואצה: שכבות הסידן גדלו והתאים המהונדסים עברו תהליך מינרליזציה מהיר יותר.

יאנג וצוותו הגיעו למסקנה ש–uhrf1 ו–s100a10 עובדים בשיתוף פעולה אצל האיילים כדי להצמיח קרניים במהירות: uhrf1 מזרז את חידוש הרקמות ו–s100a10 משפיע על התקשות (מינרליזציה) הרקמה הזאת.

אם הדבר נכון, לממצאים עשויות להיות "השלכות מעניינות מאוד על בריאות האדם", אמר יאנג. החוקרים העלו השערה שבעזרת המרצה גנטית מסוימת, גם בני אדם יהיו מסוגלים להצמיח מחדש רקמות אבודות, כפי שיש לנו כבר את היכולת לגדל עור חדש. אף שהדרך עוד ארוכה עד ליישום הממצאים של יאנג אצל בני אדם, הוא מקווה שהמחקר החדש יהווה בסיס למחקרים עתידיים.

לכתבה של דאגלס קנקואה ב"ניו יורק טיימס"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו