בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2018-1928

הסוציולוג שטען שהפוסט ציונים לא יודעים היסטוריה

משה ליסק, חתן פרס ישראל שנפטר לאחרונה, תואר כ"ממסדי מדי". על ההשוואת הציונות לקולוניאליזם אמר: "מנסים להוכיח באותות ובמופתים שגירוש הערבים נגזר מראש". על הטענה כי האשכנזים התנכרו למזרחיים: "פרופגנדה שנועדה להציג הציונות כאם כל חטאת״

40תגובות
חייל ישראלי עוצר תושבים ערבים בנצרת לאחר שעת העוצר, יולי 1948
אי–פי

"אם זה היה תלוי בי, הייתי לומד עבודה סוציאלית, אך לא ידעתי בכלל, בשעתו, את ההבדל בין זה לבין סוציולוגיה". כך אמר ב-2009 פרופ' משה ליסק, חתן פרס ישראל למדעי החברה, אשר נפטר לאחרונה בגיל 90.

עמיתו, פרופ' יגיל לוי, סבור כי אין כמשפט הזה כדי לסמל את אופיו המיוחד של ליסק כסוציולוג בעל מחויבות בלתי מתפשרת לפרויקט בינוי המדינה. "ליסק קידש את המחויבות לרתום את הידע והמחקר הסוציולוגי לפרויקט זה, אולי אפילו במחיר טשטוש ביניהם", אמר לוי.

ילדים במעברה בבית מזמיל, ב-1959
משה פרידן / לע"מ

ואכן, עוד בתחילת דרכו האקדמית, בתחילת שנות ה-50, כסטודנט בתואר הראשון באוניברסיטה העברית, התבונן ליסק מקרוב ובזמן אמת בשנות העיצוב הראשונות של המדינה. בסמינר בהדרכתו של פרופ' שמואל נח אייזנשטדט, אבי הסוציולוגיה בישראל, למד ליסק על קליטת העלייה במושבי העולים. הלימודים נשאו אופי אנתרופולוגי ובמסגרתם הוא יצא לעבודת שדה, במהלכה עקב אחר המתרחש במספר מושבים של עולי תימן.

בראיון לפרופ' אודי לבל, שפורסם במגזין "בשבע", התייחס ליסק למחקרו הראשון ביישובי העולים ולביקורת שנמחתה עליו לאורך השנים. ״המלצנו על הדרכות בנושא הבריאות  וההיגיינה...המלצנו ללמד אותם יסודות בסיסיים בחקלאות...היום טוענים שמה שביצענו היה עוול, כי מדריכים אשכנזים הדריכו מזרחים, כאילו  מדובר בכפייה תרבותית. היום טוענים שזהו  דיכוי", אמר.

את הביקורת הזו הוא דחה בתוקף. "אתה מכיר גל עליה שלא נדרש להכוונה, סיוע או  תמיכה של הממסד הקולט? מי שמציג את פועלנו במושבי העולים כעוול, ממש החליט  מראש לטעון שהציונות היא גזענות״, אמר.

ליסק
משה ליסק

הקשר בין התיאוריה והפרקטיקה בא לידי ביטוי גם בסוף אותו עשור, כשליסק מונה למזכיר הוועדה הממשלתית לחקירת אירועי ואדי סאליב, שאחד מחבריה היה אייזנשטדט. ליסק נפגש עם ראשי המהומות, שחיו במחתרת, ומתח ביקורת על מדיניות ראשי המדינה באשר לשילוב העולים המזרחיים בחברה.

בהמשך, בלימודי התואר השני, שוב השתתף במחקר שטח. הפעם היה זה חיל האוויר, שפנה למחלקה לסוציולוגיה, בה למד ליסק, בבקשה לעזרה בפתרון בעיית הנשירה הגבוהה של החניכים מקורס הטייס. ״נשלחנו  לביה״ס  לטיסה והתחלנו  להתערות  במערכת.  נפגשנו  עם  כל  המדריכים,  המפקדים  והחניכים. זה היה הלם  עבורי.  אחרי  שנים  של  התערות  במושבי  העולים  ובמעברות, הנה אני מלווה לפתע את  האליטה הישראלית", אמר.

"לא  היה  ניתן  להתעלם  מכך שרוב מכריע של פרחי הטיס היו בני קיבוצים ומושבים  וותיקים. משקלם שם היה מעל ומעבר לכל פרופורציה לעומת משקלם באוכלוסיה.  הייתה להם גם תודעה מאוד אליטיסטית", הוסיף. המלצותיו של ליסק, שהתקבלו, היו לשנות את שיטת המיון,  שהתבסס עד אז רק על מבחנים פסיכוטכניים, ולהוסיף  מבחנים סוציומטריים  -  כאלה שצופים על מיומנויותיו של החניךב קבוצה.   

הוא סיים דוקטורט ב-1963, ושימש חבר סגל המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית עד לפרישתו לגמלאות ב-1996. הוא חיבר חמישה ספרים מרכזיים בחקר הסוציולוגיה הישראלית, חלקם נהיו לספרי יסוד קלאסיים. ליסק הקים דור של תלמידים שרבים מהם מכהנים היום בתפקידים בולטים באקדמיה הישראלית.

נושא מרכזי במחקרו היה יחסי הגומלין בין הממשל האזרחי לבין הכוחות המזויינים. "ליסק הוא האב המייסד של הסוציולוגיה הצבאית בישראל", אומר פרופ' לוי. לדבריו, ליסק היה הראשון להציע מערכת מושגית לדיון ביחסי צבא-חברה. בין היתר, טבע את המושג התפשטות תפקודית, שפירושו החדירה של הקצונה לאזרחות ולפוליטיקה.

ליסק היה מושא לביקורת של חוקרים פוסט-ציונים, שתקפו אותו על כך שהיה "ממסדי", לדבריהם. בין היתר, משום שקבע כי החברה הישראלית אינה מיליטריסטית או גזענית וכי הציונות אינה תנועת כיבוש קולוניאליסטית.

בראיון לפרופ' לבל אמר בהקשר זה: ״הפוסט-ציונים הם חסרי פרספקטיבה היסטורית.  הם מעניקים כל מיני פירושים למה שהתרחש בתש״ח המנותקים לחלוטין מהמציאות". כך, לדוגמה, בשאלה "מי התחיל", אמר ליסק כי יש חוקרים המתארים את המלחמה  כפעולות גירוש ונכבה שישראל עוללה לערבים, אך הם לא מתייחסים ליחסי הכוחות ערב המלחמה, להכרעות שקיבלו הערבים וכו'.

"הסוציולוגיה הפוסט-ציונית ממש מנסה להוכיח באותות ובמופתים שגירוש הערבים  נגזר  מראש, וזה ממש לא היה כך", אמר. "הזרם הפוסט-ציוני ממש מתנכר לעובדות  ההיסטוריות, ואני לא יכול להיות  חלק מזה. אני לא אתעלם מהאסון שנפל על  החברה הפלשתינית, אבל לגרוס שהייתה איזו קונספירציה ציונית לביצוע טרנספר  לערבים? זה ממש מנותק מהמציאות״.

גם את הטענה כי הציונות היתה תנועה אשכנזית, שדיכאה את המזרחיים הוא דחה בתוקף. "מה לעשות,  אבל 90% מהעם היהודי טרם השואה ישב בארצות מזרח  ומערב אירופה. רק 10% במזרח התיכון. ובנוסף - רק במערב אירופה הייתה השפעה  של תנועות לאומיות מודרניות, מה שהוביל להתגבשותה של האידיאולוגיה  הציונית שם", אמר.

לדבריו,  אותו  סדר  יום  אקדמי,  שמכונה  "פוסט  קולוניאליזם  מזרחי", "מתעקש  ללמד כי הציונות היא תנועה גזענית שבאה למחוק את התודעה המזרחית. הוא ממש  מנותק מהמציאות. זה עוד חלק מפרופגנדה שנועדה להציג את הציונות כאם כל  חטאת״.

גם נגד הצגת הציונות כתנועה קולוניאליסטית הוא מחה. ״זה  ממש להתעלם  מהקשר  הרוחני, הדתי והתרבותי, המצוי בספרי הקודש של העם היהודי לארץ ישראל.  קשר  ששרד 2000 שנה. האם הייתה איזו זיקה בין הקולוניות של הבריטים ללונדון או של  הצרפתים לפריס? היו קשרים מסחריים; הם החזיקו קולוניות משיקולים כלכליים, רצו  להגן על דרכי הים ובוודאי לא ניסו לבנות תרבות בריטית או צרפתית עם קשר לחברת  האם. הקשר של היהודים לארץ ישראל אינו קולוניאלי, הוא דתי ותרבותי,  ולא ניתן  להתעלם מכך״.

בספרו האוטוביוגרפי כתב כי בתו, מיכל, נהרגה בתאונת דרכים כשהיתה בת 11. אשתו, ימימה, נפטרה מדום לב ב-2003. הוא הותיר את ילדיו, מיכאל וגדי, ונכדים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו