בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: ילדים מושפעים מלחץ חברתי שמפעילים רובוטים

שני מחקרים חדשים שופכים אור על התקשורת בין רובוטים לבני אדם. לפי אחד המחקרים, מבוגרים שיפרו את יכולת הריכוז שלהם תחת עינם הפקוחה של רובוטים שדיברו בנבזיות

תגובות
ניסוי לבחינת השפעת הלחץ החברתי של רובוטים על ילדים
Tony Belpaeme / Ghent University

רובוטים מחוללים שינויים עצומים בשוק העבודה, משתלבים במערכת החינוך כעזרי למידה ומעוררים תקווה שיוכלו לסייע להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה. אולם למרות ההתקדמות בפיתוח רובוטים ובבנייתם, הידע על השפעת התקשורת עמם על החשיבה נותר מוגבל. שני מחקרים שהתפרסמו אתמול בכתב העת Science Robotics, שופכים אור על יחסינו עם טכנולוגיה.

המחקר הראשון העלה שילדים עשויים להיות רגישים ללחץ חברתי שמפעילים רובוטים, אך לא מבוגרים. "השתמשנו ב'ניסוי הקונפורמיות' — הניסוי המפורסם משנות ה–50 של הפסיכולוג סלומון אש שמראה עד כמה קבוצה יכולה להשפיע על דעתו של אדם יחיד", הסבירה מובילת המחקר, ד"ר אנה־ליסה וולמר מאוניברסיטת ביאלפלד בגרמניה, שערכה אותו עם עמיתים מבלגיה ובריטניה. בניסוי הקלסי, הנבדקים נדרשים להעריך דימוי חזותי ושומעים הערכה שגויה מעמיתיהם לקבוצה — כולם שחקנים שתודרכו מראש. "במחקר החדש, במקום שחקנים, השתמשנו בשלושה רובוטי Nao. אלה רובוטים דמויי אנוש המסוגלים לדבר ולעשות תנועות גוף והם קטנים באופן משמעותי מבני אדם בוגרים (בגודל של כ–60 סנטימטרים)", אמרה ל"הארץ".

בשלב הראשון של הניסוי, החוקרים בחנו אם 60 נבדקים מבוגרים שינו את תשובותיהם בעקבות תשובותיהם האחידות של שלושה רובוטים שישבו לצדם. בשלב השני, הניסוי נערך על 60 ילדים בין הגילים שבע לתשע. כל הנבדקים ראו קו על מסך ונדרשו להשוות את אורכו לשלושה קווים אחרים, כדי לומר למי מהם הוא זהה. 74% מהילדים סיפקו תשובה זהה לזו של הרובוטים, שהיתה שגויה.

ד"ר וולמר הסבירה כי שמחקרים קודמים הצביעו על כך שהשפעות הלחץ החברתי פוחתות עם הגיל, אבל מאוחר יותר התקבלו תוצאות שונות. לדבריה, יידרשו מחקרים נוספים כדי לגלות מדוע ילדים הושפעו מהלחץ של הרובוטים. היא הזכירה כי ידוע שילדים יכולים להשעות את חוסר האמונה (פעולה שמסבירה את היחס השונה שלהם לצעצועים או סיפורים) וכי ידוע שהדבר קורה גם עם רובוטים. "במקום לראות ברובוט מכונה שבנויה מאלקטרוניקה ופלסטיק, הם רואים בה דמות חברתית. זה יכול להסביר מדוע הם מושפעים מלחץ עמיתים רובוטיים", הוסיפה.

לדברי ד"ר וולמר, חשיבותו של המחקר רבה אף על פי שהוא ראשוני. ילדים נחשבים לקהל יעד משמעותי לשימוש ברובוטים, אולם איש לא באמת יודע כיצד הם משפיעים עליהם ועל התפתחותם. "ממצאינו מצביעים על כך שאנחנו צריכים להיות זהירים בחשיפת ילדים לטכנולוגיה כמו רובוטים חברתיים. אנחנו רוצים להעלות את המודעות לנושאים אלה ולאפשרות לשימוש לרעה. ההחלטה למשטר את התנהגות הרובוטים עשויה להיות מוקדמת בשלב זה, אבל חשוב לעשות מחקר רב יותר על החשיפה של ילדים לטכנולוגיה מסוג זה", הסבירה החוקרת.

רובוט טוב ורובוט רע

אף על פי שמחקרה של ד"ר וולמר מראה שאולי מבוגרים עמידים בפני הלחץ החברתי הרובוטי, מחקר נוסף מצביע על כך שנוכחות רובוטית משפיעה על אופן החשיבה שלהם. המחקר, שנערך בידי ד"ר מניקולס ספאטולה מאוניברסיטת קלרמון־אוברן מצרפת ועמיתיו מצרפת, גרמניה ושווייץ, הראה כי נוכחות של רובוט "נבזי" גורמת לאנשים לשפר את הריכוז שלהם. המחקר מראה כי להתנהגות של רובוט יכולה להיות השפעה על היכולת הקוגניטיבית האנושית, וסותר טענות קודמות, שלפיהן עצם הנוכחות של טכנולוגיה רובוטית פוגעת בכושר הריכוז.

"החברה שלנו שואפת לקדם שימוש ברובוטים בתחומים רבים", אמר ד"ר ספאטולה ל"הארץ", "אולם לא ידוע הרבה בשאלות כיצד אנו תופסים רובוטים ויוצרים עמם אינטראקציות, ואיך הם משפיעים על היכולת הקוגניטיבית שלנו". כדי לבחון זאת, בשלב ראשון ביקשו ד"ר ספאטולה ועמיתיו מ–58 נבדקים לעשות את מבחן אפקט סטרופ המודד יכולת ריכוז. בניסוי מתבקשים הנבדקים לזהות את צבען של מלים על מסך תוך התעלמות מהמלה עצמה, שלעתים מציינת צבע אחר.

רובוט צופה בנבדקת בניסוי לבחינת יכולת הריכוז
Spatola et al., Sci. Robot. 3, e

בשלב השני של הניסוי, התבקשו חלק מהנבדקים לשוחח עם רובוט — לשאול אותו שאלות ולענות לשאלותיו. חלק אחר ששימש כקבוצת הביקורת לא פגש אף רובוט. חצי מהנבדקים פגשו ב"רובוט הטוב" ששוחח בנעימות ובחביבות. עם החצי השני הרובוט דיבר בהתנשאות ונבזיות — הרובוט הרע. לדוגמה: "שאלה של נבדק: אם אתה הולך להיות חבר קרוב של מישהו, אנא אמור מה חשוב שהוא או היא ידעו'. תשובת הרובוט הטוב: 'שאני מחבב אותו (אותה) מאוד' תשובת הרובוט הרע: 'שאני משועמם'", אמר ד"ר ספאטולה. אז נבדקה יכולת הריכוז של הנבדקים בשנית, הפעם כשהרובוט נמצא מולם בזווית של 30 מעלות ומביט בהם 60% מהזמן.

"באופן מעניין, בנוכחות הרובוט הרע, הנבדקים שיפרו את ביצועיהם באופן משמעותי, בעוד שלא היה הבדל בין נוכחות הרובוט הטוב לקבוצת הביקורת", סיפר ד"ר ספאטולה. לדבריו, ההשפעה דומה לזו של נוכחות אנושית. הוא מסביר כי ידוע שנוכחות של אנשים עם פוטנציאל מאיים משפרת את הסלקטיביות כלפי תשומת הלב למידע מרכזי לביצוע משימה על חשבון מידע משני. החוקר הצרפתי קושר זאת לתיאוריה שנקראת "אתגר ואיום", שקובעת כי כשאדם מאוים על ידי גורם כלשהו ביצועיו ישתפרו אם משאביו השכליים מספיקים לביצוע המשימה ולמעקב אחר הגורם. אם משאביך השכליים אינם מספיקים, הנוכחות המאיימת תפגע בביצועים. במקרה של הניסוי הנוכחי, תשומת הלב המרכזית עוסקת בצבע המלה, ואילו המשנית בתוכן המלה. מכיוון שתשומת הלב המשנית מרוכזת יותר ברובוט, פוחתת השפעתו של תוכן המלה, המיועד לבלבל את הנבדק.

"אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לחוש אמפתיה ביחס לרובוטים", אמר ד"ר ספאטולה. "אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לחוש שרובוטים נמצאים פחות או יותר בקבוצה החברתית שלנו וכך לגרום להתנהגויות שונות. לדוגמה, אותו רובוט עם שם של גבר או אשה ייתפס באופן שונה". לדבריו, החשיבות של הניסוי החדש הן שמדובר "בעדות ראשונה לכך שרובוטים חברתיים יכולים להגביר את השליטה בתשומת הלב, בייחוד כאשר הרובוטים, בדומה לבני אדם, מגבירים את הערנות, במקרה זה דרך יצירת תחושת איום".

ד"ר ספאטולה מבהיר כי הניסוי אינו מיועד לעודד הצבת רובוטים נבזיים במקומות העבודה או בכיתות, מכיוון שהמחקר שלו ספציפי להקשר מסוים ובסיטואציה מבוקרת. "החשיבות היא במתן עדות לכך שהמין שלנו, שהוא חברותי מטבעו, ככל הנראה תופס את היצירות המלאכותיות שלנו כישויות חברותיות בפני עצמן, שיכולות להשפיע על הפסיכולוגיה שלנו כמו שבני אדם אחרים משפיעים", מסכם החוקר הצרפתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו