בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחקר: בני נוער אלימים פחות במדינות בהן הכאת ילדים אסורה בחוק

חוקרים קנדיים בדקו 88 מדינות ומצאו כי שיעור מקרי האלימות בקרב צעירים וצעירות נמוך בעשרות אחוזים במדינות שבהן הכאת ילדים - בבית או בבית הספר - אסורה בחוק

9תגובות
תיכון בג'לג'וליה שהתרחש בו ניסיון רצח, באפריל
ללא קרדיט

שיעור מקרי האלימות שבהם מעורבים בני נוער נמוך יותר במדינות שבהן הכאת ילדים, בבית או בבית הספר, אסורה בחוק - כך עולה ממחקר חדש שהתפרסם אתמול (שני) בכתב העת המדעי המקוון BMJ Open. המחקר מצטרף לגוף הידע המצטבר על הפגיעה שיש באלימות חינוכית - המקובלת עדיין באזורים שונים בעולם - על בריאות וטובת הילד ועל שימור מעגל האלימות מדור לדור.

החוקרים מאוניברסיטת מקגיל שבקנדה ערכו מטא-מחקר, המבוסס על נתונים של שני סקרי בריאות ארוכי טווח בקרב ילדים בגיל בית הספר מ-88 מדינות. הסקרים, שאותם עורך ארגון הבריאות העולמי, כוללים שאלות על מידת המעורבות באירועי אלימות ונתוניהם כוללים מידע על 46% מבני הנוער ברחבי העולם. ב-30 מהמדינות המשתתפות בסקר קיים איסור מלא על אלימות בבית ובבתי הספר, ב-38 מהן קיים איסור חלקי (רק על אלימות בבתי הספר) וב-20 מהן אין שום מגבלה.

הפגנה נגד האלימות בבתי ספר בוושינגטון, במארס
Carolyn Kaster/אי־פי

במדינות בהן יש איסור מלא על אלימות כלפי ילדים, שיעור הצעירים והצעירות המעורבים בתקריות אלימות היה נמוך ב-69% וב-42%, בהתאמה, בהשוואה למדינות שבהן לא קיים שום איסור. במדינות שבהן קיים איסור חלקי, ובתוכן ארה"ב, בריטניה וקנדה, נמצאה ירידה בשיעור האלימות רק בקרב נערות.

החוקרים ציינו שהפערים קיימים גם כשמביאים בחשבון גורמים אחרים כמו רמת העושר במדינה, שיעורי הרצח הממוצעים או קיומן של תוכניות חברתיות שמיועדות לצמצם מעורבות של צעירים באלימות. אולם, הם מודים שמדובר במטא-מחקר שיכול רק להצביע על קשר סטטיסטי ולא לקבוע סיבות ותוצאות.

החוקרים מציינים עוד כי המחקר לא כולל נתונים מדויקים על מידת החשיפה של בני נוער לאלימות של הורים או מורים, אלא רק את המצב החוקי בכל מדינה. לפי החוקרים, לא ברור אם האיסור על אלימות ככלי חינוכי הביא לשינוי באופן החינוך של הילדים או שהאיסור משקף תרבות שבה אלימות בני נוער אינה מקובלת. בכל אופן, החוקרים סבורים כי "התוצאות תומכת בהנחה שחברות האוסרות ענישה גופנית הן פחות אלימות כלפי הצעירים הגדלים בהן בהשוואה לחברות ללא האיסור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו