מדענים הצליחו להביט אל מה שנראה כמו שאריות פלנטה

אסטרונומים זיהו לראשונה עצם קטן עשוי ברזל המקיף ננס לבן, וקיבלו הצצה לעתיד מערכת השמש שלנו בעוד יותר מחמישה מיליארד שנה

אסף רונאל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הננס הלבן. העצם החדש שחג סביבו הוא הקטן ביותר שנצפה עד כה
הננס הלבן. העצם החדש שחג סביבו הוא הקטן ביותר שנצפה עד כה צילום: מארק גרליק/אוניברסיטת וורוויק
אסף רונאל

בגיל של מעט יותר מ-4.5 מיליארד שנה, מערכת השמש שלנו נמצאת כיום באמצע חייה. לפי התיאוריות המקובלות, עוד חמישה עד שישה מיליארד שנה, המימן שמתדלק את ההיתוך הגרעיני שבליבת השמש יתחיל להיגמר. הכוכב יתחיל לשרוף יסודות כבדים יותר כמו הליום ופחמן, ופני השטח של הכוכב יתפשטו בהדרגה עד שיבלעו את כוכבי הלכת הקרובים אליו – כולל כדור הארץ. השמש תיהפך לענק אדום, שימשיך לבעור עד שכל הדלק הגרעיני בו ייגמר, והכבידה תמשוך את מה שנותר מהכוכב חזרה פנימה אל השלב האחרון בחייו – ננס לבן - כוכב עם מסה דומה לשמש אך בעל קוטר קטן מזה של כדור הארץ.

עתה, מדענים הצליחו לראשונה לצפות במה שנותר מכוכבי הלכת לאחר אבולוציה אלימה זו. מחקר חדש, שהתפרסם בשבוע שעבר, הצליח להביט אל מה שנראה כמו שאריות של פלנטה שמקיפה ננס לבן, כמו זה שהשמש שלנו תהפוך אליו יום אחד. אם חישובי החוקרים נכונים, העצם החללי עשוי להיות ליבת המתכת של כוכב לכת שהקרום שלו נקרע מעל פניו בהשפעת כוח הכבידה העצום של הננס הלבן.

ההישג של המחקר הנוכחי בולט במיוחד מכיוון שעד היום אסטרונומים הצליחו לזהות אלפי פלנטות המקיפות כוכבים רחוקים, אבל הם התקשו לצפות בעצמים קטנים מכדור הארץ. העצם החדש, שמקיף ננס לבן במרחק של  400 שנות אור מאיתנו, הוא הקטן ביותר שנצפה עד היום. למעשה, גודלו קרוב יותר לאסטרואיד מאשר לפלנטה. צוות החוקרים מאוניברסיטת קובנטרי בבריטניה עוקבים כבר 15 שנה אחרי הננס הלבן, שמתהדר בשם הקליט SDSSJ122859.93+104032.9,. בשנתיים האחרונות הם זכו לבצע את התצפית מהטלסקופ האופטי הגדול בעולם שממוקם באיים הקנריים.

בשלבי החיים האחרונים של הענק האדום ובקריסתו פנימה, חלק מהגזים בחלקו החיצוני של הכוכב נותרים בדיסקת גז המקיפה את הננס הלבן. הסיבה לעניין של החוקרים מקובנטרי בננס הלבן היא שמדובר באחד הכוכבים היחידים מסוגו שזוהו כשהדיסקה המקיפה אותם מכילה תערובת של גז ופסולת כוכבית.

כדי לזהות את הפלנטה ההרוסה, ניתחו החוקרים את ספקטרום האור הנפלט מהכוכב. הם התמקדו באורכי הגל המאפיינים את האור המגיע מדיסקת הגז שמקיפה את הננס הלבן. להפתעתם, במקום למצוא עליות וירידות רנדומליות באורכי הגל הללו, בעת שחלקי פסולת חללית התנגשו זה בזה ופלטו גז ואור, הם גילו מחזוריות קבועה בת שעתיים. במאמר שהתפרסם בכתב העת המדעי Science, הם כותבים שיכולים להיות מספר הסברים אפשריים למחזוריות זו, אולם לטענתם, רק אחד מהם משכנע דיו: שמדובר בשרידי כוכב לכת, וכי מדידות הספקטרום המחזוריות מקורן בענן גז המקיף אותו.

הגילוי מפתיע גם כי הפלנטה ההרוסה מקיפה את השמש המכווצת שלה במסלול קרוב להפליא. בהקבלה למערכת השמש שלנו, מדובר במסלול שהיה עובר בתוך פני השטח של השמש עצמה. ההנחה המקובלת היא שעצמים שנמצאים כה קרוב לננס לבן ייקרעו לגזרים בהשפעת הכבידה שלו. לכן חישבו החוקרים כי העצם צריך להיות עשוי מברזל. לפיכך, הם כותבים, נראה כי פני השטח הסלעיים של כוכב הלכת נקרעו מעל פניו בהשפעת הכבידה, והותירו רק את ליבת המתכת של הפלנטה המקיפה את הננס הלבן. עתה מקווים החוקרים לזהות עוד שאריות של פלנטות בדיסקת הגז הזו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ