בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תתנו להתרסקות על הירח להשכיח את ההישגים של "בראשית"

גם אם לא הצליחה להימנע מהדיסוננס הישראלי של קידמה לצד חפיפניקיות, החללית הישראלית היתה פרויקט מרשים בתקציב צנוע. אפשר רק לדמיין לאן תגיע תעשיית החלל המקומית עם השקעה נדיבה יותר

86תגובות
אירוע צפייה בנחיתת החללית במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, אתמול
מוטי מילרוד

קל להגיב בציניות לאנשים שמצהירים שבכוונתם להגיע לירח, וכישלונה של "בראשית" לנחות בשלום יכול לחזק את הנטייה לזלזול. אולם ההתרסקות של החללית ברגעים האחרונים של תמרון הנחיתה האוטונומי לא צריך לעמעם את ההישג הטכנולוגי וההנדסי של עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית. העובדה שכלי טיס שנבנה בעלות של מאה מיליון דולר התגבר על מרבית אתגרי המסע - השיגור, ההסתגלות לתנאים הקיצוניים בחלל, התמרונים להתרחק מכדור הארץ, המסלול הארוך ביותר שעבר חפץ מעשה ידי אדם אל הירח ותמרון "לכידת הירח" המסובך - היא יוצאת דופן.

מההמראה ועד ההתרסקות - המסע של "בראשית", צעד אחר צעד

תמונה שבראשית צילמה מתהליך הנחיתה על הירח
בראשית

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע לחדר הבקרה של החללית במתחם התעשייה האווירית ביהוד לצפות בנחיתת בראשית, תלה את ההישגים הללו בתעוזה וביצירתיות הישראליות. והוא צודק. בישראל קיימים היום איים של מצוינות שלא נופלים באיכותם מטובי מרכזי המחקר והטכנולוגיה המובילים בעולם. אולם, גם אירוע הנחיתה לא היה פטור מהדיסוננס הישראלי של קידמה וחפיפניקיות, הצטיינות וריאקציונריות, שמתקיימות זו לצד זו, מזינות ומשבשות אחת את השנייה. דקות לפני הנחיתה, באירוע שנראה כמעט כמו קלישאה עיתונאית, נתקעה מעלית הנכים מחוץ לחדר הבקרה של החללית, ואחד ממייסדי SpaceIL נדרש להיעזר בזרועותיהם של מספר אורחים כדי לצלוח שש מדרגות בדרך לצפות בנחיתה.

אקדמאים, פוליטיקאים ועיתונאים יכולים להתווכח לגבי הסיבות בזכותן הגיעו ישראלים לחזית המדע והטכנולוגיה העולמית. אולם ברור שהישגים אלה יתפוגגו אם ערכי הקידמה, המצוינות והמחקר לא יעמדו בראש סדר העדיפויות הציבורי. נתניהו הצהיר לפני תחילת תמרון הנחיתה כי הוא שוקל להשקיע בתוכנית חלל ישראלית. כדי לחסוך זמן, אפשר להזכיר לראש הממשלה כי ועדה ציבורית בראשות פרופ' יצחק בן ישראל (כיום יו"ר סוכנות החלל הישראלית) פרסמה כבר ב-2010 דו"ח הממליץ להעלות את ההשקעה הציבורית בחקר החלל ל-300 מיליון שקל בשנה. תשע שנים אחר כך, התקציב לא הגיע אפילו לשליש מסכום זה. בסך הכל, שיעור ההשקעה בחקר החלל האזרחי לנפש בישראל עומד היום על 2.5 דולר בשנה לנפש, בהשוואה ל-65.6 דולר לנפש בארה"ב.

מייסדי הפרויקט, מימין: יהונתן ויינטראוב, יריב בש וכפיר דמרי
אבישג שאר ישוב

למרות ההשקעה המועטה, כבר היום יכולותיה הטכנולוגיות של ישראל מציבות אותה בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם בתחומים רבים הקשורים לחקר החלל. והשקעה נוספת בתחום צפויה להחזיר עצמה במהירות. היקפו המוערך של שוק החלל העולמי כיום הוא 350 מיליארדי דולרים, ולפי הערכות עדכניות הוא צפוי להגיע בתוך 30-20 שנה לשווי של טריליון עד שלושה טריליון דולר.

נתניהו, אתמול לאחר השתבשות הנחיתה של בראשית
אבישג שאר ישוב

בינתיים, היזמים הישראלים לא ממתינים להשקעה הממשלתית. בראשית ניסתה להיות החללית הראשונה שנבנתה ביוזמה פרטית ונוחתת על הירח. למרות "עם ישראל חי" שהיה כתוב על דופנה, והניסיונות של פוליטיקאים לקחת חלק מההישג, היוזמה הפרטית היא שהפכה את מסע החללית ללבנה להיסטורי. SpaceIL והתעשייה האווירית הראו שאפשר להגיע (כמעט) לירח בעשירית מהעלות של מסעות קודמים.

תמונה שבראשית צילמה מתהליך הנחיתה על הירח

הסיבות להתרסקות עוד נחקרות, וייתכן שלא יוסברו לגמרי לעולם. מנתונים ראשוניים שהגיעו מהצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, נראה כי תקלה טכנית שארעה באחד הרכיבים גרמה לשרשרת אירועים שבמהלכם פסקה פעולת המנוע הראשי, ללא המנוע הראשי לא היה ניתן לבלום את החללית. החללית התגברה על התקלה והניעה את המנוע הראשי בשנית, אולם בשלב זה כבר לא ניתן לבלום את מהירות החללית ולהשלים את הנחיתה כמתוכנן. לפי נתונים ראשוניים שבידי הצוותים, האירוע הטכני הראשוני התרחש בגובה של כ-14 ק"מ מעל פני הירח. בטווח 150 מטר מהקרקע, אז אבד סופית הקשר עם החללית, הגיעה החללית למהירות אנכית של כ-500 קמ"ש לקראת הפגיעה באדמת הירח. בשבוע הבא יתבצעו בדיקות מקיפות על מנת להבין לעומק את שהתרחש.

חדר הבקרה של בראשית ביהוד, אתמול
אבישג שאר ישוב

ייתכן שההחלטה של בוני החללית להימנע מיתירות - לחסוך כסף בכך שלא התקינו מערכות גיבוי למקרה של תקלה - היא שגזרה את גורלה של בראשית. את רכיבי החללית לא ניתן לבחון בתנאים המדמים את האתגר של עצם הנחיתה על הירח. ותקלה ברכיב אחד בלבד מספיקה כדי להביא לכישלון הנחיתה. אולם אותה גישה חסכנית הוכיחה את עצמה בכל האתגרים הקודמים שניצבו בפני בראשית בדרכה להפוך את ישראל למדינה השביעית שמרסקת חפץ על הלבנה. בתעשייה האווירית, שמחזיקה בזכויות על מרבית הטכנולוגיות שפותחו עבור החללית, דנים כבר היום עם האירופאים על מכירת טכנולוגיות ובניית נחתות נוספות לירח. והרי זה חלום נחמד שהתעשייה האווירית תעבור מהתמקדות בבניית כלי נשק לפיתוח טכנולוגיות חלל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו