שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

חוקרים מצאו שני מועמדים מובילים בחיפוש אחר חיים בכוכבי לכת אחרים

המסה של טיגרדן b ו-c דומה לזו של כדור הארץ ומסלולם עשוי לאפשר היווצרות של מים נוזליים. בגלל קרבתם היחסית, 12.6 שנות אור, חוקרים מקווים להשתמש בדור הבא של הטלסקופים כדי לחקור את האטמוספרה שלהם ואת הסבירות לקיים בהם חיים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הכוכב טיגרדן וכוכבי הלכת טיגרדן b ו-c
הכוכב טיגרדן וכוכבי הלכת טיגרדן b ו-cצילום: Universität Göttingen
אסף רונאל

חוקרים גילו שני כוכבי לכת סלעיים במרחק 12.6 שנות אור, שהמסה שלהם דומה לזו של כדור הארץ והם מקיפים את השמש שלהם במסלול המאפשר קיומם של מים נוזליים. הדמיון לכדור הארץ והקרבה היחסית, במונחים אסטרונומיים, הופכים את השניים למועמדים מובילים למחקרי עומק, שיתאפשרו בזכות ההתקדמות הצפויה בטכנולוגית חקר החלל עם כניסתו לשימוש של הדור הבא של הטלסקופים, במסגרת החיפוש אחר קיומם של חיים בכוכבי לכת אחרים.

המאמר המציג את הגילוי פורסם היום (שלישי) בכתב העת המדעי Astrophysics & Astronomy. כוכבי הלכת נמצאו כחלק מפרויקט CARMENES, שיתוף פעולה גרמני-ספרדי המפעיל שני מכשירי מדידה המותקנים על הטלסקופ הגדול במצפה הכוכבים CAHA בדרום ספרד. ד"ר לב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב, אחד משני חוקרים ישראלים (לצד ד"ר אביב אופיר ממכון ויצמן למדע) ששותפים לפרויקט, הסביר כי כוכבי הלכת שנמצאו מקיפים את הכוכב טיגרדן, אחד מ-50 הכוכבים הקרובים ביותר לכדור הארץ, שלמרות קרבתו התגלה במקרה בידי בונרד טיגרדן מנאס"א לפני 16 שנה בלבד, בעת חיפוש אחר אסטרואידים במערכת השמש שלנו.

הסיבה לגילוי המאוחר הוא שטיגרדן הוא כוכב מאוד חיוור. קוטרו ומסתו הם כעשירית בלבד ממסת השמש שלנו, והטמפרטורה על פניו היא פחות מ-3,000 מעלות צלזיוס. הפרויקט בו ד"ר טל-אור מעורב מתמקד במציאת פלנטות סביב כוכבים חיוורים כאלה, שנקראים ננסים מסוג M ומוגדרים ככוכבים שמסתם נעה בין עשירית לכחצי ממסת השמש. ננסים מסוג M מהווים בין 75% ל-80% מהכוכבים ביקום. בשל האור הקלוש שלהם, קשה יותר לחקור אותם מאשר שמשות גדולות וחמות יותר. החוקרים מקווים כי הפרויקט יסייע לתקן הטיה אפשרית באופן שבו אסטרונומים מבינים את שכיחותם ואופיים של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש (שנקראים גם אקסו-פלנטות).

מסע ממערכת השמש לטיגרדן b ו-c:

כדי למצוא את שני כוכבי הלכת, שקיבלו את השמות טיגרדן b  וטיגרדן c, נעזרו החוקרים בשני ספקטרוגרפים (מכשירי מדידה הבוחנים את התפלגות אורכי גלי האור המגיעים מכוכב), אחד בטווח האור הנראה והשני בתת-אדום, טווח אורכי הגל העיקרי שפולטים כוכבים קרים כמו טיגרדן. החוקרים חיפשו שינויים מחזוריים זעירים במהירות שבה זז הכוכב ביחס לכדור הארץ. שינויים אלה נובעים ממשיכת כוח הכבידה של כוכבי הלכת המקיפים את השמש המרוחקת. צורת מדידה זו מאפשרת לחוקרים לקבל תמונה דו-ממדית של מסלול האקסו-פלנטה, ולכן לגבש רק הערכה סטטיסטית של טווח משקלים אפשריים שלהן. מסיבה זו, הסביר טל-אור, הם מעריכים שמסת שני כוכבי הלכת נעה בין פעם לפעמיים מסת הפלנטה שלנו, כשהסבירות הגבוהה ביותר היא בסביבות 1.3 מסות ארץ.

אחת האקסו-פלנטות שנמצאו מקיפה את טיגרדן פעם ב-4.9 ימים, והשנייה נמצאת במסלול מרוחק מעט יותר והשנה על פניה נמשכת 11.4 ימי ארץ. מכיוון שטיגרדן הוא כוכב כל כך קטן והטמפרטורה על פניו היא פחות מחצי מהטמפרטורה של השמש שלנו, מסלול צמוד זה מציב את שני כוכבי הלכת במה שמכונה "האזור הישיב", שבו לא קר מדי ולא חם מדי, וייתכנו על פניהם מים זורמים. מים נוזליים הם תנאי עיקרי לקיום חיים, לפחות באופן שבו אנו מכירים אותם מהפלנטה שלנו. בנוסף, מערכת השמש של טיגרדן היא בת כשמונה מיליארד שנה: כמעט פי שניים מגיל השמש שלנו, כך שהיה לחיים שפע של זמן להיווצר ולהתפתח (ואולי גם להיכחד).

הדמייה של השקיעה כפי שהיא נראית בטיגרדן b ו-c (באמצע ומימין) לעומת השקיעה בכדור הארץ (משמאל). התמונה מראה את המרחק היחסי של כוכבי הלכת מהכוכב שלהם
הדמייה של השקיעה כפי שהיא נראית בטיגרדן b ו-c (באמצע ומימין) לעומת השקיעה בכדור הארץ (משמאל). התמונה מראה את המרחק היחסי של כוכבי הלכת מהכוכב שלהםצילום: A. Mendez (PHL)

בניגוד לכדור הארץ (אולם כמו מסלול הירח סביבו), שני כוכבי הלכת "נעולים" סביב טיגרדן – צד אחד שלהם מופנה תמיד לעבר השמש והשני בעלטה תמידית, הסביר ד"ר טל-אור. מסיבה זו, החוקרים מעריכים כי בכוכב הלכת הקרוב יותר, הצד המואר חם מדי לקיומם של מים נוזליים, אבל הצד האפל יכול להימצא בטווח הטמפרטורות המבוקש. בכוכב המרוחק התמונה הפוכה – הצד המואר נעים, והצד החשוך כנראה קפוא.

גורם נוסף שמשפיע על האקלים של אקסו-פלנטות, על היכולת למצוא בהם מים במצב נוזלי ועל האפשרות שיתפתחו בהם חיים הוא קיום אטמוספרה סביב כוכב הלכת. כיום, כדי ללמוד על הרכב אטמוספרה של אקסו-פלנטה, מסביר ד"ר טל-אור, נדרשים החוקרים לצפות בה כשהיא עוברת בינינו לבין השמש שלה. אז חלק מאור הכוכב המגיע אלינו משתנה בחולפו דרך האטמוספרה המרוחקת. אולם לרוע המזל, זה לא המקרה עם טיגרדן b ו-c.

רשימת כוכבי הלכת שעשויים לקיים חיים, מדורגים לפי דמיונם לכדור הארץ
רשימת כוכבי הלכת שעשויים לקיים חיים, מדורגים לפי דמיונם לכדור הארץ (ככל שהמספר קרוב יותר לאחד, כך הדמיון גדול יותר)צילום: A. Mendez (PHL)

דרך נוספת להעריך את מצב האטמוספרה של אקסו-פלנטות היא למדוד את אור הכוכב המוחזר מפניהן, אך מדידה זו היא מאוד מאתגרת מבחינה טכנולוגית, שכן ההפרדה הזוויתית בין כוכבים לבין הפלנטות שלהן על כיפת השמיים היא לרוב קטנה ממיליונית המעלה. בעשור הבא, אומר החוקר מאוניברסיטת תל אביב, אמורים להיכנס לשימוש טלסקופים שיאפשרו להפריד את האור המוחזר מכוכבי לכת כגון טיגרדן c מהאור החזק בהרבה של הכוכבים סביבם הם נעים, וכך, בתקווה, לאפשר ללמוד את הרכב האטמוספרה במספר רב בהרבה של אקסו-פלנטות.

אמנם מכדור הארץ לא נוכל לראות את הפלנטות החדשות גורמות לליקויי הכוכב טיגרדן, אולם מסתבר כי בין השנים 2044 ל-2496, דווקא כדור הארץ יימצא, במשך מספר שעות כל שנה, בין השמש שלנו לבין מערכת השמש של כוכב טיגרדן. לפיכך, מדמיין ד"ר טל-אור, אם על אחד מאותם כוכבי לכת מרוחקים יימצאו באותם שנים חייזרים עם טכנולוגיה הדומה לטלסקופים של המין האנושי כיום, והמשמשים לחיפוש דומה, יהיו להם לפחות 450 הזדמנויות טובות לשים לב לייחודה של הפלנטה הכחלחלה שלנו.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ