חוקרים גילו סימנים אפשריים לקיום חיים באטמוספרה של כוכב נוגה

צוות בינלאומי של אסטרונומים מצא פוספין בשכבת העננים סביב כוכב הלכת - גז שמקורו בתהליכים ביולוגיים. עם זאת, גם האסטרונומים מבקשים להרגיע: "זה לא אקדח מעשן"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדמייה של מולקולות פוספין על כוכב נוגה

אסטרונומים גילו סימני חיים אפשריים באטמוספרה של כוכב נוגה, כך על פי מחקר שהתפרסם היום (שני) במגזין Nature Astronomy. לפי המאמר, צוותים הפועלים בטלסקופי החלל בצ'ילה ובהוואי העידו כי בשכבת העננים של כוכב נוגה אותר פוספין (זרחן מימני) - מולקולה הנחשבת לביו-מרקר, כלומר מקורה בייצור חי.

עם זאת, גם מפרסמי המחקר וגם חוקרים חיצוניים נותרו סקפטיים. "זה איננו אקדח מעשן", אמר אחד מכותבי המאמר, האסטרופיזיקאי דיויד קלמנטס מהאימפריאל קולג' שבלונדון, "זה אפילו לא שאריות אבק שריפה על ידיו של החשוד המרכזי. אבל זה ניחוח של אבק שריפה באוויר, שמעיד שאולי קרה כאן משהו".

הסבר על הגילויים החדשים, מאת הכותבת הראשית של המאמר, פרופ' ג'ין גריבס

כשאסטרונומים מחפשים סימני חיים בכוכבים הסובבים את כדור הארץ, הם עשויים להשתמש בביו-מרקרים, או חתימות ביולוגיות (biosignatures), שהם חומרים או סימנים שמשאירים אחריהם תהליכים ביולוגיים. זה בדיוק מה שנעשה במחקר הזה, שהחל לאחר מפגש חברי של שלושה אסטרונומים בבר בהוואי. הם החליטו לחפש ביו-מרקרים בשכבת ענני הפחמן דו-חמצני המקיפה את נוגה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לכדור הארץ.

בינג' כתבות כבר עשית? | ממה מורכב היקום? כל פריצות הדרך שישנו את המחר

החוקרים התמקדו בחיפוש פוספין, שהוא מולקולה המכילה שלושה אטומי מימן ואטום זרחן. בכדור הארץ, יש רק שתי דרכים לייצר פוספין: אחת היא בייצור תעשייתי במפעלים מסוימים (הגז אף שומש כנשק במלחמת העולם השנייה), ואילו הדרך השנייה היא בתהליך ביולוגי מסתורי בבעלי חיים ובמיקרובים. חוקרים מסוימים רואים בפוספין תוצר לוואי של תהליך אחר, ואילו אחרים טוענים שלא.

ניתן למצוא פוספין "בתחתית אגמים מסוימים, במעי של חלק מבעלי החיים - בין השאר גיריות - ובהפרשות של פינגווינים", הסביר קלמנטס, החוקר הבריטי שהשתתף בכתיבת המאמר. שרה סיגר, חוקרת במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שהיתה שותפה גם היא למחקר, הוסיפה כי היא וצוותה "חיפשו כל דרך להסביר את נוכחות הפוספין - הרי געש, ברקים, מטאוריטים קטנים שנופלים לתוך האטמוספרה... אך לא מצאנו שאף אחד מהתהליכים האלו עשוי לייצר פוספין".

כוכב נוגהצילום: NASA/רויטרס

כעת, מנסים האסטרונומים להסביר איך יתקיימו חיים על הכוכב שהחוקר קלמנטס מכנה "התאום הרשע של כדור הארץ". הוא מסביר שהטמפרטורה על כוכב נוגה עומדת על 425 מעלות צלזיוס, ואין על הכוכב מים. "נוגה היא גיהנום. ברור שמשהו מאוד השתבש שם, היא כמו קורבן מחריד של אפקט החממה", אמר החוקר.

אך ייתכן שאלו רק התנאים על פני שטח הכוכב. החוקרת סיגר מסבירה שאם אכן מתקיימים שם חיים, ייתכן שהם חיים רק בשכבת ענני הפחמן הדו-חמצני, הרחוקה כ-50 ק"מ מפני שטח הכוכב. שם הטמפרטורה נוחה, בערך טמפרטורת החדר או מעט חמה יותר. שכבת העננים מנוקדת בטיפות זעירות של מים וחומצה גופרתית חומצית במיוחד - בערך פי מיליארד מרמת החומציות שלה בכדור הארץ.

כיוון מחקר אחד הוא שמקור הפוספין במיקרובים, שגודלם תא אחד בלבד, החיים בתוך טיפות החומצה הגופרתית בענניה של נוגה. סיגר וקלמנטס מסכימים שחיים כאלו בהחלט אפשריים - אך יש לחכות להוכחות נוספות. האסטרונומית ליסה קלטנגר הוסיפה שכיום, החוקרים על פני כדור הארץ פשוט לא יודעים מספיק על נוגה כדי לקבוע מה מקורו של הפוספין.

"אני לא סקפטי, אני הססן", אמר ג'סטין פיליברטו, גיאו-כימאי המתמחה בנוגה ובמאדים, שלא היה מעורב במחקר. פיליברטו טוען כי החוקרים שכתבו את המאמר לא לקחו בחשבון גילויים חדשים, לפיהם הרי הגעש על נוגה פעילים בהרבה משהיה נהוג לחשוב, ושהם עשויים להיות אחראיים להימצאות הפוספין על הכוכב. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ