תחרות הסיפור הקצר לשנת תשע"ח

הקוף — הסיפור הזוכה במקום השני

"דמעות מציפות את עיניה. היא קראה לו בן־בן. איך יכלה ככה לשכוח את עצמה. צריך לתת לו שם. "בובי" היא מנסה. השם מתגלגל טוב על לשונה, תקרא לו בובי עד שיתרגל. היא מוציאה במהירות עוד כמה חיתולים מהחדר הסגור. עוד מעט תצטרך להפעיל את מכונת הכביסה. טוב שיש לה מייבש. מה היו אומרים השכנים אם פתאום היתה תולה חיתולים. היא צריכה להוסיף לרשימת הקניות חיתולים חד־פעמיים"

שולה מורצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שולה מורצקי

במטבח ריח לא נעים. אולי מדג מלוח שקילפה, או מבצל שפרסה לפני שעה, אולי השאירה בדלי סיגריות רטובים. אולי הריח בכלל נודף מגופה. מלי מרחרחת את אצבעותיה. לא ממנה. ידיה מדיפות ריח לימוני מהקרם שמרחה. האשפה אסופה בכמה שקיות, מוכנה להורדה. היא חשבה שכרגיל, מחר תוריד את הזבל, אך ממש לא נעים כך בבית. היא לוקחת שקית גדולה ומרכזת בה את השקיות הקטנות מפח האשפה שבמרפסת ומהמשולש שבכיור. שקית אחת מטפטפת. לא פלא שיש ריח רע. מלי בודקת בקפידה שהשקית הגדולה אטומה ויוצאת מהבית בלי לטרוק ולנעול אחריה את הדלת. תרד, תעלה בשתי שניות.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ