תחרות הסיפור הקצר לשנת תשע"ח |

איתמר ולידיה, פגישה של חורף — סיפור מומלץ

"כך, בחורף ניו יורקי קפוא של דצמבר, בשנה שלפני המלחמה הגדולה השנייה, נפגשו השניים. איתמר בן אב"י ולידיה זמנהוף. הפגישה המסקרנת שמעולם לא התקיימה בין אבותיהם מתרחשת עתה — מתובלת באידיאולוגיות סותרות וברגשות סוערים כבחשמל הממגנט שבין איש לאשה שנמשכים זה למוחה ולליבה ולתווי פניה של זו, ולהפך"

יונתן מזרחי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יונתן מזרחי

ניו יורק, דצמבר 1938

מלים. מלים כמו פטישים. פטישים של מלים בשאון שואג, מתכתי, צורם. מכונות שפה מילוליות שלבן עשוי בוכנות של תנועות ועיצורים שהולמים בראשו ללא הרף. ומסביב הכל לבן. קפוא. מרוחק. מנוכר. עמודי ברזל שחורים של פנסי רחוב שניצבים כשורות חיילי בדיל לצד הבתים מאירים את מדרכת השלג באור צהבהב, דלוח, נוגה. מדרכת השלג מחזירה להם ברק חרדלי עמום. ולצדה, מדמנה של מים עכורים שמפולחים פעם אחר פעם בגלגלי הגומי הדקים של כלי רכב חורקים שמזריקים ממנה שובלי רסס של עסיס נוזלי, אפרפר, שמנוני, הניתזים ונחים על המדרכה מכוסת השלג. השלג שכבר מתחיל לקפוא ולהפוך לקרח. השלג שמאבד את התום ואת הרכות המלטפת שהיה אך כמה שעות קודם לכן עם רדתו ארצה ועתה הולך ומתנקד לו ברסס האפור והעכור. והוא הולך, ונעליו כובשות את השלג ורסס הביבים לעיסה אפרפרה דחוסה, ומשרטט בתוך כך מסלול מסומן היטב של פסיעות כהות, מפוזרות נפש, על פני לוח השלג המלוכלך.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ