הזוכה ב-1991

כאבים

"הייתי יושב על רצפת הבטון באוהל, חלקי הנשק המפורקים מוטלים בין רגלי, ואני מחליק עליהם בפיסת אריג מתועבת וחולם על מקומות רחוקים"

יוסי אבני־לוי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי אבני־לוי

ידיה של פראו טשימל פתחו בעצבנות את המנעול והיא רטנה שאין זה מן הנימוס להעירה בשעה כה מאוחרת. אנדריאס יצא ללא אומר ואני נשארתי עוד רגע, מתעלם ממחאותיה הקלושות של השוערת הזקנה, ואחר כך טיפסתי במדרגות העץ אל הדירה ונפלתי על המיטה. כמה שעות ישנתי כך, שולי חולצתי נכתמים בשיירי עוגת התפוחים, אינני יודע. ואז צלצל הטלפון ואת דיברת אלי, באותו חוש שטני שחדל כבר להפתיעני, ובחלון החלו לנשור פתותים עבים צמריריים של שלג.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ