בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאומית: שולח לך סיגליות וסובל בשקט

הכח עמידר עושה הכל כדי להתגבר על עראבה ונצרת עילית, ולרדת ליגה. בוקי נאה עושה הכל כדי שזה לפחות יעבור לה בנעימים

תגובות

זו אינה משימה פשוטה עבור אף קבוצה - לרדת ליגה כשהיריבות שלך לתחתית הן בעצם שני שקי חצץ. אבל אם יש בעולם הזה קבוצה שעדיין מסוגלת לעקוף את אחווה עראבה ונצרת עילית בדרך לליגה השלישית, זו חייבת להיות הכח עמידר רמת גן.

חודשיים וחצי ללא ניצחון. 32 שערי חובה. שלושה ניצחונות, תיקו אחד ו-11 הפסדים. ולמרות המספרים המטרידים, בוקי נאה מקבל את שחקני הכח במטח קונפטי. לפני המשחק מול ג'ת אל-אהלי הוא קשר כעשרה זרי בלונים אל הגדר, במרווחים סימטריים זה מזה. התוף מוכן, גם המגאפון. לידו נחות שתי סלסלות, מלאות בפרחים סגולים. כשביציע אולי 80 צופים, כולם מלאי חיים כמו פקידי שומה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שעיתונאי הפלילים המיתולוגי הוא האוהד האחרון של הכח עמידר. כמו באחד הסיורים המודרכים שלו בביבים של תל אביב, הוא נוטל את המגאפון ומסביר לקוון באדיבות: "מר קוון, תבין - לא יכול להיות נבדל. השחקן בסגול רץ כל כך לאט, הוא כזה עגלה, שהוא לא יכול לעקוף את הלבן גם אם הוא רוצה".

אל-אהלי, הקבוצה החמישית בהיררכיה של אום אל פאחם, באמת מתגלה כמשוכה גבוהה מדי. 25 דקות חלפו עד שכדור חופשי של האורחת עלה לאוויר באטיות שנמשכה לפחות שלוש דקות, שיפשף את ראשו של אבו ריא והגיע אל הרשת. "אנחנו צריכים שיורידו לעוד קבוצה 10 נקודות ואז נהיה מסודרים", זורק מישהו מהשורה האחרונה. "תיכף נשחרר את הנשק הסודי", מרגיע בוקי, "פופאי - תתכונן".

פופאי הוא טיפוס בן 40 לערך המסתתר מאחורי משקפי שמש כהים, לבוש במעיל עם קפוצ'ון דמוי פרווה, בפיו מקטרת שמסריחה את היציע. לא נראה שהוא מסוגל להועיל למישהו, בטח לא להכח. בכלל, נדמה שהכח לא רוצה שיעזרו לה. המאמן, רונן ויינשטיין, לא הולך לשום מקום, לסגל יש אולי פרומיל אחד של כישרון וחיזוק לא נראה באופק. הבעלים גל יוסף הוא לא הטיפוס הכי פופולרי בסביבה, אבל האוהדים בכל זאת משתדלים לא להעביר ביקורת, מסיבות מובנות. ככה ששקט, שקט מאוד בווינטר. מדי פעם עובר מטוס מעל חירייה, אקליפטוסים זזים ברוח, או שמישהו משחרר זעקה חלולה של "מה יהיה", כמו פציינט מבודד באיזה חדר אחורי בבית משוגעים.

הסוף מתקרב, ובוקי משחרר לאוויר את הבלונים שקשר לגדר. הוא אפילו קיפל כבר את התוף, אבל בזמן שהבלונים הסגולים נעלמים אל השמים הקודרים, פנדל להכח. יוגב בן סימון יורה את ה-1-1 ורץ היישר לבוקי, שממטיר לעברו ים של סיגליות. את הסלסלה השנייה הוא שומר לשער הניצחון, שלא הגיע. בסיום הוא מברך את השחקנים בדרכם לחדר ההלבשה. "תודה רבה על המאמץ", הוא חוזר בפני כל אחד מהם ומעניק להם פרחים, "יהיה בסדר. בשנה הבאה נביא שחקנים חדשים".

אחרי זה הוא מושך בכתפיו, מסתובב ללכת ומסכם: "איזה בית שימוש".



יוגב בן סימון כובש וזוכה למטר סיגליות, שלשום בווינטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#