בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

52 מרתונים ב-52 שבועות: "אולי הייתי יכול לרוץ יותר"

אחרי שהשלים 52 מרתונים ב-52 שבועות מטורפים, גייס 17 אלף דולר עבור יוניצ"ף ועל הדרך מצא אהבה, יושב טריסטן מילר במלבורן ומנסה להתאושש מ"השנה הטובה בחיי". ומה ב-2011? חפשו אותו בספר השיאים של גינס ובמירוץ במדבר סהרה

תגובות

את חגיגות השנה החדשה העביר טריסטן מילר בבטלה גמורה עם הרבה שינה, המון מנוחה וקצת שמש. מגיע לו לנוח היטב, אחרי שגמא ב-2010 אלפי ק"מ בטיסות ויותר מ-3,000 ק"מ ברגל כדי להשלים את היעד שהציב לעצמו בתחילת השנה שעברה - לרוץ 52 מרתונים מסביב לעולם ב-52 שבועות.

"אני ממש עייף, כמובן", מספר מילר ל"ספורט הארץ" מבית הוריו במלבורן, לשם שב לפני שבועיים כדי לסיים את המסע עם המרתון האחרון ברשימה, "לא ממש ידעתי איך ארגיש ברגע שאתחיל לנוח, אבל חוץ מעייפות קשה הכל בסדר ואני בריא. הרגליים שלי כואבות ואני חושב שעדיין יש לי ג'ט-לג, אבל כל השאר בסדר גמור. זו ללא ספק היתה השנה הטובה בחיי. עכשיו כשאני בבית בחתיכה אחת, אני חושב שאולי הייתי יכול לרוץ יותר".

הסיפור הלא שגרתי התחיל כשהאוסטרלי בן ה-32 חיפש התחלה חדשה בחיים, לאחר שפוטר מחברת "גוגל" ואשתו התגרשה ממנו. השתתפות ב"אולטרה מרתון" (ריצה ל-90 ק"מ) בדרום אפריקה הדליקה אצלו את הניצוץ. "פתאום חשבתי ?הלוואי שהייתי יכול להרגיש ככה כל יום'", סיפר מילר אי שם בתחילת הדרך, כשהגיע בינואר שעבר להשתתף במרתון טבריה - המירוץ השני שלו מבין 52.

כמובן שזה לא היה פשוט. "הדרך ממונגוליה לאומסק ברוסיה היתה החלק הכי קשה במסע שלי", משחזר מילר, "הייתי עייף, בודד וחולה. הבטן שלי כאבה, הייתי מיובש וממש פחדתי שאתמוטט במהלך המירוץ הרוסי. זו בהחלט היתה נקודת השפל שלי. רק רציתי לחזור לאוסטרליה ולנוח.

"בששת השבועות האחרונים כבר חיכיתי להגיע הביתה. פשוט לא הייתי בטוח שאצליח להמשיך לרוץ בלי להיפצע או לחלות. הנחיתה היתה משהו בין אנחת רווחה להתרגשות. בכל זאת, הגעתי הביתה אחרי מסע של 60 שעות מצ'ילה דרך ארצות הברית וסידני, מותש ורועד מכמויות הקפה המוגזמות ששתיתי. אם הייתי פחות עייף בטח הייתי בוכה מלראות את אמי והאחיות שלי, אבל פשוט לא היה לי כוח".

כשמתכננים מראש רשימה הכוללת 52 ריצות, תהיו בטוחים שבדרך יתגלו סיבוכים. כך מצא עצמו מילר נלחץ לאחר שהבין כי מרתון קוסטה ריקה לא ממש קיים ונאלץ לחפש תחלופות, ומהר. "התחלתי לחשוד שמשהו לא בסדר כשנכנסתי לאתר של המירוץ באינטרנט כדי לחפש איפה נרשמים ולא מצאתי. חבר שלי ממקסיקו התקשר לאיגוד האתלטיקה של קוסטה ריקה והם אישרו את החששות - המרתון נדחה ל-2011 כדי שיוכלו לסיים אותו באיצטדיון חדש שנמצא בבנייה.

"קצת נכנסתי לפאניקה, אבל הכנתי את עצמי מראש שדברים כאלה יכולים לקרות. חבר ארגנטינאי המליץ לי על המירוץ בפואבלה שבמקסיקו, אז התארגנתי להגיע לשם. החבר המקסיקאי החליט להצטרף אלי לריצה, ובסופו של דבר זו היתה ריצה מצוינת עם אווירה נהדרת. למרות השינוי, שגם עלה לא מעט כסף, זה הפך לסיפור נהדר".

מלבד ההגשמה העצמית המפרכת, עמד מאחורי המסע המטורף גם הרצון לגייס מודעות וכסף עבור ארגון יוניצ"ף של האו"ם. מילר הציב כמטרה גיוס 100 אלף דולר, אך נאלץ להסתפק בהרבה פחות. "אני קצת מאוכזב שלא עמדתי ביעד, אבל אני קרוב לגייס 17 אלף דולר, שזה סכום לא מבוטל. אני עדיין מקווה שאנשים ייכנסו לבלוג שלי, יקראו את החוויות שעברתי ויבינו ששווה לתרום עוד. זו היתה שנה קשה לכלכלה העולמית, אז איני מופתע שאנשים לא יכולים לתרום לצדקה כמו בעבר".

כדי להפוך את הסיפור ההזוי לקצת יותר קיטשי (אולי בדרך לסרט הוליוודי?), זכה מילר גם להתאהב דרך הריצה. "הפכו את זה לקצת יותר ממה שזה, כי לא ממש הכרתי אותה במהלך הדרך, אלא נפגשנו במועדון הריצה באוסטרליה לפני שנסעתי", מצנן מילר מעט את ההתלהבות התסריטאית, "אבל הרומן באמת התחיל כשהיא באה לבקר אותי השנה בספרד. הסכמנו שכשאחזור לאוסטרליה ננסה לפתח את זה למערכת יחסים. עכשיו אנחנו כבר שבוע וחצי ביחד, והכל טוב. גם היא דפוקה כמוני - היא כבר רצה כמה מרתונים ואפילו השלימה שניים וחצי מירוצי אשת הברזל".

כעת חסרה רק דרך ראויה להנצחת המסע הקסום. "אחד החברים שלי כבר הגיש בשמי בקשה לספר השיאים של גינס, אבל עדיין לא שמענו מהם", מעדכן מילר, "נרשמנו לשיא תחת קטגוריית ?הכי הרבה מירוצים בהכי הרבה מדינות ויבשות בשנה אחת'. עד עכשיו לא היה שיא כזה, אז אני אופטימי, אבל בטח לא ייקח הרבה זמן עד שמישהו ירוץ יותר וינצח אותי".

ומה הלאה עבור "איש המרתון"? האם יש סיכוי שהשנה החדשה תתעלה על זו שקדמה לה? "עשיתי כבר כמה תוכניות. אני מתכנן להתחרות ב'מרתון דה סבלה' - מירוץ של 250 ק"מ בשישה ימים במדבר סהרה. זה אמור להיות המירוץ המפרך ביותר על פני כדור הארץ!".



טריסטן מילר פוגש את שער הניצחון בפאריס, במהלך השנה. 'בטח לא ייקח הרבה זמן עד שמישהו ירוץ יותר ממני'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#