בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סקי: מארבע יוצא אחד

טורניר "ארבע הגבעות", סדרה צפופה של תחרויות קפיצות סקי באוסטריה ובגרמניה, הפך ברבות השנים לפסגת החלומות של כל גולש בעל יומרות. הצבע הלבן מהווה רקע מושלם לאחת היריבויות הכי חמות שיש

תגובות

זה מתחיל מעט אחרי חג המולד ומסתיים מספר ימים לתוך השנה החדשה. ארבעה מפגשים לאורך תשעה ימים מתישים, הרבה נסיעות ולא מעט נקודות שיכולות להשפיע על העונה כולה. איש אינו מוכן להחמיץ זאת, אבל כולם נרגעים כשזה נגמר. ואלו לא משחקי חג המולד בכדורגל האנגלי.

מדובר בטורניר "ארבע הגבעות" בקפיצות סקי, והוא יכול להיות עניין מסחרר למדי. תראו מה עשה, למשל, ליאנה אהונן הפיני, שלפני שלוש שנים זכה בטורניר בפעם החמישית וקבע שיא. חודשיים מאוחר יותר, כשהודיע על פרישה, סיפר: "את ההחלטה קיבלתי כשניצבתי בראש דוכן המנצחים בארבע הגבעות". פחות משנה לאחר מכן, אגב, כשהסחרור הסתיים, הוא שב להתחרות.

כבר כמעט שישה עשורים, מאז 1952, שכל שנה מסתיימת והבאה אחריה נפתחת בטורניר ארבע הגבעות - סדרה צפופה של ארבע תחרויות קפיצות סקי המתקיימת באוסטריה ובגרמניה. כיום מהווה הטורניר חלק מסבב גביע העולם - תחרות בתוך תחרות - כך שמעבר לתואר המוענק בו, הוא גם בעל משמעויות במאבק העונתי כולו.

"זה האירוע הלוהט ביותר", כתב הפרשן אנדראס קופ בעיתון האוסטרי "נוין זוחר צייטונג", "מספר הקפיצות, בנוסף למסעות, הופכים אותו לקשה ביותר. צריך להיות בכושר פיסי עילאי וחזק מנטלית כדי לשרוד את זה, שלא לדבר על לנצח". סיימון אמאן, האלוף האולימפי, מגדיר זאת בפשטות: "זה טורניר בעל משמעות מיתית".

את המיתוס הזה מנסים להדגיש ראשי הטורניר. לראשונה זה שנים לא מוצמד לשמו ספונסר כלשהו. פשוט "ארבע הגבעות". "אנחנו נכנסים לעידן חדש", אמר נשיא הטורניר, אלפונס שראנץ, "כעת אנו מסוגלים לחזות בדבר שהננו כבר שנים רבות: טורניר ספורט החורף השנתי החשוב בעולם".

נוער הגבעות

מן הסתם יימצא מי שיפתח בוויכוח בנוגע לטענה האחרונה, אבל עבור קופצי הסקי אין ספק. אמאן - אלוף אולימפי, אלוף עולם, כל מה שתרצו - ניגש לעונה הזו עם מטרה עיקרית אחת. "זכיתי בכל, וכעת הגיע הזמן לארבע הגבעות", הצהיר לקראת הטורניר, "מעולם לא הייתי פתוח כל כך לגבי רצוני לזכות בתחרות כלשהי. אני מרגיש הרבה יותר לחץ מכפי שאחוש, למשל, באליפות העולם בפברואר. בעבר ניפקתי תוצאות טובות כשנתתי הכל בתחרות אחת, אבל האתגר הוא לעשות זאת בארבע תחרויות, אחת אחרי השנייה, כמעט ללא מנוחה. יהיה נפלא להשלים את החסר ברשימת ההישגים".

את עונת 2010/11 פתח אמאן בצורה חלשה למדי, אחרי שנת שיא שהניבה שתי מדליות זהב אולימפיות וזכייה בסבב גביע העולם. פציעה בגב לא עזרה, אבל השווייצי בן ה-29 מודה: "בחורף שעבר הכל הלך באופן מושלם, הגשמתי את היעדים הכי בלתי מושגים שקבעתי לעצמי. אחרי שיא רגשי כזה, הריקנות בלתי נמנעת".

בשבע התחרויות שקדמו לארבע הגבעות, מקום שלישי היה הישג השיא של אמאן. בהתחשב במטרתו העיקרית, לא בטוח שזה רע. רק פעמיים בעשור האחרון הצליח המוביל בסבב לזכות בטורניר היוקרתי. אז אם מישהו צריך לדאוג, זהו תומאס מורגנסטרן. לא שהוא נוטה להיות טרוד בדברים כאלה. "אני לא חושב יותר מדי על תוצאות, מיקומים, יריבים וכדומה", אומר האוסטרי בן ה-24, "אני רוצה ליהנות ולא תולש שיער בגלל התואר בארבע הגבעות. קפיצות סקי אינן הדבר החשוב ביותר בחיי".

עד כה, העונה הזו בהחלט שייכת למורגנסטרן, שבחודש דצמבר ניצח בארבע תחרויות גביע עולם רצופות ופתח פער בראש הדרוג. הניגוד לפתיחת העונה של אמאן די מאפיין את הקריירה שלהם. אמנם שניהם הותירו חותם כבר בגיל 16 - אמאן התחרה באולימפיאדה, מורגנסטרן זכה בתחרות גביע עולם - אבל נדיר לראות אותם בשיא במקביל.

כשמורגנסטרן זכה באולימפיאדת טורינו 2006 בשתי מדליות זהב, אישית וקבוצתית, אמאן נותר בידיים ריקות; כשמורגנסטרן (ב-2008) ואמאן (ב-2010) זכו בסבב גביע העולם, היו להם יריבים עיקריים אחרים; כשאמאן זכה בוונקובר 2010 בשתי מדליות זהב אישיות, מורגנסטרן הסתפק בזהב הקבוצתי.

שלוש מדליות הזהב שצבר בשתי האולימפיאדות השוו את השיא האוסטרי של טוני סיילר, אבל השמחה של מורגנסטרן היתה חלקית. מאז הוכתר ב-2008 לאלוף סבב גביע העולם, שילם האוסטרי על חוסר יציבות כרוני ומצא עצמו בצלו של גרגור שליירנזאואר, שבדיוק כמוהו פרץ לתודעה האוסטרית כבן עשרה.

בעוד שליירנזאואר רשם לפני האולימפיאדה 30 ניצחונות בתחרויות בסבב, מורגנסטרן נשאר הרחק מאחור עם 14; בתחרויות האישיות בוונקובר, בזמן שמורגנסטרן נותר בידיים ריקות, שליירנזאואר זכה בשתי מדליות ארד; כמובן שגם בתחרות הקבוצתית גנב הצעיר את הכותרות עם קפיצה אדירה שהבטיחה לאוסטריה את הזהב.

"נהגתי להיות הדמות המרכזית, ואז התקשיתי להסתגל לעובדה ששליירנזאואר שם", הסביר מורגנסטרן לאחרונה, "כעת חזרתי ליהנות מקפיצות סקי". בן ארצו ויריבו, אגב, עובר עונה חלשה, ופציעה בברך חיסלה את שאיפותיו להתמודד בארבע הגבעות.

בתחרות הפותחת בארבע הגבעות, בשבוע שעבר באוברסדורף, לא היו הפתעות. מורגנסטרן ניצח בהפרש גדול. סוון הנוואלד הגרמני, היחיד שניצח בכל ארבע התחרויות באותה שנה, כבר הביע חשש כי האוסטרי ישווה את הישגו, אלא שכל כך הרבה מפגשים בפרק זמן קצר תמיד יכולים להוביל לבלתי צפוי.

כך קרה בשבת בגרמיש-פרטנקירשן. רוח עזה היקשתה על הקופצים, אילצה אותם להמתין זמן רב ולבסוף להסתפק בקפיצה אחת. מורגנסטרן סיים במקום ה-14, אמאן ניצח והכריז: "כפי שראיתם, עדיין יש בי את האש הדרושה".

שלשום הגיעו הקופצים לתחרות השלישית, והאש של אמאן כבתה. בעוד השווייצי הסתפק במקום הרביעי באינסברוק, מורגנסטרן חזר לנצח וביסס את יתרונו בדרוג הכללי של ארבע הגבעות. מחר יסתיימו המסעות, כשהקופצים יתמודדו בתחרות האחרונה בבישופשופן. הסיכויים נוטים לטובת מורגנסטרן, אבל לגבעות המושלגות חוקים משלהן.



אמאן תופס גובה ועל הדרך קצת נוף, השבוע בתחרות. למטה: מורגנסטרן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#