בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרתון טבריה ה-34: על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה?

גשם, פסטה, סיגריות, חיפוש אחר בירות, טקטיקה, לב-ריאה, קו סיום. אלה הדברים שגילה אודי שרבני ביום הראשון של מרתון טבריה. הדבר האמיתי, מירוץ ל-42 ק"מ, יוזנק היום. אבל זה כבר סיפור למבוגרים בלבד

תגובות

נדרשות לו, לרץ המרתון, שתי רגליים. נדרש לו מספר על החזה, מכנסיים עם שסע בצדי הירך, נעליים נכונות, אורך נשימה ואורך רוח. נדרש לו גם ספונסר, לרץ המרתון. לאחר מכן זה כבר הוא ומחשבותיו. חילוק נכון של דמיונו, שימוש נבון בתאי מוחו, שמירה ויציאה לנושאים חדשים לפי קילומטרים. אם כן, נדרשות לו, לרץ המרתון, חלוקה נושאית. בהתחלה זה רק הוא, באמצע זה רק הוא, ובסוף, זה רק הוא.

נדרש לו, לרץ המרתון, לחיות כאדם בודד. הוא צריך לאהוב פסטה, גם אם לא נולד כאוהב פסטה. אשתו (אם הוא נשוי) צריכה לקחת בחשבון כל יציאה למסעדה איטלקית. אחרי הכל, בילוי בשבילה היא שגרה בשבילו. ייתכן שרץ המרתון ישתמש באירוניה עצמית כאשר הוא מדבר עם אשתו כשהם מוזמנים למסעדה איטלקית: "את מזמינה אותי לפסטה הערב? כנראה שהולך להיות לי בוקר ארוך איתך מחר".

ארוחת הפסטה (תצלומים: גיל אליהו)

אבל לפני כן, לפני כל זה, אוטובוס של עיתונאים יוצא מרחוב קפלן בתל אביב. במושבים האחרונים רוב בולט לעיתונאים מאתרי האינטרנט. שאלה: אם האוטובוס הזה מתנגש בקיר, מי מעלה את הידיעה על כך הכי מהר? אני סופר כמה אנשים אנחנו, תשובה אי-זוגית נותנת לי תקווה זמנית להיות בחדר משלי בבית המלון. לאחר מכן, בקבלה, אתבדה. האוטובוס עוצר בבת שלמה, הנהג טברייני, מחשב גשמים, מחשב זמנים. טברייני אוהב טבריינים? לא. הוא דג אותם ויושב בקפיטריה.

טבריה נפתחת לך עם בור בתוכה. הבניינים מרכלים על העמק, דירות צפופות בתוך בניינים צפופים. סביב, בשטחים הפתוחים, קברים ישנים שכובים נפולים כמו אבני בזלת שהתייבשו מנחירי הר געש. ההיסטוריה פה לא מטיבה עם ההווה, וההפך. אין כבוד להיסטוריה. היא מלוכלכת בלי בדל רומנטיקה. האוטובוס לא מורשה להיכנס אל הכביש המחבר לבית המלון, אנחנו יורדים ועושים את זה באופן רגלי. בינתיים, רצים מתחממים לריצת 10 ק"מ, ואחרים מתחממים בשביל הכסף הגדול למחרת (היום), 42 ק"מ.

שמח? "מבסוט"

34 שנים שטבריה מארחת (איך לא) את מרתון טבריה. המרתון הכי ותיק בארץ, הכי מיוחד. מכל רחבי העולם אנשים באים בשביל דבר אחד - לרוץ. להיות לבד עם עצמם, לזנק, לחלק נכון כוחות. ובכן, מהם החיים אם לא חילוק נכון של הכוחות. אבל לפני כן, יום לפני, תחרות של 10 ק"מ. מירוץ צה"לי מעורב עם אישי. קבוצות בתי הספר משולבות עם אלופי משנה, מדריכי קצונה עם מקצועני ריצה. הדיאלוגים עוברים כמו חבל מקשר בין רץ עיוור לחברו. שני נערים מהטכניון יורדים מהאוטובוס 20 דקות לפני הריצה: "תגיד, איפה יש פה חנויות". בהמשך. אתם הולכים לרוץ? "כן, אנחנו מהטכני. איפה החנויות אמרת?". שם. למה אתם מעשנים לפני ריצה? "סתם. אז אפשר לקנות בירה שם?". אתה הולך לשתות עכשיו? "כן אחי, צחוקים. לרוץ בראש טוב".

הריצה בגשם

יריית הפתיחה של מירוץ 10 ק"מ. הזנקה. דוחק בתחילה, פתחי אוויר באמצע. רווחים גדולים בסיום. התמקמות מאחורי קו סיום זו סתירה פנימית. אנחנו מתמקמים מאחוריו, אם כן. אנחנו סתורים פנימית, אם כן. מחכים לרצים הראשונים. ברקע משדרים רמקולים שירים שלא מתאימים לאירוע, כמעט עצובים מדי, יותר מדי "בסדר". מצלמה אלקטרונית מחכה לזיהוי רץ, זמנו, כיסו וכעסו. מה צריך אדם בחייו יותר מזיהויו וזמנו? כל רץ מרתון מת מחדש בכל תחילתו, אבל חי מחדש עם הנצחתו.

ג'ירמה אמרה, בן 23 מפתח תקוה (אגודת "אורן ישראל"), זוכה במקום הראשון. עשרה ק"מ בזמן של 30:23. המירוץ הגיע אליו בזמן טוב, באמצע פגרה. קשה לראיין מישהו אחרי ריצה, אתה הנודניק הכי גדול ביקום. אני מפגיז, הוא מפגיז. כמה פעמים עשית את המירוץ הזה? "שלוש פעמים. פעם ראשונה במקום הראשון". שמח? "מבסוט". למה אתה לא משתתף במרתון הרגיל? "עוד לא, יש לי זמן. זה לא הגיל שלי". מה זאת אומרת? אתה מעל גיל 18. "אני מתכוון שאני קודם כל רוצה להביא תוצאות טובות בקטנים".

מאור טיורי היא הראשונה מבין הנשים. גם היא "אורן ישראל". זמן טוב של 35:21. היא גם אלופת הארץ במירוצי חמישה ועשרה ק"מ. לומדת בארצות הברית. היית פעם מקום ראשון כבר במירוץ הזה? "כן, זו לא פעם ראשונה". כמה זמן את כבר רצה? "מגיל 12". סליחה על השאלה, אבל יש בזה כסף? "לא, ממש לא". ולמה לא להתקדם למרתון הגדול? טיורי עונה אותה תשובה כמו ג'ירמה. כנראה שיש פה סלנג שלא הבנתי. "אני לא בגיל עדיין". אבל את מעל 18. "אני קודם רוצה להשתפשף במירוצים הקצרים יותר".

שחר צוברי

והנה, אולי מרתון הוא ספורט למבוגרים? אולי אורך הנשימה קשור גם לאורך הנשימה האחר, הלא מטאפורי? וההפך.

אתה פסיכולוג!

הרצים מסיימים את ריצתם וממלאים את השטח שמאחורי קו הסיום. אם תרצו, המסלול הוא הסרט, השטח שמאחוריו הוא גרסת הבמאי. הקול הוא קול אלוהי הריצות. שחר צוברי, כן, הבחור שלנו בשיט, מסיים גם הוא לרוץ. הוא פה בשביל הכושר. תראו לי שחקן כדורגל שיטריח עצמו לטבריה. מה ההבדל הכי גדול בין שני המקצועות האלה? "זה פשוט מאוד שני סוגי ספורט שונים. התובענות בריצה היא קשה יותר, אחרת. יש טקטיקה אחרת בריצות ארוכות, אבל בסופו של דבר יש מסלול וכולם רצים עליו.

"אצלנו, בשיט, הנקודה היא אחרת. יש נקודת סיום אחת, אבל כל גולש בוחר את הדרך שלו מנקודה לנקודה". למה אתה עושה זאת? "חלק מתוכנית האימונים. חיזוק שרירים, לב-ריאה". איך הראש עובד? יש הבדל בין ריצה לגלישה? "כן, כשאני רץ, המבט שלי כל הזמן על השעון ושעון הדופק. בים אני מחפש יותר את התכנון, והערנות היא אחרת. אתה צריך להיות ער ולקפוץ על הזדמנויות".

וכמו בכל מקום, יש הרבה טיפוסים צבעוניים. אני בוחר, רנדומלית ובאופן כמעט סטיגמתי, במראה חיצוני שייתן לי כאן משהו אחר. אני מקבל את זה בדרגה גבוהה משחשבתי: קובי אורן, פסיכולוג קליני-דינמי, מעוטר זקן סטייל סולן להקת מטאל, רץ - שימו לב - 10 ק"מ, אחרי שבבוקר סתם רץ בשביל הכיף, כחימום, 21 ק"מ.

קובי אורן

בשלוש בבוקר ירוץ עוד 42 ק"מ כאימון/חימום למרתון עצמו, שהוא, כן, 42 ק"מ. 115 ק"מ ביומיים! למה, לעזאזל? "אני מתחום שנקרא 'אולטרה מרתון' ומה שקורה פה היום הוא אימון בשבילי לקראת מאי, אז יש אולטרה מרתון של 210 ק"מ. זה בעצם כמו חמישה מרתונים". כן, אבל למה? "מרתון בשבילי זה לא אתגר. אני רץ 22 שנה". אתה פסיכולוג! מה הצורך הנפשי שלך בזה? "להירגע". יותר כיף לך לרוץ לפי זמן או מרחק? "לפי שעות".

תארו לכם. טקס חלוקת הפרסים מתמזג כמו הריצה: הרצים הצה"ליים מתמזגים עם האזרחים. הגביעים מונפים בבמה קטנה שמאחוריה בית כנסת עתיק. עוד מעט זה ערב, ולאחר מכן זה ערב פסטות. אני חושב על המשפט שהזוכה ג'ירמה ארמה אמר לי היום. מה המטרה בחיים שלך? "להגיע כמה שיותר רחוק". יש משפט שמשלב פיסיות ומטאפורה יותר מזה? לפעמים כל מה שזקוק לו אדם זה משפט אחד. היום, היום הגדול, המרתון. אני בולס פסטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#