תנו לנו פחות במונדיאל

דעת מומחה צלם

מיקי קרצמן, דעת מומחה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיקי קרצמן, דעת מומחה

מקסיקו 1970 היה המונדיאל הראשון שלי. צפיתי בו על מסך שחור-לבן בסלון ביתנו בארגנטינה. הופעתה של נבחרת ישראל במונדיאל נראתה לי טבעית לחלוטין, כמו זו של כל מדינה אחרת המשחקת כדורגל. בדיוק כמו ברזיל, הזוכה. אבל מאז...

אני מניח שכל אוהד כדורגל סופר את שנות חייו על פי המונדיאלים, פעם בארבע שנים, וכולנו מחכים כעת לברזיל 2014. מסכי הפלזמה יהיו אז גדולים יותר, איכויות השידור טובות יותר ואנחנו, "המאמינים", נתכנס סביב מזבח "סוני", "LG" או כל מותג יפאני אחר, חד יותר, גדול יותר ובעיקר - עם הרבה יותר הילוכים חוזרים. על השופט ניתן יהיה להתלונן בזמן אמת ומכמה שיותר זוויות. אולי אפילו נעדיף הדמיית מחשב, בדיוק כמו במשחקי הטניס, שלא יהיה מקום לספק. הכל יהיה חד כמו סכין של טושיבה.

אנחנו רוצים ריאליטי, כמו בטניס. שהשחקנים יוכלו לערער על החלטת השופט ויפסיקו את המשחק כדי לצפות יחד עם כ-30 מיליארד איש מי צודק. לא רוצים ששחקנים כמו טבס או מראדונה יגנבו משחק בגלל מגבלות טכנולוגיות. לשם זה הולך, אלא אם נבין שכדורגל הוא לא טניס ושאיננו חייבים לדעת או לראות הכל, שפיתחנו חיבה מיוחדת לאותם שחקנים שמתקלים בקטנה מעבר למבטו של השופט. ההיסטוריה של הכדורגל תהיה מרתקת הרבה פחות ללא מחלוקות כמו השער של הרסט בגמר 66' או יד האלוהים של מראדונה.

מתחילת מונדיאל 54' עברו השידורים לצבע, התמונה השתפרה, פותח ההילוך האטי, המסכים גדלו, אך ה"מטא-נתונים" שהזריקו לנו במונדיאל האחרון רק קילקלו את החגיגה. אנחנו, המורעלים, מבקשים לראות ולדעת פחות. פחות מצלמות ונתונים, יותר קללות וכעס - זה חלק בלתי נפרד מהענף. את הטניס תשאירו לטניס.

הסופר הצרפתי גוסטב פלובר אמר: "ככל שהטלסקופים יהיו משוכללים יותר, כך יהיו יותר כוכבים". אנחנו מסתפקים בכוכבים שאנו רואים. תנו לנו את מסי בדו-ממד, "באמיתי", לא בטלסקופים ולא בהדמיות מחשב. רוצים כדורגל לואו-טק.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ