בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איטליה: יש עתיד לדן פטרסון

דן פטרסון זכה בתארים וקנה מעמד, אבל הוא כבר לא רוצה להיות רק כוכב פרסומות לפסטה. בגיל 75, אחד המאמנים המעוטרים באירופה חוזר לקדמת הבמה אחרי חצי יובל כדי לשקם את מילאנו ולהראות לכולם שלזקן הזה יש עדיין כמה תרגילים בשרוול

תגובות

לכאורה, חייו של דן פטרסון לא היו יכולים להיות טובים יותר. המאמן האמריקאי, שזכה בכל תואר אפשרי במילאנו באייטיז, פרש ב-1987 עם גביע אירופה ביד, עבר לכורסת פרשן טלוויזיה והפך לכוכב פרסומות ולאוטוריטה באיטליה בכל הנוגע לכדורסל ולספורט אמריקאי.

כשהוא יוצא למרפסת ביתו, המפואר כמובן, הנוף הנשקף לפניו מורכב מבית האופרה לה סקאלה ומהדואומו המפורסמים. עם שובו לסלון, פטרסון מתרווח על הספה המפנקת כשכוס תה קר בידו (תוצרת "ליפטון" כמובן, חברה שהפכה מזוהה עמו), מדליק טלוויזיה מגוחכת בגודלה וצופה בעצמו מפזר פניני חוכמה - באיטלקית מושלמת - בערוץ "ספורטיטליה".

אלא שבצעד מפתיע, פטרסון, המכונה "המאמן" (בה"א הידיעה) באיטליה, החליט להיענות להצעתו של ליביו פרולי, נשיא מילאנו המדשדשת, והותיר מאחור את מנעמי החיים כדי לחזור לתפקיד הסיזיפי אותו נטש לפני כמעט חצי יובל.

"ברור שעדיף לשבת בבית, לזפזפ בשלט ולזמזם לעצמך שיר מזדמן, אבל מדי פעם צריך לענות כשהצד הפראי קורא לך, וזה בדיוק מה שהפנייה ממילאנו היתה עבורי", נימק פטרסון את החלטתו להעניק לעצמו מתנה מסוג אחר לרגל יום הולדתו ה-75 שחל ביום ראשון, "אני מבין שאני לוקח סיכון ושאהפוך למטרה, אבל איני מפחד. לא הייתי חוזר עבור קבוצה אחרת, ואני מגיע מכל הלב. אני יודע שהכדורסל השתנה ושאיאלץ להתרגל אליו, ברור לי שהמצב אינו הפוך".

את מילאנו הגדולה ההיא שאימן פטרסון, פיארו שמות כדינו מנגין, בוב מקאדו ומייק דאנתוני, שהעבירו צמרמורת בגב היריבות. הקבוצה הנוכחית, המאופיינת בעיקר בשחקנים בינוניים ובמעט כוכבים (מרקו מנצ'ינלי ואיברהים ג'אבר), מעניקה לרוב כאב לב לאוהדים. בשנים האחרונות פתח הבעלים ג'ורג'יו ארמאני את הכיס במטרה להתחרות בשלטון היחיד של סיינה ולחזור להוות כוח משמעותי באירופה, רק כדי להתאכזב בכל פעם מחדש. אפילו פטרסון, שהגיע למשחקי הקבוצה לעתים נדירות מאז פרש, הודה כי "אני נמצא בשלב כזה בחיי שבו פשוט לא אצפה בכדורסל גרוע", רגע אחרי שנטש במהלך הרבע השלישי עוד הופעה מביכה של מילאנו בשנה שעברה.

גם העונה לא חל שינוי בסטטוס האנמי, והקבוצה שוב לא עמדה בציפיות האופטימיות שנזרעו בקיץ. אחרי ההדחה המוקדמת מהיורוליג הגיע הפסד ליגה שהוריד את הקבוצה למקום השלישי, ובעקבותיו פיטר פרולי את פיירו בוצ'י, המאמן בשנתיים האחרונות. פטרסון היה הראשון לקבל ממנו טלפון. "נכון שהוא לא אימן הרבה זמן, אבל מספיק לשוחח עמו שתי דקות כדי להבין שאין בקיא ממנו בכדורסל המודרני", הסביר פרולי לאחר שהציג את הרכש החדש-ישן, "דן יעניק למועדון סביבת עבודה נינוחה ומוטיבציה להצליח. מטרתנו כעת היא לזכות בגביע ובאליפות".

יאללה, דם!

ההודעה על חזרתו התקבלה ברגשות מעורבים באיטליה. מצד אחד, מדובר באישיות אהודה ביותר, בעלת רזומה ארוך של הישגים. מאידך, קשה לעכל מינוי של אדם שלא אימן 24 שנה, במהלכן שיווק תה ופסטה (עד היום צועקים לעברו את משפט המחץ הזכור: "תמשיכי להזרים את הפסטה, מאמא") ותירגם לאיטלקית את הגיגיו של האלק הוגן במשדרי היאבקות.

המאמנים שנדמה כי היו פה תמיד

וכמובן, יש את העניין הקטן של הגיל. "אל תסתכלו על גילו, האיש היפר-אקטיבי", מיהר להגן עליו מנגין, כיום נשיא פדרציית הכדורסל האיטלקית, "יש לו יותר מרץ מהרבה בני 20 פלוס שאני מכיר. הוא יודע איך להתנהג עם קבוצה צעירה וכיצד להגיע לשחקנים. מבחינה מקצועית, אין בכלל על מה לדבר. הוא מאמן נהדר ומוטיבטור אדיר, שתמיד חידש. הרי הוא המציא את ההגנה האזורית 1-3-1".

ועדיין, יש המאמינים כי השיקולים מאחורי מינויו של פטרסון היו קשורים פחות למוח הכדורסל הפורה שלו. "בראש ובראשונה, במילאנו רוצים להרגיע את המערכת", טוען ג'יאני פסקוצ'י מ"יורובאסקט", "פטרסון פופולרי מאוד בקרב האוהדים ויש לו קשרים מצוינים עם התקשורת, וזה היה הכי חשוב למועדון. ייקח לו זמן להתרגל מחדש, אבל בגלל זה הוא דרש להשאיר את העוזר של בוצ'י, גיורגו ואלי, שמכיר היטב את השחקנים. אני צופה שהוא יהיה יותר דומיננטי מפטרסון בתקופה הקרובה".

פטרסון, שאת פרישתו נימק בזמנו במלים "מספיק, זכיתי בהכל, אין טעם שאשאר", נשמע לפתע מאותגר ונמרץ. "אני כאן כדי לנצח משחק אחרי משחק (בינתיים, אגב, ניצח שני משחקים שקידמו את מילאנו למקום השני - א"ז). אני רוצה שהשחקנים ייתנו את המיטב כי לאוהדים מגיע לראות אותם יורקים דם על הפארקט".

המנטרה הזו, שמסמלת לחימה חסרת פשרות, מוכרת היטב לכל מי שעבד עם פטרסון או התמודד מולו בעבר. יאיר שרון, ששימש עוזר מאמן במכבי ת"א כשזו הפסידה בגמר היורוליג ב-87' למילאנו של פטרסון, נזכר: "שיחקנו נגדם שלוש פעמים באותה עונה. כשהם באו ליד אליהו, צביקה (שרף) ואני ניסינו לרגל אחריהם באימון והופתענו שבבוקר המשחק הם ערכו אימון מלא, בניגוד לשאר הקבוצות שהיו עושות חימום וקליעות. זה היה אימון קשה, עם פיצוצים".

באיטליה לא צופים שפטרסון ימשיך במילאנו מעבר לעונה הנוכחית, אבל מי יודע. בקצב בו מתגלגלת הקריירה שלו, פטרסון עוד עשוי לחזור לעמוד על הקווים גם ביורוליג. "הוא הביא לאירופה כדורסל אמריקאי, אבל גם התאים עצמו לכדורסל האירופי", מסכם מיקי ברקוביץ', שהתמודד מספר פעמים בעבר עם הקבוצות החזקות שהעמיד פטרסון במילאנו, "זה שהוא חזר לאמן מראה שיין ישן הוא יין טוב".



דן פטרסון מקבל תשומת לב מהתקשורת, באירוע הצגתו כמאמן מילאנו בתחילת החודש. ''לא הייתי חוזר עבור קבוצה אחרת''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#