בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

NBA: עכשיו טים דונגי מבקש שיהמרו עליו

טים דונגי, שופט ה-NBA שהורשע בהימור על משחקים, השתחרר מהכלא והתחיל לשקם את חייו, אלא שבמהרה התברר לו שזו לא תהיה משימה פשוטה: המשפחה מתנכרת, החברים הקרובים נטשו אותו ושוק העבודה לא מגלה רחמים כלפי עבריין לשעבר

תגובות

את טים דונגי פגשתי בפעם הראשונה בערב קריר בחודש נובמבר בסראסוטה, פלורידה, שנה אחרי ששוחרר ממאסרו. הוא נראה רזה מכפי שהיה כשופט NBA, כמעט כחוש, עם פנים ארוכים ושיניים בולטות וארנביות.

הערב מיועד לארוחה משפחתית - הוא בחר במסעדה איטלקית בקניון הקטן בעיר - וסביבו יושבות חברתו החדשה קרוליין, בתה בת ה-12 ושתי ילדותיו בנות העשרה, ברידג'ט ומולי. שתי בנותיו האחרות, גם הן בנות נוער, סרבו להזמנה. הן לא רצו שום קשר לאביהן או לארוחת הערב הזו.

לדונגי לא היה קל לחדש את הקשר עם בנותיו. "הן נאמנות לאשתי לשעבר", הוא מסביר, "לא לי". ברידג'ט שקטה לאורך כל הערב. מולי בעלת הפנים המנומשים מתמרדת. הוא אמר לה ללבוש מכנסיים ארוכים בערב הקריר הזה. היא בחרה בביגוד קצר כדי להציג לראווה את המגפיים החדשים שלה.

טים דונגי עם קובי בראיינט, בימים שעוד הרוויח 300 אלף דולר בשנה. למטה: דונגי כיום (תצלום: גטי אימג'ס )

לאורך 13 שנותיו כשופט NBA היה דונגי אב בדרכים, הרחק מביתו במשך ימים שלמים ואז קליל בצורה מופרזת כשהוא בבית. אבל ב-2007 הוא נעצר בשל שימוש והעברת המידע שהיה ברשותו בנוגע להנחיות הליגה, הבטים באישיות של שופטים אחרים, הפילוסופיות של מאמני NBA ומצבם הפיסי של שחקנים, לשם הימור על משחקי ליגה, גם כאלה בהם שפט.

"זה לא שונה משימוש במידע פנימי בוול סטריט", הוא אומר כעת, "חוץ מהעובדה שאני לא השפעתי על הכלכלה". בתקשורת, עם זאת, הוא הפך ל"שופט הנוכל", "השופט שמטה משחקים", "השופט שהמיט חרפה", ש"הלשין" על חבריו ועמיתיו כדי להציל את עורו. מאז, יחסיו עם בנותיו אינם כפי שהיו. "זה הורס אותי", הוא מודה.

במשך 15 החודשים בהם שהה הרחק מהציבור - חלקם בבתי סוהר פדרליים ואחרים בבית מחסה, כולל 15 ימים בבידוד - דונגי גם התרחק מאשתו ומכמות משמעותית של חברים קרובים.

בכלא הוא לא יצר חברויות חדשות. כאשר סיפר לסוהר על כל ההימורים המתרחשים בין כותלי כלא "פנסאקולה", דונגי שמע "דיבורים על נקמה פיסית". כמה ימים מאוחר יותר הוא חלף על פני אסיר אחר, שהתחיל לצעוק "מלשן! מלשן! מלשן!" לפני שהכה בברכו באמצעות מברשת לצביעה בעלת ידית ארוכה. לבסוף נזקק דונגי לניתוח, אותו נאלץ לממן בעצמו.

חרף הרשעתו, דונגי זוכה בסראסוטה ליחס שמזכיר יותר סלבריטאי מאשר פושע. בערב המשותף שלנו, אדם בעל שיער שיבה משולחן סמוך נופף לו רק כדי לנסות לפתוח בשיחה, ואישה מחייכת לא הפסיקה לפנות אליו ברחוב. "איש אינו מכיר את רוב האנשים שמשתחררים מבית הסוהר", אומרת לי קרוליין, המוטרדת בבירור, "אבל מאז שטים הופיע בתוכנית '60 דקות', כולם מכירים אותו".

בלאס וגאס דווקא מתעניינים

זה דבר אחד להיות ידוע לשמצה. מציאת עבודה היא עניין אחר לחלוטין. כשדונגי שוחרר הוא שלח את הרזומה שלו ל-150 משרות פנויות והוסיף מכתב שהסביר את עברו. מעסיק אפשרי הזמין אותו לראיון מבלי לקרוא את הפתק המצורף. "הבחור הזה אומר, 'היי טים, אתה נפלא. שופט NBA! מדוע עזבת עבודה כל כך נהדרת?'", מספר דונגי, "האיש מעולם לא קרא את מכתבי. הוא חשב שנטשתי משרה של 300 אלף דולר בשנה לטובת אחת של 47,500. אחרי שקרא אותו, הוא אמר 'אה, אני לא חושב שזה יצליח'".

מעט מאוד הזדמנויות אחרות כן הצליחו. דונגי סיפר לי כי טרם ראה אפילו פני מהספר החושפני שהוציא, "עבירה אישית". הוא נאם במרכז להתמודדות עם התמכרות להימורים, אך מספר שהבעלים לא שילם לו. קזינו בלאס וגאס הציע לשלם לו 10,000 דולר לחודש כדי שיקבע עבורו שערי הימורים ב-NBA ואף היה מוכן להעניק לו 7,500 דולר רק לשם שימוש בדמותו ובמוניטין שלו. קצין המבחן של דונגי אסר עליו לקבל את ההצעה.

כעת הוא משלם את חשבונותיו בעזרת כתיבת בלוג והענקת פרשנות בתוכנית רדיו מקומית בשם "ספורטס קונקשן". הוא גם מרוויח 5,000 דולר על כל נאום, כמו זה שהשמיע בכנס בסקרמנטו על בעיות הימורים, שם גולל את סיפור חייו כנואם המרכזי. הוא מקווה להפוך יום אחד למנחה של תוכנית טוק-שואו רדיופונית בענייני ספורט.

יממה לאחר ארוחת הערב המשפחתית אנו נכנסים למכונית ה-BMW בת ה-11 שלו ("חמותי ריסקה אותה פעמיים כשהייתי בכלא"), ונוסעים למשחק הסופטבול של מולי. אנחנו יושבים באזור גבוה ביציעים כדי לקלוט היטב את המחזה: נערות קטנות ומבוהלות, כדורים שנזרקים לכל מקום. מולי לובשת כפפות בצבע ורוד וחובשת קסדה תואמת. דונגי מצביע על אישה שיושבת בשורה נמוכה יותר ומכוסה בשמיכה. זוהי אשתו לשעבר, קים. מאוחר יותר הם יחלפו זה לצד זו בשקט מוחלט, ללא קשר עין.

בחלק האחרון של המשחק עולה מולי לחבוט כשהתוצאה מאוזנת והבסיסים מלאים. דונגי צועק, "קדימה מולי!". היא מסדרת את הקסדה, נוקשת עם המחבט באדמה, מתחפרת בעזרת נעליה ואז מכה את החבטה המנצחת. הנערות, ההורים, דונגי - כולם צועקים. חברותיה לקבוצה טופחות על גבה. כשדונגי ואני יורדים במדרגות, אנו חוזים בנערות משתי הקבוצות לוחצות ידיים. הוא נותן בי מבט שנע בין שעשוע לגועל. "כשאני שיחקתי", הוא אומר וצוחק, "היית מכה את הבחור שניצח אותך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#