בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההבדל בין לאו מסי למרתה ויירה דה סילבה

אם מרתה לא מצליחה למצוא קבוצה ולהתפרנס בצורה יציבה, על אף זכייתה החמישית ברציפות בתואר שחקנית השנה בעולם - סימן שכדורגל הנשים עדיין רחוק משוויון

תגובות

למרתה ויירה דה סילבה אין מתחרים במה שהיא עושה, אבל גם אין לה מקום מגורים קבוע או עתיד ברור. היא הבקיעה שערים בברזיל, שוודיה וארה"ב, ביום שני פיפ"א שוב בחרה בה ברוב מוחץ כשחקנית הכדורגל הטובה בעולם, שנה חמישית ברציפות; היא רק בת 24, ועדיין אין לה כרגע קבוצה או חוזה חתום.

הבעיה איננה מרתה, אלא העובדה שכדורגל הנשים לא יכול להבטיח פרנסה קבועה אפילו לאישה שהוכיחה את עצמה ועשתה קסמים מהאזורים הכפריים של ברזיל ועד חוג הקוטב הצפוני. היא אוהבת את המשחק וחיה אותו, אבל נאבקת להתפרנס בצורה יציבה.

מרתה לצד מסי. מלבד הברוטאליות, יכולה לשחק כמעט בכל ליגת גברים (תצלומים: רויטרס )

ואם מרתה נאבקת, צריך להיות ברור שכדורגל הנשים עדיין, גם ב-2011, לא התקבל בצורה שוויונית בספורט שנותר בעיקרו עולם של גברים. ועדיין, כאשר היא הצטלמה עם לאו מסי, שחקן השנה בעולם פעם שנייה ברציפות, הארגנטינאי והברזילאית נראו מתאימים. הוא צעיר ממנה בשנה, גבוה ממנה רק בכמה ס"מ ולמרות שהוא מככב ומבקיע כבר כמה שנים בברצלונה, מסי עדיין לא עולה על מרתה.

סוגרת כל קבוצה

במקום האחד בו הצליחה לשחק בצורה קבועה, במשך ארבע שנים באומיה השוודית, היא הבקיעה 111 שערים ב-103 משחקים. שערים הם רק חלק מהרפרטואר שלה, כי למרתה יש את האיזון הזה, את התנועה הזאת, את המגע הזה ואת הדמיון שהופך אותה לאמנית על כר הדשא. אני מודה, אני לא אומר זאת הרבה פעמים על כדורגל הנשים, אבל מרתה יכולה, מלבד הברוטאליות, לשחק כמעט בכל ליגת גברים בעולם.

זו כמעט כפירה להודות בכך, אבל כדורגל, החל ממשרדי פיפ"א בציריך וכל הדרך למטה, הוא מקום שוביניסטי. הוא משלם מס שפתיים למשחק הנשי. יש אמנם טורניר גביע עולם ביוני וביולי, אבל מברזיל - שורשיה של מרתה הם בדוס ריאצ'וס, שם נולדה וגדלה בערבות החצי-צחיחות בהן מתפרנסים מחיתוך במבוקים, כ-1,600 ק"מ מריו דה ז'נרו - ועד קליפורניה, שם היא גרה כעת, שם המשחק בכדורגל הנשים הוא שאיפות גדולות שנתקלות בפשיטת רגל כלכלית.

כבר בילדותה היתה מרתה טובה כמו הבנים במגרשים חסרי הדשא, אבל הם לא קיבלו אותה. "בנות לא משחקות", היא שמעה שוב ושוב וגם חטפה מכות מאחיה עד שאמה התערבה. מרתה פנתה לנגן בגיטרה, וגם לקפוארה, אומנות הלחימה האפרו-ברזילאית, שמשלבת גם מוסיקה, ריקוד וכדורגל.

"יותר מדי טוב כדי להיות נכון". מרתה בטקס הענקת פרס כדורגלנית השנה

אבל מה שמשך אותה היה הכדורגל, ובגיל 14, אחרי שסקאוט צפה בה, הוא לקח אותה למועדון ואשקו דה גמא בריו, רחוקה מהמאצ'ואים שלא נתנו לה לשחק, במקום בו יש קבוצת נשים. עבורה, כמי שנולדה שבע שנים אחרי שהוסר החרם על כדורגל נשים בברזיל, זו היתה הגעה לגן עדן.

אבל השמים נפלו מהר מאוד. ואשקו לא היתה יכולה לממן את מחלקת הנשים שלה ואחרי תקופה בקבוצת סנטה קרוס, פנתה מרתה לארצות הקור. היא נחתה בשוודיה, בה הגישה לספורט הנשי מתקדמת יותר, בוודאי לכדורגל. בשוודיה היא פרחה, אך אחרי ארבע שנים הגיעה הקריאה מליגת הכדורגל המקצוענית בארה"ב. קבוצתה הראשונה, לוס אנג'לס סול, החתימה חמש ברזילאיות מצטיינות, אבל לא הצליחה לבסוף לשלם להן את המובטח. המעבר לפ.ק. גולד פרייד מסן פרנסיסקו הניב תוצאות דומות - התמוטטות הקבוצה בנובמבר האחרון הותירה את השחקנית הטובה בעולם ללא קבוצה או חוזה.

מרתה התרגלה לחיים האמריקאים, כשכיכבה והבקיעה. הקפטנים, המאמנים והעיתונאים בחרו בה ללא היסוס. הדמעות שלה בטקס באו מאחת שכמעט הפכה ליתומה בתוך המשחק; "זה כמעט יותר מדי טוב כדי להיות נכון", אמרה על הזכייה.

אחר כך סיפרה שהיא מחכה, שהסוכן שלה עובד על זה, שהיא מאמינה שבפברואר או במארס יימצא פיתרון. ארה"ב מועדפת עליה - בליגה יש עדיין שש קבוצות - וגם אם היא לא מרוויחה אפילו עשירית משכרו של מסי בברצלונה, צריך להתפרנס. "זה יותר קשה לאישה", אמרה מרתה אחרי הבחירה, "הגברים מרוויחים הרבה כסף ויש להם הרבה מועדונים מהם יוכלו לבחור. אנחנו עובדות קשה, אבל לא בטוחות מה יכול לקרות בשנה הבאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#