בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפסגת העולם לגלות: כך נלחמה ה-NBA בתרבות ההיפ-הופ

אלן אייברסון היה האיש שהנהיג את תרבות ההיפ-הופ ב-NBA וסחף אחריו שחקנים ואוהדים. הכרזת המלחמה של הליגה הגלתה את המכנסיים הרחבים וכובעי הענק לטורקיה

תגובות

לפני כחודש גילתה בדיקת MRI צל שחור קטנטן בין שתי עצמות ברגלו של אלן אייברסון. בבדיקה נוספת בשבוע שעבר הכתם כבר הכפיל עצמו לגודל של חצי מטבע ואילץ את כוכב בשיקטאש לעבור ניתוח שיקבע אם מדובר בגידול, ואם כן, אם הוא שפיר או ממאיר. למרות ההכחשות, הקריירה של אייברסון בן ה-35, שגם כך התנהלה בשנים האחרונות על אדי עברו המפואר, כנראה עומדת בפני סיום. למעשה, היא כבר הסתיימה ברגע שהליגה שהפכה אותו לאייקון - סמל תרבות של דור שלם - החליטה להתנער ממנו ומכל מה שהוא מייצג.

כיום, כשלברון ג'יימס ודוויין ווייד מקפידים לדגמן את הקולקציה החדשה של ורסאצ'ה כמעט מדי ערב כשהם מגיעים לאולם, זה נראה טבעי לחלוטין. אבל בשנים הראשונות של המילניום, הגרדרובה של שחקן ה-NBA הממוצע היתה הרבה יותר קרובה למה שיש לארון הבגדים של אמינם או ג'יי-זי להציע. גופיות רטרו צבעוניות, ג'ינס באגי וגורמטים כבדים משובצים ביהלומים (המכונים "בלינג-בלינג") היו פריטי חובה עבור רבים משחקני הליגה. הם, מצדם, רק נהרו אחרי גורו האופנה והלייף סטייל, כמו גם האיש שנחשב לכוכב הלוהט באזור - אלן אייברסון.

הטמעת תרבות ההיפ-הופ ב-NBA היתה מזוהה כמעט בלעדית עם הגארד של פילדלפיה, שהגיע לליגה ב-1996 עם גיליון הרשעות מפואר. הוא כלל, בין השאר, השתתפות בקטטה המונית, במהלכה הימם אישה עם כיסא לראש, וארבעה חודשים במתקן מעצר.

כשהוא חמוש בחולצות רחבות הרבה מכפי שנחוץ, כובעים שמסתירים חצי פרצוף, אלבום ראפ שמשפיל הומואים ואטיטיוד שמשדר "אני מי שאני", אייברסון הוביל מהפכה תרבותית. הוא לא ניסה לעדן את הערס שבו - זה שמטיל מימיו בפח של קזינו ונעצר על החזקת מריחואנה - עבור איש, ומהר מאוד הפך למושא לחיקוי בקרב צעירים שנכנסו לליגה. באותו זמן הוא והתרבות שייצג קיבלו תמיכה, גם אם בעקיפין, מאחד, דייויד סטרן.

את הדיון על איכות הדברים שעשה סטרן ב-NBA מאז נכנס לתפקיד הקומישינר אפשר לקחת לכל מיני כיוונים, אבל בסוף כולם יסכימו: הוא תמיד ידע לעשות עסקים. ב-27 שנותיו בתפקיד, האיש רקם תוכניות, הגה שיטות שיווק והתווה דרכי פעולה. תכליתן אחת - ייצור כסף עבור בעלי הקבוצות.

היו שטענו כי חבורת פרחחים (סטפון מארברי, סטיב פרנסיס) בהנהגת אייברסון השתלטה על ה-NBA. בפועל, היו אלה דווקא סטרן ואנשיו שאימצו בחום את תרבות ההיפ-הופ, בשאיפה למשוך קהל צעיר יותר ולהעשיר את הקופה הרושמת. אמני היפ-הופ הופיעו בקביעות באולסטאר והיו שותפים לבעלות על קבוצות (ג'יי-זי, נלי), הפרסומות של אייברסון עם הראפר 50 סנט כיכבו באתר של הליגה, ומשחקי וידאו רשמיים (NBA Ballers) העניקו למשתמש אפשרות לחיות כמו שחקן - NBA כולל ה"בלינג-בלינג", האחוזות המפוארות וכמובן הבחורות.

מתנקים

אלא שעד מהרה התברר שמדובר בחרב פיפיות, וכי מה שנראה ומדבר כמו גנגסטר, בסופו של דבר יפוצץ למישהו את הראש. זה כמעט קרה בנובמבר 2004 כשרון ארטסט, אז באינדיאנה, עלה ליציע וחבט באוהד שקילל אותו. התקרית המביכה, בצירוף שערוריות נוספות (כמו משפט האונס של בראיינט), הביאו את סטרן לנקוט גישה שונה, על מנת למתן את התדמית הבריונית שיצאה לשחקניו.

מלחמת החורמה על תרבות ההיפ-הופ הוכרזה ערב פתיחת עונת 2005/06 עם הנהגת קוד לבוש, שחייב את השחקנים להופעה מחויטת לפני ואחרי משחקים. "הם מסמנים את הדור שלי, דור ההיפ-הופ", רטן אייברסון, "לבישת חליפה לא הופכת מישהו לבן אדם טוב. זה רעיון רע. יש לנו זהות ואישיות משלנו, וזה לא הוגן לשים את כולנו בתבנית".

באמריקה הפך העימות בעל הארומה הסמי-גזענית לנושא נפיץ. הרוב, אגב, היו בעד החלטת הליגה. "ילדים מחקים את סגנון הלבוש של השחקנים, אבל לא משתכרים כמותם. בעולם האמיתי, זו בעיה", הסביר צ'רלס בארקלי, "אם הייתי מראיין לעבודה והיו באים ילד שחור שמתלבש כגנגסטר וילד לבן שמתלבש היטב, הייתי בוחר בילד הלבן. זו המציאות".

אייברסון אמנם זכה למספר תומכים, ביניהם חברת ביגוד שהצהירה כי תממן את הקנסות שיספוג אם יפר את הקוד, אבל המלה האחרונה היתה שייכת לסטרן. "מי שיש לו בעיה עם זה יצטרך להחליט אם הוא רוצה להיות חלק מה-NBA", פסק הקומישינר.

חמש שנים אחר כך, שחקני NBA נראים כאילו יצאו מקטלוג מעצבים. אייברסון, ששתה עצמו לדעת והסתבך בחובות הימורים, נפלט מהליגה בעלת התדמית הנקייה יותר. נכון, הוא נשאר "מי שהוא", אבל הוא עושה זאת בטורקיה. למשחקי בשיקטאש ולבדיקות בבתי חולים הוא מקפיד להגיע עם כובע ענק, שמכסה חצי פרצוף, מכנסיים רחבים, אוזניות צמודות והכי חשוב - בלי חליפות. במצבו, אייברסון ייקח כל ניצחון. קטן ככל שיהיה.



אלן אייברסון מתעקש לא להשתנות. לברון ג'יימס דווקא עשה זאת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#