בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכללות: אריזה נוצצת, קואורדינציה לקויה, כוכבי העתיד וג'ים קלהון

אלעד זאבי צפה במרתון כדורסל המכללות, התרפק על הלילות עם דורון, השתומם מהכאוס, התלהב מהתפאורה והתחיל לראות את הנולד

תגובות

1. לכאורה, כדורסל המכללות אמור לייצג את הקדמה, את דור העתיד. אבל במובנים מסוימים, משחק הקולג'ים עדיין תקוע מאחור עם ענתיקות שפסו מן העולם: משחקים שם שתי מחציות בנות 20 דקות, חוק "אחת ועוד אחת" מהעונשין עוד שריר וקיים, יש אפשרות שערורייתית לשחק התקפות של 35 שניות מייגעות. וכן, ג'ים קלהון עדיין מאמן את קונטיקט.

כבר 25 שנה הוא שם, מרביץ תורה בצעירים פוחזים עם שמות מוזרים. פעם היו לו נדב ודורון, היום יש לו קמבה (ווקר), רוסקו (סמית') ושאבאז (נאפייר). בגיל 68, לחייו עדיין מאדימות עם כל איבוד כדור מטופש, והוא ממשיך להיות האליל המקומי. כשילדים בני עשר לובשים חולצה שעליה מרוח דיוקן ענק שלך, סימן שאתה מזדקן בכבוד.

קשה לצפות בקונטיקט בלי לחטוף התקף נוסטלגיה. בתחילת שנות ה-90', ללא אינטרנט ושאר עזרים טכנולוגיים, ילדים שרקו מתוך שינה את החמישייה של ההאסקיס. בזכות דורון שפר פתאום כולם ידעו מה זה "ביג איסט", מי זה טראוויס נייט ולמה ריי אלן כזה גדול (בגלל האסיסטים של דורון, כמובן).

ישראל אמנם נטשה את קונטיקט בעשור וחצי האחרונים, אך פס הייצור הקלהוני לא נעצר. הקבוצה הנוכחית אמנם רחוקה מלהבריק, אבל יש לה את קמבה ווקר. זה לא שהבחור חף מליקויים, אבל הקומבו-גארד הרבגוני הוא האיש של ההאסקיס, שתגיע עד לאן שהוא יהיה מסוגל לסחוב אותה. אתמול זה נגמר בערב של 24 נקודות, שישה ריבאונדים, חמישה אסיסטים וסל ניצחון על וילאנובה, 2.5 שניות לסיום. לא משהו ששפר לא עשה לפניו.

2. כדורסל המכללות הוא התגלמות הבוסר. צפייה במרתון המשחקים שנערך אתמול בלילה, לכבוד "יום מרטין לותר קינג", מובילה למסקנה הבלתי נמנעת שמצב הצבירה הטבעי של שחקן קולג'ים ממוצע הוא חוסר שיווי משקל והתנהלות קואורדינטיבית לקויה. כולם עסוקים בלרוץ עם הראש בקיר, לקפוץ ולזנק אחד על השני בלי להסתכל, הכדורים מחליקים להם מהידיים, חלק גדול מההתקפות מסתיים עם שחקן אחד לפחות על הפארקט, ועוד שניים שנתלים על הטבעת ללא קשר למהלך.

אוהדים שעושים בי"ס ל-NBA. תצלום: אי-פי

ועדיין, התפאורה מושלמת. האולמות מפוצצים באוהדים צעירים שמטריפים את הגרון במשך 40 דקות, עומדים כל המשחק עם הידיים למעלה, תוקעים בחצוצרות, ובאופן כללי נותנים מדי משחק תצוגות עידוד שב-NBA וביורוליג רואים לעתים נדירות.

בנוסף, יש את האריזה הטלוויזיונית המהודקת והסופר-מקצועית, שמעניקה לערב המשחקים את הכותרת הבומבסטית "יום שני הגדול". כל מהלך שני זוכה לפרשנות, לניתוח מלומד ולשרטוט אלקטרוני שמסביר למה ואיך הוא קרה. אך פה ושם עדיין קורים דברים בלתי ניתנים להסבר, כמו פתיחת המשחק בין פיטסבורג לסירקיוז, בו רצו הפנתרס ל-19-0 רק כדי לחטוף מיד 17 נקודות ללא מענה מהאורנג'.

3. אלא שכוח המשיכה האמיתי טמון באפשרות להציץ בסופרסטארים של מחר. נכון, הרוב המוחץ של השחקנים יזכו לחוות NBA רק דרך הטלוויזיה, אבל יחידי הסגולה העתידיים, אלה שירכיבו את מחזורי הדראפט הקרובים, פזורים ברחבי המדינה. המלה "פוטנציאל" תמיד מציתה את הדמיון, וכדורסל המכללות הוא עדיין המקום ממנו יצמח הכוכב הגדול הבא.

במכללות המובילות ניתן כמעט תמיד לאתר שחקנים מסקרנים: ווקר הוא כזה, וגם ג'וש סלבי והתאומים מרקיף ומרקוס מוריס מקנזס, שאתמול הביסה את ביילור. פרי ג'ונס מביילור, פורוורד עם סט כישורים ייחודי ומועמד רציני להיבחר ראשון בדראפט הקרוב, הוא לבטח כזה. לתפוס משחק שלהם במכללה, כשהם עוד קטנים, מעניק זכות התרברבות עתידית. תשאלו את זקני צפון קרוליינה, שמוכנים להישבע שהם ידעו שמייקל ג'ורדן יהיה שחקן הרבה לפני שאר העולם.

* אתמול ב-NCAA: קונטיקט - וילאנובה 61-59, מיזורי - קנזס סטייט 75-59, פיטסבורג - סירקיוז 74-66, ביילור - קנזס 65-85.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#