בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היורש של מולי קצורין

היורש של קצורין יצטרך לוודא שאימון לא יהיה ברירת מחדל של חבר'ה שלא הצליחו בפסיכומטרי או חלטורה של מורים להתעמלות

תגובות

אין טור קל יותר לכתיבה מזה שעוסק באיגוד הכדורסל. פשוט צריך לדבר על העסקנים הירודים, המרכזים המיושנים, הפוליטיקה המלוכלכת, המעורבות המקוממת של שמעון מזרחי, ההתגייסות המבישה נגד מנהל מקצועי שבסך הכל רצה בטובת הענף - ואז לקנח בהמלצה להחריב את הבניין בשדרות יהודית ולהתחיל מחדש. רק שגישה אוטופיסטית כזו לא תקדם את הפתרונות לחולייו של הענף, כיוון שהאיגוד - אנכרוניסטי ומסואב ככל שיהיה - לא הולך לשום מקום. הוא חלק גדול מהבעיה, אבל את הפתרון חייבים למצוא בין כתליו.

זו הסיבה שאי אפשר להתייחס טקסטטטטטלהתפטרות המהירה של מולי קצורין כסיפור של טובים מול רעים. קצורין מעיד על עצמו שהוא בולדוזר, אבל כמי שעבד בעבר במשך שבע שנים כמאמן לאומי באותו איגוד (ולטענת מתנגדיו סלל את דרכו לאותו תפקיד באמצעות קמפיין פוליטי), היה עליו לדעת שפוליטיקה ארגונית היא חלק בלתי נפרד מכל מקום עבודה; שבכל ארגון, בטח כזה שידוע בשמרנותו, יש להתייעץ ולהתחשב ברגישויות.

רק שקצורין מיהר להסתכסך עם מאמן לאומי מצליח, ואז שלף הצעה תלושה להגדיל את הליגה לנוער ל-80 קבוצות, במטרה להפחית את רמת התחרותיות ולאפשר לשחקנים לעבוד על יסודות. כצפוי, הרעיון נתקל בהתנגדות האגודות המרכזיות, ובראשן מכבי תל אביב, שטירפדו את המהלך באמצעות יו"ר הוועדה המקצועית, דוד פריש. אם היה מפגין גישה פרגמטית יותר, ספק אם קצורין היה מסיים את תפקידו כעבור חודשים ספורים.

מובן שאין מלה טובה אחת לומר על שאר המעורבים בפרשה. על היו"ר שי שני, שמינה את קצורין לתפקיד שסמכויותיו לא הוגדרו; על אנשי הוועדה המקצועית, שדחו בחדווה את הניסיון להעביר את קבלת ההחלטות באיגוד לידיים מקצועיות; על מי שהחליט להציב בראש הוועדה אדם בן 75 שהגיע מוועדת הכספים; וגם על אריק שיבק, שבמקום לגלות בגרות ולהבין שהקמת האגף המקצועי היא אינטרס ארוך טווח של הענף, העדיף להתרכז באינטרסים האישיים ודאג להרחיק את קצורין מהנבחרת הבוגרת.

אין כאן צדיקים ואין מנצחים. בסיום הפרשה, פס הייצור של הכדורסל הישראלי עדיין עומד מיותם, וזמן יקר מתבזבז. התקווה היחידה היא שהאיש שיחליף את קצורין ילמד מהשגיאות של קודמו ושל אנשי המקצוע הבכירים הקודמים באיגוד, צביקה שרף ויורם חרוש. האקדמיה שהקימו שני האחרונים לא תציל את הענף, כיוון שהיא מחלישה עוד יותר את רצונן של האגודות לגדל שחקנים. גם רעיון 80 הקבוצות של קצורין לא היה משנה דבר, משום שהבעיה של כדורסל הנוער אינה יתר תחרותיות, אלא רמת אימון נמוכה.

היורש של קצורין יצטרך לשכנע את הקבוצות להשקיע יותר בשכר המאמנים, לדאוג לתנאים סוציאליים ולוודא שאימון בגילים הצעירים לא יהיה ברירת מחדל של חבר'ה שלא הצליחו בפסיכומטרי או חלטורה של מורים להתעמלות. וכן, היורש של קצורין יצטרך להיות גם פוליטיקאי. כי למרבה הצער, לא יעלו בקרוב בולדוזרים על בניין האיגוד - אמיתיים או אנושיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#