הביטחון העצמי המופרז של הפועל תל אביב עלול לעלות לה ביוקר

המאמן, השחקנים ואוהדי הפועל ת"א מתנהלים בביטחון משיחי ויהירות שהפכה חלק טבעי מהקבוצה. אתמול זה עלה להם ב-2 נק'

אלעד ליפשיץ, רחבת העונשין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אלעד ליפשיץ, רחבת העונשין

הפועל תל אביב היא בועה מסוכנת. זו קבוצה שמתנהלת ומתקיימת בתוך שדות פנימיים משל עצמה, יש לה חיים עצמאיים, מנותקים ומופרדים. הביטחון העצמי מוגזם. מופרז. עם פחות ביטחון, הפועל היתה שומרת אתמול על היתרון ומנצחת. אבל בהפועל הפסיקו לזהות יהירות. היא כבר נראית להם כמו סתם עוד ממד טבעי.

אף אחד לא טועה במדינת הפועל תל אביב. לא מוריניו המאמן, לא עוזרו המבריק, ולא האוהדים המופלאים. הרי אם זהבי מוכרז ככל יכול, ואם אניימה מתגלה כבן האלוהים, אז גם האוהדים מתחילים להאמין שהם מוארים. כך נראית מכונה מסוכנת. היהירות תוקפת את כולם. היא מצמיחה ביטחון מסוכן.

אלי גוטמן מאמין עמוק בתוך עצמו שהוא מביא אליפות גם בלי שכטר ובלי דה סילבה ובלי שום חיזוק הולם וראוי. מה שאתם שומעים, כך הוא מאמין. אחרת, מדוע הוא לא הופך שולחן? מדוע הוא לא מעריך שהמצב הזה שווה פיצוץ מיידי מול ההנהלה? מדוע אינו זועק על המצוקה? פשוט מאוד: גוטמן משוכנע שגם ככה הוא מסוגל לקחת את כל הליגה הזאת. הוא משקלל את הנתונים ועדיין סבור שהוא יותר גדול מהכל. אמונה כזו, משיחית כמעט, גם אם היא יכולה להתברר כנכונה, נובעת מיהירות במנה גדושה.

ביציעים מנשבת רוח דומה. הרוח המידבקת של הביטחון המופרז. כמו הקבוצה, גם היציע של הפועל הוא מכונה. זה מסוכן. כולם נגד טביב, כולם נגד התקשורת, כולם לא רוצים לייצג את מדינת ישראל בצ'מפיונס, כולם בתוך הסיפור הפרטי של הפועל תל אביב. הם יגידו לכם שזו הכללה גסה. הם יטענו, כולם, שזו טעות שטחית. אלא שבהפועל יש קיצוניים ויש מתונים, אבל בסופו של דבר מאף שער ביציעי בלומפילד לא שמענו בצ'מפיונס בשורה ציונית. להפך. כיום, באופן דומה, אף אחד שם לא מוצא לנכון להרים איזה שלט קטנצ'יק בעד טביב. זוהי אחדות מחשבה דתית.

הם משפחה, הם יחידה, הם נושאי דת הפועל תל אביב, ואין מקום לנגיעה של חוצונים. מיהו חוצון? טביב, למשל. כך תמשיך המכונה להתנהל. שום שער שוויון קטנטן של קרית שמונה לא ישנה - ובוודאי לא זה מה שיפריע למכונה להוסיף לחשוב שהיא גדולה מהחיים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ