בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טניס: אוסטרליה חווה את היובש שאחרי השיטפון

הטניס האוסטרלי, מקור בלתי נדלה להישגים בעבר הלא רחוק, נמצא במשבר חסר תקדים. הדור הנוכחי לא מתקרב לרמות הגבוהות, נבחרת הדייויס נעדרת כבר שנים מהבית העליון וכולם מחפשים אשמים. "כרגע אנחנו בנקודת השפל", מודה לייטון יואיט, שלא רואה יורש באופק

תגובות

ג'יימס אנדרסון, קן רוזוול, אשלי קופר, ניל פרייזר, רוד לייבר, רוי אמרסון, איבון גולאגונג, ג'ון ניוקומב, פט קאש, פט ראפטר, לייטון יואיט. לפני העידן הפתוח ומאז תחילתו, כיחידים או כנבחרות. כמעט בכל מקום ובכל עת, הטניס האוסטרלי היה שם. אחד המובילים בענף, מקור בלתי נדלה להישגים.

כיום מדובר במקור לסכסוכים ולהתבדחויות. "רק האופטימים קונים כרטיסים למלבורן פארק באמונה שהטניסאים שלנו יצליחו", כתב מארק הודג'קינסון ב"טלגרף" האוסטרלי ערב פתיחת אליפות אוסטרליה, "הקריאות 'אוזי, אוזי, אוזי, אוי, אוי, אוי' בטורניר עשויות להיות מלוות בחצי קריצה של אירוניה".

מסמנתה סטוסור אולי היו ציפיות לאור היותה מדורגת שישית בעולם, אבל היא עוד רחוקה מלהיחשב מניה בטוחה ושחקנית-על, כפי שהוכיחה הדחתה בסיבוב השלישי. מהגברים אפילו לא היו ציפיות. לייטון יואיט הפסיד בסיבוב הראשון לדויד נלבנדיאן, ברנרד טומיץ' נעצר בשלישי מול רפאל נדאל. שלב שמינית הגמר ביחידים וביחידות שוחק ללא נציגות אוסטרלית, ואיש לא באמת הופתע.

אחרי הכל, לאוסטרליה יש כיום רק שלוש שחקניות בין 100 הראשונות בעולם, שתיים מהן (ג'רמילה גרות' ואנסטסיה רודיונובה) מהגרות שלמדו את המשחק במדינות אחרות. בגברים המצב גרוע יותר, עם שחקן אחד במאייה - יואיט, המדורג 54. וכבר בערב החמישי של האליפות הוא ישב בתא של ערוץ 7 על תקן פרשן.

"כשגדלתי הערצתי את לייבר, ושמעתי את כל סיפורי המלחמה על הטניסאים האוסטרלים האדירים", אמר לאחרונה ג'ון מקנרו, "לא ייאמן שאין כרגע אפילו אוסטרלי אחד בין 50 הראשונים בעולם. אני לא יודע מה קרה".

לגיבורי העבר דווקא יש הסברים. ג'ון אלכסנדר, שזכה עם אוסטרליה בגביע דייויס והפך לחבר פרלמנט, טוען שבמדינה פשוט אין מספיק מתקנים: "סידני איבדה מעל 2,000 מגרשי טניס ב-15-10 השנים האחרונות, וכשאתה מאבד מגרשים, ההשתתפות פוחתת. כילדים, זכינו לגישה חופשית למגרשים. ילדים לא שילמו כדי לשחק טניס, הם היו יכולים לשחק מהרגע שסיימו את הלימודים ועד שהחשיך. זה מה שאני עשיתי".

פחות מעשור חלף מאז זכה יואיט באליפות ארה"ב ובווימבלדון, ודורג 80 שבועות במקום הראשון בעולם. שמונה שנים חלפו מאז זכייתה האחרונה של אוסטרליה בדייויס. ההצלחות הללו, כך נראה, רק הסתירו את הבעיות שהיו קיימות כבר אז. "אנחנו כנראה במחזור הגרוע ביותר שאני יכול לזכור", אמר אשלי קופר, שזכה בארבעה תארי גראנד סלאם בשנות ה-50', "היום אנחנו רואים את התוצאה של מה שלא קרה לפני עשר שנים. אני לא חושב שעבדו מספיק על קידום הענף ומשיכת צעירים, זאת הבעיה הגדולה שלנו".

הדור המפונק

בשנים האחרונות נעשו צעדים לפיתרון הבעיה. מאז מינוי קרייג טיילי למנהל פיתוח השחקנים באיגוד האוסטרלי, אותרו אלפי כישרונות ברחבי המדינה ונשלחו למרכזי המצוינות של הענף. טיילי מדבר על כ-100 ילדים שיכולים להגיע לצמרת, מתוך הנחה שעשרה באמת יעשו את זה. "לוקח 15 שנים לפתח שחקן", הוא מסביר.

השאלה כיצד עושים זאת. יש הטוענים כי הבעיה בשנים האחרונות לא קשורה לכמות ולאיכות הכישרונות, ומפנים אצבע מאשימה לאיגוד. "הילדים הולכים אחורה כי מושכים אותם למאמן הזה ואז למאמן הזה", אומר פט קאש, אלוף אוסטרליה ב-87', "יש להם חמישה-שישה מאמנים והם לא יודעים מה הם עושים. זה מבלבל מאוד. הם פשוט הרסו דור של שחקני טניס". אלכסנדר מוסיף: "מישהו במערכת הלאומית חושב 'השחקן הזה יהיה נהדר, אני רוצה ששמי ייחקק עליו', ומשתלט עליו כדי לקבל קרדיט".

כרגע, אף אחד לא מקבל קרדיט. ב-2008, לראשונה מאז תחילת העידן הפתוח ב-68', אוסטרליה סיימה עונה ללא תואר ביחידים או בזוגות. 2011 תהיה השנה הרביעית ברציפות שנבחרת הגברים - 28 פעמים מחזיקת גביע דייויס - לא תשחק בבית העליון. בסוף השנה שעברה מונה פט ראפטר, פעמיים אלוף ארצות הברית, לקפטן הנבחרת. למאמן מונה טוני רואץ', אחד השמות הגדולים בענף.

ראפטר אומר כי "אין לו שמץ של מושג" מה קרה לטניס האוסטרלי, אבל הוא מאמין שהצעירים פשוט מפונקים מדי. עבודה עם סוכנויות ניהול ומלונות חמישה כוכבים בגיל העשרה? הוא לא זכה לכך. "אני רוצה לראות את הילדים שלנו קשוחים יותר", אמר ראפטר, "אולי אני מדבר שטויות, אבל אני יכול ללכת רק לפי הניסיון שצברתי. אשלח אותם לשחק בחו"ל ואומר 'אתם נוסעים לאירופה, יש לכם חודשיים'. כך הם ילמדו לתכנן את ענייני הנסיעות והמגורים לבד. בצעירותי, לפעמים ישנו באוהלים בחצר האחורית של אנשים. אין לך כסף? ובכן, אתה יכול לזכות בכסף בטורנירים, בגלל שאתה טוב. זו דרך להתקשח".

באוסטרליה מדברים כיום על תהליך התאוששות, שצפוי לקחת שנים. "כרגע אנחנו בנקודת השפל", מודה יואיט, "זו בדידות, כשאין הרבה אוסטרלים לדבר אתם בחדר ההלבשה, להעלות רעיונות. לא כיף לשחק בבית האזורי. אנחנו בוחנים שחקנים שמדורגים 400-250 בעולם כדי שישחקו בנבחרת. זו תחתית החבית".



לייטון יואיט מתוסכל בסיבוב הראשון במלבורן, רגע לפני שעבר לכסא הפרשן. 'זו תחתית החבית'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#