בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיני המתבונן: ברצלונה, ריאל מדריד ונדב יעקבי

הליגה שהוחרבה על ידי ברצלונה וריאל מדריד יכולה להפיל עליך תרדמה, עד שנדב יעקבי יעיר אותך בצעקה

תגובות

1. אלמרייה גייט - נדב יעקבי עדיין מתלהב כשנכבש שער ותכנית חדשה בשם "לה ליגה" מפארת את לוח השידורים, אבל האמת צריכה להיאמר: העניין בכדורגל הספרדי הולך ודועך. ניתן לומר שבערך הליגה נוצר פיחות ביחס הפוך ליכולת ולעוצמה של ברצלונה וריאל מדריד. ככל שהשתיים האלו טובות יותר, דורסניות יותר, עשירות יותר, כך המשחקים שלהן הופכים מעניינים פחות.

בעבר הייתי מקדיש לפחות 50% מזמן הזפזופ הכללי לריאל או לברצלונה, ולעתים אף הייתי משלים משחק מלא עם יציאות לא משמעותיות להפסקות כדורסל/כדורגל ישראלי. השנה, מלבד הקלאסיקו, זמן המסך של הליגה הספרדית נושק אצלי ל-30%-40%, וגם זה במידה שהיריבות אינן אוסאסונות ו/או אלמריות למיניהן.

מזל שיש את הקלאסיקו. רונאלדו ומסי (תצלום: רויטרס)

בעניין אלמרייה, ניתן כמובן לעשות שימוש ב-1-1 שהוציאה מול ריאל לפני כשבועיים כדי לטעון שהליגה אינה מובנת מאליה, אך מדובר באיפכה מסתברה: התדהמה ותחושת הסנסציה שליוו את התוצאה מלמדות יותר מכל על הדיכאון שזורם בקרקעית הליגה, שעד לפני תקופה קצרה היתה המלהיבה באירופה.

2. הנקודה הישראלית - השבוע, למשל, נערך משחק בין ריאל מדריד למאיורקה. לכאורה, משחק מעניין: מאיורקה ממוקמת תשיעית ובשערה עומד דודו אוואט. אלא שמעבר לעובדה שאיני פטריוט - לפחות לא במובן של להחזיק אצבעות לשגרירינו בתפוצות (מלבד אברהם גרנט, כמובן) - הבשילה בי ההכרה שאין במשחק הזה כל ערך ספורטיבי.

למעשה, התחושה היא שאין ערך ספורטיבי באף משחק שקשור לריאל ולברצלונה, פרט למשחק ביניהן. אם בעבר קבוצות כמו ולנסיה, סוויליה, ויאריאל, אתלטיקו מדריד ולה קורוניה ייצרו אפשרויות סבירות למשחקים שוויוניים עם תוצאות פתוחות, העונה גם הן אינן רלוונטיות.

המשמעות של הפערים העצומים פשוטה: מתוך 90 דקות פלוס תוספות, ביקרתי בריאל-מאיורקה אולי חצי שעה. הכרוניקה היתה טכנית בלבד: כל חמש דקות העברתי לערוץ הספורט, הבטתי במעלה המסך, ראיתי שהתוצאה עדיין 0-0 ועברתי לערוצים אחרים.

3. מחיר החזירות - הכדורגל הספרדי מגלם כרגע את מחיר החזירות, את השלכותיו ארוכות הטווח של הקפיטליזם הקיצוני: ההתעצמות של מספר קטן של גורמים - במקרה זה שניים - על חשבון כל היתר, מייצרת חוסר שוויוניות שבסופו של דבר חותרת תחת המוצר אותו היא מייצגת. הליגה הספרדית - המסגרת מתוכה נולדו ברצלונה וריאל - מאבדת מערכה מאחר שלא השכילה להגביל בדרכים אלגנטיות את ההתנפחות נטולת הפרופורציות של כמה ממרכיביה.

ריאל וברצלונה חותרות למעשה תחת עצמן. הן מרוקנות מתוכן את המושג ספורט, שתנאי הכרחי להיווצרותו הוא המושג תחרות. ריקון הליגה מתחרות הוא תולדה של שתי סיבות: מאבק אגו דו-ראשי תחת הכותרת "מי גדולה יותר", וכמיהה בלתי מרוסנת להשתלט על אירופה. התוצאה היא הפיכת הליגה הספרדית ללא רלוונטית, למסגרת ביורוקרטית שכל תכליתה לאפשר את קיומן והצגתן של שתי האימפריות על בסיס שבועי.

זה לא אתה דודו, זו הליגה. אוואט בתחילת השבוע (תצלום: רויטרס)

4. צרכנות כדורגל - ראוי לקיים איזושהי אבחנה בין ריאל לברצלונה. החזירות האולטימטיבית מגולמת בריאל. מדובר במועדון שמקדש את הכסף והכוח ומהווה מעין גרסה מוגדלת של מכבי תל אביב כדורסל בימי השתלטנות המפוארים שלה. המוטו של ריאל אינו ספורטיבי, אלא צרכני: המנצח הוא זה שיש באפשרותו לרכוש את הטוב ביותר.

מבחינה זו, הספורט הוא רק פלטפורמה עליה מוצגים מוצרי הצריכה: זידאן, בקהאם, רונאלדו, קאקה, מוריניו. המטרה של ריאל היא ריאל, ולא שום דבר אחר. התחרות היא רע הכרחי, ואם היה כפתור שבלחיצה עליו ניתן היה לבטל אותה ולהשתלט באופן מונופוליסטי על המרחב כולו, סביר להניח שפלורנטינו פרס היה לוחץ בחדווה.

לא שברצלונה נטולת הבטים חזיריים (ועכשיו כולם במקהלה: "מה תגיד על זלאטן איברהימוביץ' ב-70 מיליון יורו?"), אלא שבמקרה שלה מתקיימות נסיבות מקלות משמעותיות. ראשית, שחקני בית בהרכב, תוצר ספורטיבי לעילא של אקדמיית כדורגל משובחת. העובדה שצ'אבי, אינייסטה, פויול, פיקה, פדרו ואפילו מסי צמחו בבית גידול מקומי, היא במובן מסוים גילום אידאלי של תרבות ספורט.

מעבר לאקדמיה, הכדורגל של ברצלונה פשוט מהפנט. כמובן שאפשר להזכיר קבוצות משנות ה-50' שאיש לא ראה, לצעוק פושקאש ודי סטפנו וז'ורז'יניו ופלה; וכמובן שתמיד ישנה אייאקס הגדולה ומילאן הענקית וברצלונה של קרויף וליוורפול של דלגליש, אבל אחרי כ-30 שנות צפייה בכדורגל, אני יכול לפחות להעיד על עצמי: מעולם לא ראיתי קבוצה שמשחקת לאורך זמן כדורגל כל כך יפה.

הצפייה בברצלונה היא הדבר הכי קרוב לצפייה ביצירת אמנות, והאמת היא שלא פגשתי עדיין יצירת אמנות שנהניתי ממנה כמו שאני נהנה מברצלונה (כולל המשתנה של דושאן).

5. לפחות יש את נדב - אלא שלמרות ההבדלים העקרוניים בין שני המועדונים, התוצאה היא אחת: אין ליגה ספרדית. יש פרומו מוצלח, יש איצטדיונים מפוארים, יש קבוצות, יש עדיין קהל - אבל אין מתח, אין עניין, אין תחרות, אין ספורט. מה שיש זו תצוגת אופנה של שתי בחורות רזות וחטובות, שאחרי כמה דקות של שלהוב יצרים מפילות עליך תרדמה. היא נקטעת רק כשכדור מתקרב מרחק 50 מטר מהשער, ואז נדב יעקבי מעיר אותך בצעקה חיננית. כן, אפשר בהחלט לקבוע שמה שנותר מהליגה הספרדית זה נדב יעקבי.

בשבוע הבא | טניס | אליפות אוסטרליה, גמר הגברים | ראשון, 10:30, יורוספורט

קראתי באחד מאתרי הספורט את הכותרת הבאה: "גם לרובוטים קורות תקלות: רפא נדאל הודח עם הפסד לדויד פרר". בתוך הידיעה עצמה נכתב המשפט הבא: "דויד פרר, שערב המפגש מול נדאל החזיק במאזן מעליב של 11-3 מולו, הדהים את המדורג ראשון בעולם...".

ובכן, כמה הערות: לכנות את נדאל "רובוט" זה לא פחות מחוצפה מהולה בבורות. נדאל הוא לוחם טניס עצום, מגדולי הטניסאים שאי פעם שיחקו ובוודאי הטוב בכל הזמנים על מגרשי החימר. הקשר בינו לבין הכינוי "רובוט" מופרך בדיוק כמו הקשר בין רוג'ר פדרר לכינוי "מכונה".

זה רובוט? נדאל, אתמול (תצלום: AP)

מעבר לכך, לטעון שהמאזן של פרר מול נדאל מעליב, זאת אי הבנה של מציאות הטניס. אין שום דבר מעליב בלנצח את השחקן הגדול הזה שלוש פעמים. עשרות טניסאים טובים מאוד לא ניצחו את נדאל מעולם.

בכלל, ההדחה של נדאל כבר ברבע הגמר היתה רגע ספורטיבי יפה שלו. למרות שנפצע כבר במערכה הראשונה, הוא התעקש להמשיך לשחק, לסיים את ההתמודדות, גם במחיר של כביכול מבוכה. למי שמצוי מעט בעולם הטניס, די להזכיר את הפרישות האסטרטגיות של נובאק דיוקוביץ' כל אימת שזיהה הפסד כדי להמחיש את הפער בין טניסאי אגדי לבין עוד שחקן טוב מאוד.

למרות אהבתי הבלתי מותנית לפדרר, מתחילה להירקם בתוכי אמפתיה אמיתית לרפא. ייתכן שאסכים להיות חבר שלו בקרוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#